ארמון דיוקלטיאנוס

ארמון דיוקלטיאנוס (בקרואטית Dioklecijanova palača; באיטלקית Palazzo di Diocleziano) הוא קבוצת מבנים בעיר ספליט בקרואטיה, אשר נבנה בידי הקיסר דיוקלטיאנוס במאה ה-3 והרביעית כארמון אליו יפרוש לאחר שיוותר על השלטון ב-1 במאי 305. הארמון הוקם על גדתו הדרומית של חצי אי קטן החודר אל הים האדריאטי, כ-6 ק"מ מערבית לסלונה. כיום הארמון ממוקם בליבה של העיר ספליט ונודעת לו חשיבות רבה בשל ממדיו והעובדה שהוא השתמר במצב טוב. בשנת 1979 צורף הארמון, יחד עם המרכז ההיסטורי של העיר ספליט, אל רשימת אתרי המורשת העולמית.

ארמון דיוקלטיאנוס
Dioklecijanova palača

אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1979, לפי קריטריונים 2, 3, 4 שטח האתר 0.208 קמ"ר חלק מתוך המתחם ההיסטורי של ספליט וארמון דיוקלטיאנוס
מידע כללי
סוג	וילה רומאית
על שם	דיוקלטיאנוס
מיקום	ספליט
מדינה	קרואטיה
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–293
תאריך פתיחה רשמי	293
קואורדינטות	43°30′29″N 16°26′18″E
www.diocletianspalace.org
תמונה משוחזרת של מבנה הארמון סביבו התפתחה העיר ספליט

ארמון דיוקלטיאנוס - מבט מדרום (מכיוון הטיילת)

היסטוריה

בזמן בנייתו של הארמון, טרם נוסדה העיר ספליט, והקמתו מסמנת את מועד היווסדה. עם זאת, בניגוד לאמונה הרווחת, אין שמה של העיר נובע מהמילה הלטינית לארמון (Palatium) אלא מאספלתוס (Aspalathos), סוג של צמח קוצני נפוץ באזור שהעניק את שמו מוקדם יותר לקולוניה יוונית סמוכה.

המבנה היה נטוש זמן רב עד שיושב על ידי פליטים מסלונה בשנת 639, לאחר שעירם הוחרבה בידי האווארים. במאות השנים שחלפו התרחבה העיר אל מחוץ לחומות הארמון, והוא היה לאזור מגורים ולחלק מהרצף העירוני של העיר.

לאחר ימי הביניים, נשכח הארמון לחלוטין במערב, עד שהאדריכל הבריטי רוברט אדם (Robert Adam) סקר את המקום ופרסם אודותיו את ספרו המקיף "הריסות ארמון הקיסר דיוקלטיאנוס בספלאטו בדלמטיה" (Ruins of the Palace of the Emperor Diocletian at Spalatro in Dalmatia) בשנת 1764. לארמון נודעה השפעה רבה על עבודתו של רוברט אדם, ופרסום הספר הציבו בתחומי השיח האדריכלי באירופה באותה עת.

מבנה הארמון בעת העתיקה

אורכו של הארמון 215.5 מטר ורוחבו 175 מטר בדרומו ו-181 מטר בצפונו. הוא בנוי בצורת מלבן עם מגדלים הבולטים מחומותיו מכל צדדיו, למעט מצידו הדרומי בו גבל בים או ניצב בסמוך לו. לאורך חזית זו, שלא הייתה מבוצרת, נמתח בקומתו העליונה של הארמון מעבר עמודים מקורה, וייתכן כי חזית זו נועדה לאפשר לקיסר גישה פרטית דרך הים או כשער כניסה לסחורה. במרכזן של כל אחת משלוש החזיתות האחרות ניצב שער שהוביל אל החצר המרכזית. מחצר זו הייתה גישה למגורי הקיסר מדרום לה, אל קברו ממזרח לה (כיום הקתדרלה), ואל שלושה מקדשים שניצבו ממערב לה, ואשר רק אחד מהם נותר על תילו ומשמש כיום כבפטיסטריום.

הארמון שילב תכונות של בית מגורים יוקרתי עם אלה של מחנה צבאי, והדקומנוס (Decumanus) חילק את שטחו לשני חלקים שנשאו אופי שונה (1). החלק הדרומי, בסמוך לים, כלל את מבני הציבור ואת מגורי הקיסר, ובשל כך שהארמון נבנה על רצועת שטח שהשתפלה מפנים הארץ אל חוף הים, הפרש של 8 מטר, הוגבה חלק זה. החלק הצפוני של הארמון השתמר פחות משכנו שמדרום. הקארדו (Cardo) חילק אותו לשני חלקים נפרדים (2), ונראה כי כל אחד מהם שימש כמכלול מגורים לחיילים ומשרתים, וייתכן שלשימושים נוספים. בשיאו התגוררו בארמון כ-9,000 איש.

הארמון נבנה מאבן גיר מקומית, שהובאה ברובה ממחצבות באי בראץ', מטוף ומלבנים שהובאו מסלונה וממקומות אחרים. חומרי בנייה אחרים שמשו לקישוט המבנה, ובין היתר גרניט ממצרים ושיש מפרוקונסוס.

הארמון כיום

הפריסטיל בכניסה למתחם הקיסרי

כיום ניתן עדיין להבחין היטב בגבולותיו של הארמון ובחומתו שחלקים נרחבים ממנה השתמרו. עם זאת, בצידו המערבי של הארמון, כמעט ואין המעבר ממנו אל העיר העתיקה של ספליט מורגש. המתחם אינו מוזיאון, אלא חלק מהעיר העתיקה ומתגוררים בו אנשים.

שער הזהב (Zlatna vrata) השתמר בצידו הצפוני של הארמון (3), וכך גם שערו הדרומי המוביל אל חוף הים מתחת לחזית הדרומית ההיסטורית (8). באזור זה של המתחם השתמרו קומותיו התת-קרקעיות של הארמון הכוללות אולמות גדולים מקורים בקמרון חבית, והמשמשים בחלקם כמוזיאון. הארמון שוב אינו גובל בחוף הים, אלא ברצועת חוף ברוחב של כ-50 מטר המשמשת כטיילת העיר.

במרכזו של ארמון דיוקלטיאנוס, במקום בו נפגשו בעת העתיקה הדקומנוס והקארדו, עדיין משתרעת כיכר מלבנית רחבה המהווה את ליבו של המתחם כולו (4). משלושת צדדיה של הכיכר ניצב פריסטיל באורך של 27 מטר (ממערב וממזרח - A ו-B) ובאורך של 13.5 מטר (מדרום - C) - שריד מהכניסה אל המתחם הקיסרי. לאורך הפריסטיל שישה עמודי גרניט עם כותרות מעוטרות בגובה של 5.25 מטר אשר נושאים קשת. בפריסטיל הדרומי ארבעה עמודים דומים ובמרכזו קבוע הפתח שהוביל אל המגורים הקיסריים. מעל מבנה השער ניצבה בעבר כיפה, אך היא לא שרדה ובתקרת המבנה פתח עגול הנמצא במקום בו ניצבה (6).

רחוב צר מוביל מערבה מהכיכר אל מקדש יופיטר, היחיד מבין שלושה מקדשים שהשתמרו (7). המקדש נבנה במאה ה-5 ושני פסלי ספינקס חסרי ראש מגרניט שחורה שומרים על הכניסה אליו. כיום משמש המקדש כבפטיסטריום. מזרחית לכיכר ניצבת קתדרלת דומניוס הקדוש, שנבנתה במקור כמאוזוליאום של דיוקלטיאנוס (5). המבנה המתומן המקורי השתמר כמעט בלא פגע, אם כי 24 העמודים המקיפים אותו, נשאו בעבר גג שהיה מחובר למבנה המרכזי, אך זה לא שרד. על כן שוב אין העמודים מחוברים אל המבנה המתומן והם ערוכים סביבו במעגל. סמוך למבנה, נבנה מגדל פעמונים (9) בין המאה ה-12 למאה ה-16, אך הוא קרס ונבנה מחדש ב-1908.

• 
  הקתדרלה. במקור המאוזוליאום של דיוקלטיאנוס
• 
  הקתדרלה ומגדל הפעמונים ממזרח. מאחוריהם הפריסטיל המזרחי ומאחריו הכיכר המובילה אל המתחם הקיסרי (משמאל. לא נראה בתמונה)
• 
  הפתח בגג מבנה השער המוביל אל המתחם הקיסרי
• 
  דגם הארמון

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארמון דיוקלטיאנוס בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ארמון דיוקלטיאנוס (באנגלית)
• ספרו של רוברט אדם מ-1764 "הריסות ארמון הקיסר דיוקלטיאנוס בספלאטו בדלמטיה" הכולל איורי הארמון מאותה תקופה (אנגלית)
• תיאור מפורט עם איורים של ההיסטוריה, המחקר וההווה של ארמון הקיסר דיוקלטיאנוס (אנגלית)
• ארמון דיוקלטיאנוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

חזית הארמון הפונה לים. המבנה הגבוה ביותר הוא המאוזוליאום של דיוקלטיאנוס (כיום הקתדרלה)