ארנבות ראוונסבריק

נשים שהיו קורבנות לניסויים מדעיים נאציים במחנה הריכוז ראוונסבריק

ארנבות ראוונסבריק הוא כינוי שניתן לאסירות פולניות שהיו קורבנות לניסויים רפואיים של הנאצים במחנה ראוונסבריק. הכינוי "ארנבות" ניתן להן על ידי הנאצים משום שהן שימשו שפני ניסוי[1].

הניסויים הרפואיים עריכה

ראוונסבריק נודע כמחנה הריכוז הגדול ביותר לנשים שהוקם ב-1939, בעיקר עבור אסירות פוליטיות[2] שביצעו רופאים גרמניים למשל הרטה אוברהויזר, פריץ פישר (רופא) ניסויים רפואיים אכזריים .

בספטמבר 1941 נערך טרנספורט ה"ארנבות" מוורשה לברלין ברכבת. הן הורדו ברציף פירסטנברג על נהר האפל, כמאה קילומטר מצפון לברלין ומשם נלקחו לראוונסבריק, שם סבלו מאד מאכזריותם של הנאצים.

בשנת 1942 החלו רופאי אס אס לבצע ניסויים רפואיים באסירות פולניות בריאות בראוונסבריק שחלקן נבחרו להיות "חיות מעבדה" על ידי היינריך הימלר באופן אישי. לאחר שהאסירות הורעבו, נקרעו מאמותיהן, אחיותיהן וחברותיהן ועונו, הן עברו מספר ניתוחים כדי להכינן לניסויים. הרופאים שברו את עצמותיהן בכלים חדים ומזוהמים, השתילו בגופן רקמות מזוהמות ותרביות זכוכית על מנת לקדם זיהומים בגופן ולבדוק את יעילותן של תרופות סולפה. חלק מהאסירות מתו כתוצאה מניסויים שבוצעו בגופן וחלק נשארו נכות מבחינה פיזית ונפשית[3].

הרופאים אף בדקו באמצעים שונים אפשרות לעיקור המוני של אסירים.

"ארנבות ראוונסבריק" לאחר מלחמת העולם השנייה עריכה

במשך תקופת שהייתן של ה"ארנבות" במחנה ראוונסבריק הן פיתחו שיטה של העברת מידע מהמחנה לעולם באמצעות מסרים מוצפנים שנכתבו בשתן[4].

לאחר מלחמת העולם השנייה כשהמידע החל להתפשט בארצות הברית ובאירופה, פעלה קרוליין פרידיי רבות למען ה"ארנבות" שנותרו בחיים[5].

בסוף שנות ה-60 נסעה פרידיי לוורשה במטרה להעביר את ה"ארנבות" ששרדו לארצות הברית, כדי לשקם אותן. היא יצרה קשר עם פולנים בעלי תפקידים בכירים, רכשה את אמונן של הנשים באמצעות פעילויות שערכה איתן כמו הוצאתן לטיולים (למשל בקיץ 1959, ערכה איתן טיול מסן פרנסיסקו ועד ניו יורק שם הן נפגשו עם סנטורים ונציגים) וכך התאפשרה הבאת 35 "ארנבות" לארצות הברית לשחזור ניתוחים ולטיפול בהן[6].

כמו כן פעלה פרידיי יחד עם העיתונאי נורמן קאזנס, למען הכרה של ב"ארנבות" כקורבנות לפשעי מלחמה ואכן הן זכו בפיצויים מממשלת גרמניה.

לקריאה נוספת עריכה

הערות שוליים עריכה