ארנה שבשי

אֶרְנֶה שֶבֶּשִי (בהונגרית: Sebesi Ernő, בשם קודם פריד שרישקה לוקי, 9 בדצמבר 1893 - בודפשט 1944 בסוף דצמבר[1] או בסוף דצמבר 1944 במאוטהאוזן[2] ) היה רופא, משורר, מחזאי הונגרי-יהודי, מתרגם ספרותי שנספה בשואה.

ארנה שבשי
Sebesi Ernő
לידה 9 בדצמבר 1893
סלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה דצמבר 1944?
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Fried Ernő עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משורר, מחזאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק ניוגט עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייועריכה

לאחר ששבּשי סיים את לימודיו בפרשוב, החל את לימודי הרפואה באוניברסיטת בודפשט וקיבל את התואר ברפואה באוניברסיטת ברטיסלבה (1917). הוא עבד כרופא בפרשוב ופרסם מכתיבתו בשבועון ה"אש". בגלל מוצאו היהודי נמלט להונגריה בשנת 1941, עת נכבשה סלובקיה על ידי הורמאכט, מפני רדיפות היהודים בסלובקיה. לא ידוע בוודאות האם נהרג במהלך המצור על בודפשט או גורש למאוטהאוזן.

בנוסף לעבודתו כרופא, הוא כתב שירים, סיפורים קצרים ודרמות. כרך השירים הראשון שלו, "בזרוע השקט" (פרשוב 1919). הוא היה הסנונית הראשונה של הספרות בשפה ההונגרית בקרב ההונגרים שנשארו במיעוט בסלובקיה."[3] עבודותיו התבססו בעיקר על תערובת של אהדה ואכזבה מרה, והוא אהב רעיונות ביזריים. המחזה שלו "חצי גברים" הועלה בתיאטרון ברטיסלבה, המחזה שלו "תאונה"הועלה בארצות הברית, ו"משחק המוות" הועלה בתיאטרון הקאמרי של בודפשט. בנוסף לשיריו, סיפורים קצרים ודרמות, הוא תרגם להונגרית יצירות ופרוזה של סופרים צ'כיים, סלובקים וגרמנים.

הסופר ג'רג' באלינט תיאר אותו בספרו המילה הסופית: "ארנה שבשי הוא משורר מוזר. למעשה שני משוררים נפרדים. אחד ארנה שבשי שכותב בקול רענן ומעניין, עם הרבה רעיונות עוצמתיים, הרבה סרקזם תוסס ולעג עצמי. ארנה שבשי האחר, לעומת זאת, אוהב קיטש, סנטימנטלי ומתוק, ולעיתים לא מעניין לחלוטין. לו רק אחד מארנה שבשי אלה היה כותב את הכרך, זה היה ספר יפה לשבח."[4]

מעבודותיועריכה

בשפת מקור:

  • A csönd karján (versek, Eperjes, 1919)
  • Öklös fohász (versek, Bécs, 1921)
  • Félemberek (dráma, Eperjes, 1924)
  • Karambol (dráma, Rochester, 1926)
  • Haláljáték (dráma, 1926)
  • A vihar elvonul (versek, Eperjes, 1928)
  • A végső szó (versek, Eperjes, 1929)
  • Megrúgott emberek (novellák, Kassa, 1929)
  • Számadás (versek, Eperjes, 1934)
  • Halhatatlanok (Írói arcképek száz szonettben, Budapest, 1943)
  • Haláljáték; vál., utószó Csanda Sándor; Madách, Bratislava, 1976

בתרגום לעברית:

  • על זרוע השקט (שירים, פרטוב, 1919)
  • תחנוני אגרוף (שירים, וינה, 1921)
  • חצי גברים (דרמה, פרסוב, 1924)
  • תאונה (דרמה, רוצ'סטר, 1926)
  • משחק המוות (דרמה, 1926)
  • הסערה עוברת (פסוקים, פרסוב, 1928)
  • המילה הסופית (פסוקים, פרסוב, 1929)
  • אנשים שבעטו בהם (סיפורים קצרים, קושיצה, 1929)
  • חשבון נפש (פסוקים, פרסוב, 1934)
  • בני אלמוות (דיוקנאות סופרים במאה סונטות, בודפשט, 1943)

מתרגומיועריכה

  • סטפן צווייג : הרגע הגדול (תמונות ממוזערות היסטוריות, בודפשט, 1945)[5]
  • סטפן צוויג: כיבוש ביזנטיון (בודפשט, 1996)[6]

מקורותעריכה

מידע נוסףעריכה

  • יצירותיו כפי שהופיעו בכתב העט הספרותי ניוגט Tartalom szerző szerint Művei a Nyugat című folyóiratban (S betű)
  • לקסיקון של רופאים הונגרים-יהודים מצטיינים Gergely András: Jeles magyar zsidó orvosok lexikona. Bp., Makkabi, 2001.
  • חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–2002.
  • Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-.
  • לקסיקון הונגרי חדש לקורות חיים Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub
  • לקסיקון חדש לספרות הונגרית Új magyar irodalmi lexikon. Főszerk. Péter László. Bp., Akadémiai Kiadó, 1994.
  • לקסיקון ספרותי Magyar irodalmi lexikon. Flóris Miklós és Tóth András közreműködésével szerk. Ványi Ferenc. Átnézte Dézsi Lajos, Pintér Jenő. Bp., Studium, 192

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "Sebesi Ernő". Magyar Életrajzi Index. 
  2. ^ A (cseh)szlovákiai magyarok lexikona 1918-tól
  3. ^ Szállási Árpád: Sebesi Ernő
  4. ^ Bálint György (1930). "A végső szó. Sebesi Ernő versei". Nyugat (4. szám). בדיקה אחרונה ב-7 בספטמבר 2014. 
  5. ^ OSZK
  6. ^ OSZK