יקום בדיוני
| ערך מחפש מקורות | |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך מגדיר fictional בפתיח ובהמשך לא מבדיל בין fictional ובין shared. | |
יקום בדיוני (באנגלית: Fictional Universe) הוא רקע בדיוני עקבי הכולל אלמנטים השונים מהעולם האמיתי. כמו כן, קיימת חפיפה משמעותית בין היקום הבדיוני למונחים כמו יקום משותף, יקום מקביל, היסטוריה חלופית וקרוס-אובר.
היקום הבדיוני יכול להכיל ערים, ארצות ואפילו כוכבי לכת בדויים - בנוסף לקיומן של דמויות מומצאות וכן אירועים המתרחשים ביצירה הבדיונית. בין היקום הבדיוני לעולם האמיתי יכולות להיות נקודות דמיון מעטות אם בכלל, עם עובדות שונות מהעולם האמיתי וההיסטוריה שלו ואפילו עם עקרונות דמיוניים של זמן וחלל שסותרים את חוקי הטבע או עם אלמנטים בדיוניים ופנטסטיים כמו קסם ומסע במהירות העולה על מהירות האור.
הגדרה עריכה
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: ההגדרה נראית כמו מחמאה ליקומים מוצלחים בספרות. פירוט ועקביות הם ציון לכתיבה ולא מחויבים מההגדרה. יקום חסר סדר ומלא סתירות הוא עדיין יקום..מה שמייחד יקום בדיוני מרקע רגיל היא רמת הפירוט והעקביות שבה. ליקום בדיוני קיימת המשכיות בנויה מראש והיגיון פנימי שחייבים לדבוק בהם למשך כל היצירה או למשך כמה יצירות נפרדות. כך למשל, ספרים רבים מתרחשים בלונדון בעת התקופה הוויקטוריאנית בצורה שאינה עקבית, אך כל סיפוריו של שרלוק הולמס בספרים מתרחשים באותה לונדון הוויקטוריאנית. העיבודים הרבים לעלילות ספריו של שרלוק הולמס לקולנוע ולטלוויזיה מתקיימים ביקומים נפרדים משלהם, ואינם מתרחשים באותו יקום בדיוני של הספרים.
ההיסטוריה והגאוגרפיה של היקום הבדיוני מוגדרים היטב, ולרוב מצורפות ליצירות הנ"ל מפות וקווי זמן. ייתכן ואפילו שפות יומצאו יש מאין. כאשר מספר יצירות נכתבות והן כוללות את אותו יקום בדיוני, יש הקפדה יתירה על שמירת העובדות הקיימות ושהמבנה הקנוני אינו סוטה מהדרך שהותוותה ביצירה המקורית. דוגמה מפורסמת ליקום בדיוני מתוארת בלגנדריום של ג'ון רונלד רעואל טולקין, היקום הדמיוני מהווה את הרקע לעלילות שר הטבעות והסילמריליון. טולקין יצר קודם לעולם עצמו את השפה, שלדבריו הייתה "בלשנית בעיקרה מתוך השראה ונועדה כדי לספק את ההיסטוריה הנחוצה לשפות האלפים"[1] בהמשך פירט לגבי המיתולוגיה, ההיסטוריה, הגאוגרפיה, התרבות ושלל היצורים המאכלסים את אותו עולם.
סדר גודל עריכה
ספרו של תומאס מור "אוטופיה" הוא אחת הדוגמאות המוקדמות לעולם בדיוני ענף המורכב מחוקים משלו. יקומים בדיוניים מאוחרים יותר הם בסדר גודל גלובלי יותר, כמו סיפורי קונאן הברברי של רוברט אי. הווארד, וכמה בסדר גודל גלקטי או בין-גלקטי, כמו סרטי מלחמת הכוכבים של ג'ורג' לוקאס וסדרת ספרי העדשאי של אדוארד אלמר סמית'.
יקום בדיוני ישייך עצמו לעיתים ליקומים נוספים, באמצעות כלי עלילתי כחלומות, מסע בזמן או יקומים מקבילים. סדרה זו של יקומים משויכים נקראת "מולטי-יקום", והיא קיימת בספרות המדע בדיוני מאז אמצע המאה ה-20. פרק העונה השנייה של מסע בין כוכבים: הסדרה המקורית "Mirror, Mirror" הציג את קיומו של יקום המראה, שבו תכונותיו של צוות האנטרפרייז היו אלימות. סרט הקולנוע סטארטרק משנת 2009 יצר מציאות חלופית ששחררה את זיכיון מסע בין כוכבים מבעיות המשכיות שונות. אירוע המשבר בעולמות האינסופיים מאמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 של חברת DC קומיקס הביא להשמדתם של מספר רב של יקומים מקבילים, ותוך כך יצר המשכיות חדשה ומשוכתבת לגיבורי-העל השונים של החברה.
תבנית עריכה
יקום בדיוני יכול להתקיים כסדרת ספרים וסיפור בהמשכים וכן כיצירה בודדת - כמו ביצירתו של ג'ורג' אורוול "1984", או "עולם חדש מופלא" של אלדוס האקסלי. ברוב היקומים הבדיוניים שבקנה מידה קטן, מספר אלמנטים כלליים ואירועים מתאימים להמשכיות מאורגנת וקבועה. אולם, במקרה של יקומים בדיוניים המשוכתבים בידי מספר סופרים, עורכים או מפיקים, המשכיות זו יכולה להינתק, שבמקרה או שלא במקרה. עקב השימוש שבהמשכיות משוכתבת, חברי פנדום למיניהם יוצרים קנון משלהם כדי לתקן עוויתות בהמשכיות שנגרמות מכך, וחלקם אף מתקבל ונהפך לקנון רשמי. תוספות אחרות ליקום בדיוני (למשל של ספרות חובבים, פסטיש ופרודיה) אינן מוחשבות כחלק קנוני אלא אם הן מאושרות על ידי מחבר היצירה. לעיתים קרובות, כאשר סדרה נעשית למורכבת מדי או שאינה עקבית יותר (במקרה של כותבים רבים מדי), המפיקים או המפרסמים יציגו המשכיות משוכתבת (Retcon, Retroactive Continuity) כדי שמהדורות עתידיות יהיו נוחות לכתיבה ועקביות יותר. הדבר יוצר יקום חלופי עליו יוכלו לכתוב כותבים עתידיים.
שיתוף פעולה עריכה
יקומים משותפים מתאפשרים כאשר יקום בדיוני זוכה להצלחה מסחרית ומשיג תשומת לב ממדיות אחרות. כך למשל, הצלחתו הרבה של סרט קולנוע תשיג את תשומת לבם של מחברי ספרים, אשר יבקשו לכתוב סיפורים המבוססים על הסרט. לפי חוקי ארצות הברית, המחזיק בזכויות היוצרים מחזיק בשליטה על כל יצירה נגזרת נוספת, כולל את אלה הנכתבות על ידי סופרים אחרים.
כך למשל, דמות גיבור העל סופרמן הייתה כה פופולרית, עד אשר הובילה למעל 30 תסכיתי רדיו, סרטים וסדרות טלוויזיה, נוסף על מספר דומה של משחקי מחשב, ספרים ושירים. כך גם במקרה של זיכיונות מסע בין כוכבים ומלחמת הכוכבים, שאחראים למגוון רחב של ספרים ומשחקי מחשב העוסקים בנושא העלילתי אך שאינו קנוני.
יקומים בדיוניים משותפים לעיתים על ידי מספר סופרי פרוזה, כאשר לכל סופר ניתן סטטוס קנוני שווה. לדוגמה, ליקום המוכר של לארי ניבן יש טווח של כ-135 שנים בהן ניבן הרשה לסופרים אחרים לתאר בפרוטרוט את מלחמות האדם וגזע הקזינטי. יקומים בדיוניים אחרים, כמו יצירת ההיסטוריה החלופית "טבעת האש" של ההיסטוריון והמחבר אריק פלינט, הביאו ליצירת אנתולוגיית סיפורים קצרים קנונית בידי מעריצים ובאישורו של המחבר[2].
יקומים אחרים נוצרים בידי אחד או מספר סופרים למטרת שימוש שאינו קנוני על ידי אחרים, למשל משחקים ובעיקר משחקי תפקידים ומשחקי מחשב למיניהם. הרקעים למשחק התפקידים מבוכים ודרקונים נקראים עולם מערכה, מונח ששגור כעת במשחקים נוספים. עולמות וירטואליים הם עולמות בדיוניים בהם משחקי מחשב מקוונים מתרחשים (כמו משחקי תפקידים המוניים ברשת). קרוס-אובר בדיוני מתרחש כאשר שתיים או יותר מהדמויות, הסדרות או היקומים נפגשים. קרוס-אוברים מעין אלה אינם נחשבים לרוב כקנוניים.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- George Ochoa, The writer's guide to creating a science fiction universe, סינסינטי: Writerʼs Digest Books, 1993, ISBN 0-89879-536-2
- Diana Wynne Jones, The tough guide to Fantasyland, ניו יורק סיטי: Firebird, 2006, ISBN 0-14-240722-4
הערות שוליים עריכה
- ^ מתוך ההקדמה לשר הטבעות
- ^ Flint, Eric and various others. Grantville Gazette III. Thomas Kidd (cover art). Baen Books. pp. 311–313. ISBN 978-1-4165-0941-7, ISBN 1-4165-0941-0