ארתור ג'יי דיקמן
ארתור ג 'יי דייקמן (באנגלית: Arthur J. Deikman; 27 בספטמבר 1929 – 2 בספטמבר 2013) היה פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, וחבר מערכת של "כתב העת לפסיכולוגיה הומניסטית".[1] הוא גם פרסם את מחקריו בכתב העת Journal of Nervous and Mental Disease.
 | |
| לידה |
27 בספטמבר 1929 ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
2 בספטמבר 2013 (בגיל 83) מיל ואלי, ארצות הברית |
| ענף מדעי |
פסיכיאטריה |
| מקום מגורים | ארצות הברית |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת הרווארד פקולטה לרפואה, הרווארד |
| מוסדות | אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו |
|
www | |
| תרומות עיקריות | |
| The Wrong Way Home: Uncovering the Patterns of Cult Behavior in American Society | |
  | |
חיים ועבודה עריכה
נולד ב-ניו יורק שבארצות הברית, בנו של איש עסקים וגדל בלונג איילנד, דיקמן למד פיזיקה באוניברסיטת הרווארד.[2] לאחר מכן עבר לתחום המתמטיקה והרפואה.[2] דיקמן קשר את בחירתו של המקצוע הפסיכיאטריה למפגש עם רופא שבדק אותו גופנית לפני כניסתו לבית הספר לרפואה בהרווארד: "כשאמרתי לו שאני אוהב את רילקה ואת ייטס, הוא אמר לי שאני הולך להיות פסיכיאטר. זה נתן לי חופש והיה לי קל להשיג מענקי מחקר, כי כל דבר יכול להיחשב חלק של המוח."[2] פעם כאשר בילה חודשיים בחופשת הקיץ בקמפינג לבד בהרים, אירעה חוויה נוספת שהשפיע על כיוון החיים שלו: "ישבתי על סלע ליד אגם וניסיתי להתקרב להרגשה שיש לי בשמיעת מוזיקה ושירה. אחרי שבועיים של התנסות, צבעים הפכו חזקים יותר ונרה לי שמשהו נבע מן השמיים והעצים. ידעתי שאנשים אחרים לא חווים את זה. זה נראה מאוד חשוב".[2]
דיקמן הסתקרן בעקבות חויית שינוי תודעתו, והפך חוקר חלוצי של מצבים מיסטיים בשנות ה-50. בעשור הבא פיתח גישה ייחודית פסיכותרפויתי לחולים הסובלים מפסיכוזה.[2] הוא נעשה תלמיד של זן ומדיטציה תחת סוזוקי רושי ושל סופיות תחת אידריס שאה, וחקר את התנועת הפוטנציאל האנושי שמנהיגיה היו ג'ורג לאונרד ומייקל מרפי.[2]
התרדמה של החיים הרגילים היא כה מורגלת שאפשר להגיד שבני אנוש הם גזע שישן ומתעורר, אבל לא ער לגמרי. מפני שלרוב משימותינו מספיק להיות חצי ער, מעטים מאוד מאתנו מודעים לבעייתיות המצב שלנו.
— ארתור ג'יי דיקמן[3]
בתחילת שנות ה-70, דיקמן זיהה את התסמונת ה"פסיכוזה המיסטית " כדי לאפיין תיאורים של חוויות פסיכוטיות, הדומות להפליא לדיווחים על חוויות מיסטיות. לדברי דיקמן, הניסיון הפסיכוטי אינו צריך להיחשב פתולוגי, במיוחד אם לוקחים בחשבון את הערכים והאמונות של הפרט. דייקמן סבר כי החוויה המיסטית נוצרת באמצעות "דהאוטומטיזציה" או ביטול של מבנים פסיכולוגיים רגילים המארגנים, מגבילים, בוחרים ומפרשים גירויים תפיסתיים. גורמים אפשריים "לדהאוטומטציה" כזו, כוללים חשיפה ללחץ חמור, שימוש בסמים או גמילה והפרעות במצב הרוח.[4]
דייקמן השתתף בסמינר מחקרי בן שנה על תנועות דתיות חדשות, כדי להבין טוב יותר את המשיכה שהפעילו התנועות הללו על אמריקנים רבים בשנות ה-60 וה - 70.[2] בשנת 1990, הוא כתב את הדרך הלא נכונה הביתה: גילוי דפוסי התנהגות פולחן בחברה האמריקנית. במבוא לספר, דייקמן ציין כי "התנהגות דומה לזו המתרחשת בכתות קיצוניות מתרחשת בכולנו", והציע כי "הכמיהה להורים נמשכת עד לבגרות ומביאה להתנהגות פולחן השוררת בחברה הנורמלית".
ארתור דיקמן נפטר ב-2 בספטמבר 2013 בביתו במיל ואלי, קליפורניה לאחר "מפגש אמיץ וסבלני" עם מחלת פרקינסון. לצדו (מאז שנות החמישים) הייתה אשתו, ציירת המופשט אטה דיקמן.[5]
חינוך עריכה
- מכללת הרווארד
- בית הספר לרפואה של הרווארד
- מוסמך, פסיכיאטריה, נוירולוגיה, המועצה האמריקאית לפסיכיאטריה ונוירולוגיה
עבודות שפורסמו עריכה
ספרים עריכה
- Personal Freedom: On Finding Your Way to the Real World, 1976
- The Observing Self, 1983
- Evaluating Spiritual and Utopian Groups, 1988
- The Wrong Way Home: Uncovering the Patterns of Cult Behavior in American Society, 1990
- Them and Us: Cult Thinking and the Terrorist Threat, 2003, קטעים
מאמרים עריכה
- ארתור דיקמן על החוויה המיסטית, "Mystic Experience and Two Modes of Consciousness"
- מאמר, Journal of Consciousness Studies, 1996
- I=Awareness, Journal of Consciousness Studies, כרך 3 (4), עמ' 350 - 356.
- Spirituality Expands a Therapist's Horizons
- The Evaluation of Spiritual and Utopian Groups, Journal of Humanistic Psychology, כרך א'. 23, מס' 3, 8-18 (1983), תקציר
- טיפול בחברים לשעבר בכתות
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ארתור ג'יי דיקמן
ארתור ג'יי דיקמן, ברשת החברתית Goodreads- ראיון בביתו ב-21 בדצמבר 1997, באתר על מורה זן שנריו סוזוקי.
- המכון לחקר האדם, "Exploring the Cult in Culture"
- פרשנות על מאמריו של דיקמן - "Deautomatization and the Mystic Experience", "Bimodal Consciousness and the Mystic Experience", Sandra Stahlman, 1992
- כתות מוסברות: פסיכיאטר מנתח מדוע אנשים להצטרף לקבוצות, ראיון ב-Marin Independent Journal
הערות שוליים עריכה
- ^ "JHP website", מארכיון, 10 באוקטובר 2007 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 Futcher, Jane, Demystifying cults: Psychiatrist analyzes why people join groups, Marin Independent Journal
- ^ Chang, Larry (2006). Wisdom for the Soul. Gnosophia Publishers, p. 66 ISBN 978-0-9773391-0-5.
- ^ Deikman, A.J., Bimodal Consciousness, כרך 25, Archives of General Psychiatry, 1971, עמ' 481-489
- ^ כתבי העיתון, הודעת פתירה של ארתור ג'יי דיקמן, San Francisco Chronicle, 6 אוקטובה 2013