עולם חדש מופלא
עולם חדש מופלא (באנגלית: Brave New World) הוא רומן דיסטופי שנכתב בידי אלדוס האקסלי בשנת 1932. זהו רומן עתידני שצופה התפתחויות בטכנולוגיית הרבייה, השבחת הגזע והשליטה המנטלית, ששילובן מוביל לשינוי מהותי בחברה. זהו הרומן המפורסם ביותר של האקסלי ויש הטוענים שהוא הנועז שבספריו.
 | |
| עטיפת הספר בגרסה האנגלית | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | אלדוס האקסלי |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | רומן דיסטופי, מדע בדיוני |
| נושא |
דיסטופיה, יעילות, משמעת, מעקב, חברה, שליטה  |
| מקום התרחשות |
לונדון |
| תקופת התרחשות |
26th century, 2540s |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה |
1932 |
| מספר עמודים | 213 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | הוצאת זמורה ביתן |
| תאריך | 1985 |
| תרגום | מאיר ויזלטיר |
| פרסים | |
| |
| סדרה | |
| הספר הבא |
Eyeless in Gaza |
  | |
הספר מעלה ביקורת חברתית בנושאים רבים, ביניהם רבייה באמצעות פסי ייצור כמשפיל, ממשל עולמי ריכוזי והניסיון לשלוט במחשבות ובהתנהגות של אנשים באמצעים מדעיים. כמו כן מבקר האקסלי בספרו את הנרי פורד, זיגמונד פרויד, הכנסייה האנגליקנית, תומאס מלתוס, ועיתון ה"דיילי מירור".
כשם שהספר "1984" של ג'ורג' אורוול הוא ביקורת על הקומוניזם במסווה של סיפור עתידני, כן עולם חדש מופלא הוא ביקורת על הקפיטליזם, בעיקר על אורח החיים האמריקאי[1] כדברי מנהל ה"מדגרה" בראשית הספר: "כיום התרבות משועבדת לתעשייה".
בשנת 2020, אמזון פריים וידאו הפיקה סדרת טלוויזיה בעלת אותו שם, המבוססת על הרעיונות המרכזיים בספר.
שם הספר
עריכהכותרת הספר היא ציטוט מתוך דבריה של מירנדה במערכה החמישית של "הסופה" של ויליאם שייקספיר, כאשר היא מתאחדת בשמחה חזרה עם משפחתה. בספר, ג'ון הפרא הוא מעריץ של שייקספיר ונוהג לצטטו במהלך הספר מספר רב של פעמים. אך יצירותיו של שייקספיר עוסקות בנושאים שהחברה בעולם החדש והמופלא לא עוסקת בהם, כגון נישואין, משפחה, חיי אהבה, סבל ועוד. מסיבות אלו, יצירותיו של שייקספיר כמו גם רוב יצירותיו של המין האנושי אי פעם הוחרמו ואינן מוכרות אלא למעטים ביותר, יודעי דבר.
עלילה
עריכהבחברה העתידנית שיצר האקסלי, אנשים נוצקים לתוך חברת קאסטות קונפורמית, שאמצעי האכיפה בה הם כימיים. קבוצות של ילדים זהים, מהונדסים במעבדות פוריות, וכדי לשלוט באינטליגנציה ובהתפתחות הפיזית של העוברים, מונעים מהם חמצן ומשפיעים על התפתחותם באמצעים כימיים.
מעמד ה"אלפא" הוא האינטליגנטי ביותר, ה"בטא" קצת פחות, וכן הלאה עד למעמד "אפסילון" שנוצר מלכתחילה עם לקות מנטלית חמורה ומיועד לבצע את המטלות הטכניות והמשעממות ביותר מבלי להתלונן. למעשה, אנשים נולדים אפוא על מנת למלא את עבודתם, בניגוד למצב שבו משרות נוצרות עבור בני אדם.
מהלידה מקנים לחברי כל מעמד את האמונה שהמעמד שלהם הוא הכדאי ביותר מבין המעמדות האחרים, וזאת על ידי השמעת אמרות מוקלטות החוזרות על עצמן בזמן שנת הילדים הצעירים, וכן באמצעות חינוך תואם. בספר נטען כי כלי זה (חינוך על ידי דיבור אל אדם ישן) יעיל רק בתנאי שהאמרות המוקלטות יעסקו במוסר ולא במדע. לכן, כל האמרות עוסקות במוסר האישי והחברתי שהילד עומד להיכנס אליו. אמצעי נוסף של עיצוב האדם הוא התניה המבוצעת מגיל רך מאד: למשל, תינוקות מהמעמדות הנמוכים מקבלים מכות חשמל כאשר הם מתקרבים לספרים, כדי להבטיח שבבגרותם יתרחקו מהם.
רוב הנשים הן עקרות, ורק 30% מנקבות המעמדות העליונים (ה"אלפא וה"בטא") הן פוריות, אף על פי שהריון אסור ומילים כגון "אמא" או "אבא" נחשבות לגסות. הרבייה והחינוך הם באחריות המדינה, וזו מצידה מעודדת קיום יחסי מין לצורך הנאה בלבד וריבוי בני זוג המתחלפים בתדירות גבוהה, כשמוסד הנישואין איננו קיים אלא כמילה גסה. כל אי־שביעות רצון שנשארת אצל האזרחים למרות תהליך ההתניה מטופלת באמצעות סם אנטי־דיכאוני, נטול כל תופעות לוואי, בשם "סוֹמָא", המחולק להמונים בעידוד הממשל, כלול בתוך מאכלים, ומשמש כגז להשתלטות במקרים של איבוד שליטה מצד אזרח או קבוצת אזרחים.
כדי להדגיש את פגמיה של החברה, מכניס האקסלי את הדמות ג'ון, אשר גדל בשמורת אינדיאנים המשמרת התנהגות ואמונות "פרימיטיביות", ולפיכך נחשב כ"פרא" ומקבל הלם תרבות בהיחשפו לציוויליזציה.
אנשי החברה נראים כשמחים ומצהירים שהם באופן כללי מאושרים, אך הפרא ג'ון חושב שאושר זה הוא מלאכותי וחסר־רגש. לדעתו כאב וצער הם חלק בלתי נפרד של החיים, ומבלי שניתן לקבל פרספקטיבה באמצעותם, השמחה הופכת לחסרת משמעות. מוסטפא מונד, אחד מעשרת בעלי הדרגה הבכירה בעולם, יודע שאושר זה הוא אושר מזויף אשר קיים אצל אנשים מחוסר ברירה, חוסר ידיעה וסלידה הננטעת בהם מהשונה, אך בניגוד לג'ון, אשר מאמין שחוסר יעילות הוא מחיר מועט לשלם בעד דעת וחופש, מוסטפא מאמין שהיעילות היא מה שקובע. זהו המאבק של המטרה כנגד הדרך, או בצורה המוכרת יותר – האם המטרה מקדשת את האמצעים. דעתו של האקסלי בעניין ברורה.
אחרית דבר
עריכהב-1958 פרסם האקסלי ספר עיון בשם Brave New World Revisited, בו הוא בוחן את הכוחות החברתיים והפוליטיים שעשויים להביא יום אחד לדיסטופיה הדומה לזו ש"בעולם חדש מופלא".
תרגום לעברית
עריכה- 1948 - בשם: "עולם חדש" - תרגום: יצחק אברהמי, הוצאת בטרם.[2]
- 1962 - בשם "המחר הנועז" - תרגום: מנחם בן אשר, הוצאת מצפן.
- 1985 - תרגום: מאיר ויזלטיר, הוצאת זמורה ביתן.
- 2008 - תרגום: מאיר ויזלטיר, כנרת זמורה-ביתן דביר, עם מבוא מאת מרגרט אטווד המשווה בין השאר את הספר ל-1984.
צנזורה
עריכההספר נכנס לרשימת הספרים האסורים במספר מדינות בטענה שעשוי לגרום להפרעות נפשיות ונוגד את הדת.[3]
קישורים חיצוניים
עריכה
- Brave New World דיון על הספר (באנגלית)
- Brave New World הספר כולו (באנגלית)
- עולם חדש מופלא פרק ראשון בתרגומו החדש של מאיר ויזלטיר
- מרגרט אטווד, עולם חדש מופלא: דיסטופיה רלוונטית מאי פעם, באתר nrg, 19 ביוני 2008, הקדמה למהדורה חדשה של הספר
- מתי שמואלוף, עד עולם אחכה, ואינט
- עולם חדש מופלא, באתר OCLC (באנגלית)
- עולם חדש מופלא, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)