ויקיפדיה

ארנה שווימר

ארנה שווימר (בהונגרית: Schwimmer Ernő, פשט, 21 בנובמבר 1837[1] – בודפשט, 25 בפברואר 1898)[2] היה כירורג, ורופא עור יהודי-הונגרי מומר, רופא ראשי בבית חולים, פרופסור באוניברסיטה, יועץ מלכותי, המומחה ההונגרי הראשון ברפואת עור.

ארנה שווימר
Schwimmer Ernő
לידה 21 בנובמבר 1837
פשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בפברואר 1898 (בגיל 60)
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות קרפשי עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים רופא, כירורג, רופא עור, מרצה באוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

ארנה שווימר נולד במשפחה יהודית כבנם של דוד שווימר (1795–1864)[3] רופא בעיר פשט ושל טרז שפיצר. את השנתיים הראשונות ללימודי הרפואה השלים בעיר הולדתו ואת השאר באוניברסיטת וינה, שם הוסמך לדוקטור לרפואה ב-1861. לאחר מכן עבד כרופא מתמחה בבית החולים הציבורי של וינה במחלקות שונות, במשך הזמן הארוך ביותר עבד עם המורים רופאי העור זיגמונד ופרדיננד פון הברה (אנ'). לאחר ארבע שנות התמחות בבית חולים נסע למצרים כדי להתמודד מקרוב עם מחלות עור אנדמיות במזרח. לאחר שישה חודשים חזר הביתה מנסיעתו למצרים והתיישב בפשט. עם זאת, הוא לא קיבל שום תמיכה ולכן נאלץ לעסוק ברפואה כללית לזמן מה. לבסוף, באישורו של הרופא הראשי יוז'ף רוז'אי (במקור רוזנפלד), הוא קיבל עבודה באחת המחלקות של בית החולים סנט רוקוש, שם טיפל במחלות עור. מאוחר יותר פתח מרפאה למטופלים בתשלום על חשבונו. בשנים 1870–1871 קיבל בהוראה בתחום הפרעות העור ומכאן ואילך חי אך ורק במקצועו. בשנת 1875 הוא מונה לרופא מטפל במחלקה למחלות זיהומיות חריפות של בית החולים סנט רוקוש. בשנים 1878–1879 קיבל את התואר מרצה בכיר, ובשנים 1891–1892 מונה לפרופסור. הוא היה הרופא הראשי של המחלקה הדרמטולוגית של בית החולים הציבורי סנט אישטוואן (Szent István). שווימר השתתף באופן פעיל בתנועות ספא הונגריות כבעלים של ספא ליפיק. שווימר פעל בעשרות פורומים ואגודות:

  • הוא היה נשיא האיגוד ההונגרי של רופאי עור ואורולוגים
  • רופא ראשי של מחלקת העור של בית החולים הציבורי של בודפשט בדרך אילאי (Üllői út)
  • סגן נשיא האגודה הלאומית לבלאנולוגית
  • נשיא ויושב ראש הקונגרס הבינלאומי לדרמטולוגיה (Congrès international de dermatologie)
  • של האגודה הרפואית המלכותית של בודפשט,
  • חבר כבוד של המחלקה הדרמטולוגית בלונדון
  • חבר ב-Société de dermatologie de France בפריז,
  • חבר גם בוועד המנהל של ה-Wien Dermatological Gesellschaft
  • חבר ב- Deutsche Dermatologisch Vereinigung, th Royal
  • חבר ב-Hungarian Natural Society
  • חבר קבוע בוועד המרכזי הקבוע של רופאים ונטוריסטים הונגרים
  • חבר האגודה הלאומית לבריאות הציבור
  • חבר בחברת הוצאת ספרי הרפואה ההונגרית

ב-12 בדצמבר 1897 ארגנה האגודה ההונגרית לדרמטולוגיה טקס בכיתת המרפאה הכירורגית של האוניברסיטה לכבוד יום השנה ה-25 שלו כרופא עור, כמייסד רפואת העור המודרנית. הוא גם היה עמית במערכת הלקסיקון הגדול של פאלאס.

משפחתו עריכה

אשתו הייתה אילקה קרן, בתו של הסוחר יעקב קרן, אותה נשא ב-18 ביוני 1867 בפשט.[4] ב-10 באפריל 1883, הוא ומשפחתו המירו את דתם לקתולית.[5]

ילדיהם:

  • מרגיט שווימר (1870–1944). בעלה ד"ר יאמוש הגר.
  • גיזלה שווימר (1871–1944). בעלה הוא קארוי ויגרט.

מאמריו עריכה

  • az Orvosi Hetilapban (1863. A bőr idült beszűrődése, Az izzag, 1864–65. Vázlatok Egyiptomból, 1866. A közönséges bubor egy esete. Pemphigus vulgaris, 1868. Az idült bőrbajok önállóságáról, 1869. A helybeli gyógymód és átrakodás idült bőrbajoknál, 1870. A csalánküteg, 1871. A fejbőrről levált fejgombolyag, Plica polonica, 1875. Orvosi jelentés a budapesti általános poliklinikáról: Történeti és megfejtő észrevételek, Részletes jelentés a bőr- és bujakorosztályról, 1876. A salicilsav gyógyhatása egyes heveny kütegeknél, 1877. Adat a késői bujasenyv kórtanához, 1878. A himlővel járó hegképződés elleni újabb gyógyeljárás, 1879. Trichorrhexis barbae nodosa, Párisi kórházak, 1880. A festenyes bujakórról, 1881. A bőrbetegségek rendszertanáról, 1883. Xanthoma, 1884. A pityriasis rubra kórisméjéhez, 1885–86. A bújakóros bántalmak gyógykezelésének mai állása, A bőrgyógyászat befolyása a többi orvosgyógytudományi szakokra, 1887. A bőr és nyak hártyák gümőkórja, 1889. A pellagra-kérdéshez Magyarországban, Visszaemlékezés a párisi I. bőrgyógyászati kongresszusra, 1890. Influenza és bőrbántalmak, Sarcoma multiplex pigmentosum diffusum, 1891. A Koch-féle Lympha dermatologiai szempontból, A bőrgyógyászat Londonban, 1892. Az ichtyol therapeutikus használata egyes bőrbántalmak gyógykezelésénél, 1892. Visszaemlékezés a bőrgyógyászati nemzetközi kongresszus budapesti kirándulására, 1894. Az exema lényegéről 1895. Orvosi gyakorlat; diagnostikai és gyógykezelési tévedések)
  • az Allgemeine Wiener medizinische Zeitungban (1863. Zur Frage des Lichen ruber)
  • az Ungarische medinische Presseben (1866. Über das sogenannte Vertreiben der Kopf- und Gesichtsausschläge bei Kindern); a Wiener med. Wochenschriftben (1869. Dermatologische Mittheilungen; Ichthyosis sebacca, Eczema erythematosum)
  • az Orvosi Zsebnaptárban (1875. Étető szerek alkalmazása és sebészi eljárás egyes bőrbántalmaknál)
  • az Orvosi Évkönyvben (1875. Orvosi tudomány és gyakorlat az Ó-korban)
  • a Magyar orvosok és természetvizsgálók Munkálataiban (XX. 1880. A lepra előjövetele Magyarországon); az Orvosi Szemlében (1881. Bőr- és bujakórtani rovat)
  • a Biographisches Lexicon der hervorragendsten Aerzte aller Zeitenben (Wien u. Leipzig, 1883–84. Augustin, Bácsmegyei, Balassa, Balogh Pál, Balsaratus stb. életrajza)
  • a Gyógyászatban (1887. Az orbáncz gyógyhatása egyes kóralakoknál, 1888. A bőrgyógyászat és bujakórtan jelen állása, 1888–89. Néhány újabb bőrgyógyászati szerről)
  • a Magyar Salonban (1891. Szépség és bőrápolás); a Közkórházi Évkönyvben (1892. A sömörszerű bőrlob, Dermatit. herpetiformis)
  • a Belgyógyászat Kézikönyvében (1894. A himlő, Tehénhimlő, Lepra, Poklosság).

Idegen nyelvű cikkeit felsorolja Hőgyes, Emlékkönyvében.

עבודותיו עריכה

  • דֶרמָטוֹלוֹגִיָה. בודפשט, 1874 (ספריית חברת הוצאת הספרים הרפואיים ההונגרית. XV)
  • מושבות ריר אוטופגיות של חלל הפה. לוקופלאקיה בוקאלית. (Leukoplakia buccalis) בודפשט, 1878.
  • Die ideopathischen schleimhautplaques der Mundhöhle, וינה, 1878.
  • Zur Therapie der Variola von Standpunkte der Micrococcuslehre. לייפציג, 1880.
  • ספר זיכרונות בנושא הסדרת החינוך לרפואת עור באוניברסיטה המלכותית של בודפשט. בודפשט, 1881.
  • נאום זיכרון למורה שלו הברה ז"ל. בודפשט, 1881.
  • Die neuropathischen Dermatonosen. Leipzig und Wien, 1883.
  • Hautkrankheiten. Leipzig, 1884 (Ziemsen's Spec. Path. u. Therapie XIV. Bd.)
  • Die Grundlinien der Heutigen Syphilistherapie. המבורג, 1888.
  • Bis zum Endpunkte Europa's, Reiseskizze einer Nordlandfahrt. וינה, 1895.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ארנה שווימר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Születési bejegyzése a pesti izraelita hitközség születési akv. 138/1837. folyószáma alatt".
  2. ^ "Gyászjelentése (1898)".
  3. ^ "Schwimmer Dávid halotti bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség halotti akv. 747/1864. folyószáma alatt".
  4. ^ "Házasságkötési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség házassági akv. 124/1867. folyószáma alatt".
  5. ^ "Keresztelési bejegyzése a budapest-krisztinavárosi római katolikus keresztelési akv. 90/1883. folyószáma alatt".
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ארנה_שווימר&oldid=37171697"