ארמון שרלוטנבורג

ארמון שרלוטנבורג
Schloss Charlottenburg
	הארמון והגנים מלמעלה
מידע כללי
סוג	ארמון
על שם	סופיה שרלוטה מהנובר
כתובת	Gardens of Charlottenburg Palace
מיקום	ברלין
מדינה	גרמניה
בעלים	קרן הארמונות והגנים הפרוסים של ברלין-ברנדנבורג
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	1695–1791 (כ־96 שנים)
תאריך פתיחה רשמי	1791
אדריכל	יוהאן ארנולד נרינג, יוהאן פרידריך אוסאנדר פון גתה,Georg Wenzeslaus von Knobelsdorff
סגנון אדריכלי	אדריכלות הבארוק
קואורדינטות	52°31′16″N 13°17′45″E / 52.521111°N 13.295833°E
	אתר רשמי
	(למפת ברלין רגילה) ארמון שרלוטנבורג

ארמון שרלוטנבורג (בגרמנית: Schloss Charlottenburg - "שלוס שרלוטנבורג") הוא הארמון הגדול ביותר שקיים כיום בתחומי העיר ברלין. הארמון ממוקם ברובע שרלוטנבורג במערב ברלין, ושימש את שושלת הוהנצולרן הפרוסית.

הקמת הארמון

הארמון הראשון שהוקם במיקום זה היה ארמון ליצנבורג (בגרמנית: Lietzenburg). ארמון זה תוכנן בסגנון אדריכלות הבארוק על ידי האדריכל ארנולד נרינג לבקשתה של סופיה שרלוטה מהנובר, רעייתו של הנסיך הבוחר מברנדנבורג פרידריך השלישי (לימים מלך פרוסיה פרידריך הראשון).^[1] לאחר הכתרתו של פרידריך כמלך פרוסיה בשנת 1701, והכתרתה של שארלוט כמלכה לצידו, הורחב הארמון שיועד במקורו להיות "ארמון קיץ" (Sommerhaus) על ידי האדריכל אאוזנדר פון גתה. לאחר מותה של סופיה שרלוטה בשנת 1705 קרא פרידריך את הארמון, את גניו ואת כל האזור בו הוא שוכן, לזכרה, על שמה.

בין השנים 1709 ו-1712 הורחב הארמון, ונבנו אגפים משני צדדיו היוצרים את חצר הכבוד וכן חממת ההדרים (האורנז'רי) בפיקוח האדריכל אנדראס שליטר. במסגרת הרחבה זו נבנה בארמון חדר הענבר המפורסם.

לאחר מותו של פרידריך הראשון בשנת 1713 הרחיב המלך פרידריך וילהלם הראשון את הארמון. פרידריך וילהלם נתן במתנה את חדר הענבר לצאר פיוטר הגדול כמתנה, והחדר הועבר לרוסיה.

לאחר מותו של פרידריך וילהלם השני בשנת 1716 ועם עלייתו לשלטון של פרידריך השני החלה הרחבה נוספת של הארמון על פי תוכניותיו של האדריכל גאורג ונצסלאוס פון קנובלסדורף אשר בנה ממזרח הארמון את האגף החדש. פרידריך לא התגורר זמן רב באגף מפואר זה, ועבר לארמון סנסוסי בפוטסדאם עם השלמתו של זה בשנת 1747.

המבנים האחרונים שנוספו לארמון היה התיאטרון והאורנז'רי, בתקופת שלטונו של פרידריך וילהלם השני, על פי תוכניותיו של האדריכל קארל גוטהארד לאנגהאנס.

במלחמת העולם השנייה נפגע הארמון בהפצצות חיל האוויר המלכותי ומרבית חדריו נהרסו לחלוטין.

פנים הארמון

הגלריה המוזהבת (Goldene Galerie) - נבנתה על ידי פרידריך הגדול בשנת 1746 ומעוצבת בסגנון הרוקוקו הפרדריכסיאני שבהם מאופיינים ארמונות פרוסיה של התקופה. הגלריה עצמה מצופה בשיש ירוק ובקישוטים מרובים בסגנון הרוקוקו, ומהווה דוגמה כסימן דרך חשוב באדריכלות הפרוסית בהיסטוריה ובכך נחשבת לאחד מהחדרים היפים באירופה על פי דעת רבים.^[2]^[3]^[4]

גלריית החרסינה (Porzellan-Kabinett) - חדר קטן ועמוס בקישוטים המכיל בתוכו אוספי חרסינה חשובים מהמזרח הרחוק (מיפן וסין) ומצופה מראות מרובות ובוהקות.^[4]

שלוסקפלה, מילולית - קפלת הארמון (Sclosskapelle) - מקום התפילה של מלכי פרוסיה ובני לוויתם שהתגוררו בארמון. הקפלה עצמה מעוטרת בקישוטים מרובים, שכמעט כולם (חוץ מחלק מסוים מדוכן המטיף) נהרסו במלחמת העולם השנייה.^[4]

גני הארמון

גני הארמון תוכננו במאה ה-17 על ידי אדריכל הגנים סימֵאון גודו בסגנון צרפתי פורמלי שהושפע מסגנונו של אדריכל הגנים הצרפתי אנדרה לה נוטרה. בסוף המאה ה-18 שונו הגנים לסגנון גן אנגלי בהדרכתו של פטר יוזף לנה. בגן הארמון נבנתה בשנת 1788 בלוודרה - בית תה המשמש כמצפור, על ידי האדריכל קארל גוטהרד לאנגהאנס. בשנת 1810 נבנה המאוזולאום עבור המלכה לואיז, ובשנים 1824–1825 נבנתה הווילה הנפוליטנית בגני הארמון. במהלך מלחמת העולם השנייה נשרפו גני הארמון בהפצצות חיל האוויר המלכותי, ובהמשך ניזוקו הגנים במהלך הקרב על ברלין.

הארמון לאחר מלחמת העולם השנייה

לאחר מלחמת העולם השנייה החל שיקום הארמון ושחזור החדרים בהתבסס על תמונות שצולמו לפני המלחמה. גני הארמון שוקמו בחלקם בסגנון הצרפתי פורמלי כפי שהיו במאה ה-17, וחלקם הצפוני, הרחוק מהארמון, שוקמו בסגנון האנגלי.

בארמון הוקמו מספר מוזיאונים, ובאורנג'רי הוקמה מסעדה. במוזיאון הוצגו בין השאר תמונות של אנטואן ואטו^[5] ומארק שאגאל.^[6] בשנת 1970 הוצגה בארמון תערוכה על מצדה.^[7] בארמון אירחו הגרמנים אורחים רמי מעלה, בהם נשיא מדינת ישראל, חיים הרצוג.^[8]

גני הארמון משמשים את תושבי האזור כגן ציבורי שהכניסה אליו חופשית. מתנהל מאבק ציבורי נגד תוכניות לדרוש תשלום בגין הכניסה לגנים.

בין השנים 2004–2006 שימש הארמון כבית מגוריו של נשיא גרמניה בעת שנערכו בארמון בלוו שיפוצים.

קישורים חיצוניים

עיינו גם בפורטל:
	ברלין

אתר האינטרנט הרשמי של ארמון שרלוטנבורג
מפת הארמון

הערות שוליים

^ Kristiaan Van Ermengem, Charlottenburg Palace, Berlin, A View On Cities (באנגלית) (ארכיון)
^ Stiftung Preußische Schlösser und Gärten Berlin-Brandenburg (SPSG), The New Wing at Charlottenburg Palace, Blog: Stiftung Preußische Schlösser und Gärten (ארכיון)
^ Stiftung Preußische Schlösser und Gärten Berlin-Brandenburg (SPSG), Charlottenburg Palace, Blog: Stiftung Preußische Schlösser und Gärten
^ ¹ ² ³ ברלין, dorling kindersley, 2014
^ וושינגטון פוסט, 5,5 מיליון דולאר עבור ציור של וואטו, מעריב, 21 בפברואר 1984
^ חיים למען ילדים חולים, מעריב, 11 בספטמבר 1985
^ פצצה נתגלתה בתערוכה ישראלית בברלין, מעריב, 16 באוקטובר 1970
^ שאול בן חיים, ראש עירית ברלין ילווה היום את הנשיא הרצוג בסיורו בעיר, מעריב, 9 באפריל 1987

[1] Kristiaan Van Ermengem, Charlottenburg Palace, Berlin, A View On Cities (באנגלית) (ארכיון)

[2] Stiftung Preußische Schlösser und Gärten Berlin-Brandenburg (SPSG), The New Wing at Charlottenburg Palace, Blog: Stiftung Preußische Schlösser und Gärten (ארכיון)

[3] Stiftung Preußische Schlösser und Gärten Berlin-Brandenburg (SPSG), Charlottenburg Palace, Blog: Stiftung Preußische Schlösser und Gärten

[:0-4] ¹ ² ³ ברלין, dorling kindersley, 2014

[5] וושינגטון פוסט, 5,5 מיליון דולאר עבור ציור של וואטו, מעריב, 21 בפברואר 1984

[6] חיים למען ילדים חולים, מעריב, 11 בספטמבר 1985

[7] פצצה נתגלתה בתערוכה ישראלית בברלין, מעריב, 16 באוקטובר 1970

[8] שאול בן חיים, ראש עירית ברלין ילווה היום את הנשיא הרצוג בסיורו בעיר, מעריב, 9 באפריל 1987

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]