פתיחת התפריט הראשי

אשמיאניבלארוסית: Ашмя́ны, ברוסית: Ошмяны, בפולנית: Oszmiana, בליטאית: Ašmena; ביידיש: אָשמענע) היא עיירה במחוז הורדנה שבמערב בלארוס, המונה כ-15,000 תושבים.

אשמיאני
Ašmiany
Coat of Arms of Ašmiany, Belarus.svg
סמל אשמיאני
Flag of Ašmiany.svg
דגל אשמיאני
Горад Ашмяны 2012.jpg
מדינה בלארוסבלארוס  בלארוס
וובלסט הורדנה (מחוז)הורדנה (מחוז)  הורדנה
ראיון אשמיאני
שטח 8.42 קמ"ר
גובה 175 מטר
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 15,046 (2011)
קואורדינטות 54°25′N 25°56′E / 54.417°N 25.933°E / 54.417; 25.933
אזור זמן UTC+3
www.oshmiany.grodno.by
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

האזכור הראשון של העיירה הוא משנת 1341, עת ירש אותה הדוכס הליטאי יואנוטיס מידי הדוכס הליטאי גדימינאס. בשנת 1384 העיירה נהרסה בידי המסדר הטבטוני, אך שוקמה במהרה. התקפה נוספת של המסדר הטבטוני על העיירה בשנת 1402 נכשלה. בשנת 1413 העיירה הפכה למרכז סחר אזורי, ולשדה קרב בין כוחותיו של מלך פולין ולדיסלב השני יגיילו ושל הדוכס הליטאי סביטריגליה וחיילי המסדר הטבטוני.

העיירה נחרבה שוב בשנת 1519 בידי חיילי נסיכות מוסקבה. בשנת 1566 קיבלה אשמיאני זכויות עיר.

בחלוקת פולין בשנת 1795 העיירה הועברה לשליטת האימפריה הרוסית. כמה מבני העיירה השתתפו בהתקוממות של נובמבר 1830, ובעקבות זאת הוחרבה העיירה באפריל 1831 בידי כוח רוסי של 1,500 חיילים. העיירה לא הצליחה להתאושש מהחורבן עד סוף המאה ה-19. לאחר כיבוש גרמני בן שלוש שנים במהלך מלחמת העולם הראשונה, הועברה העיירה לשליטת הרפובליקה הפולנית השנייה, ונכללה במחוז וילנה.

יהודי אשמיאניעריכה

בשנת 1847 נמנו בעיירה 1,460 יהודים. בשנת 1897 נמנו בה 3,803 יהודים, מתוך אוכלוסייה כוללת של 7,214 נפש, ובראשית המאה ה-20 פעלו בה שני בתי ספר יהודיים ובית כנסת. כמו כן, התקיימה בעיירה ישיבה, בה למדו בין היתר הרב ראובן כץ בסביבות שנת 1883, והרב אברהם צוקרמן בשנת 1928. בין מלחמות העולם חיו בעיירה כ-3,300 יהודים, כמחצית מתושביה, ופעלו בה חוגים ציוניים, אגודת ישראל והבונד.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נכבשה אשמיאני בידי ברית המועצות, בהתאם להסכם ריבנטרופ מולוטוב, וב-25 ביוני 1941 נכבשה בידי הגרמנים, ואלו החלו במעשי שוד של יהודיה ובהטלת גזירות שונות על האוכלוסייה היהודית. ביולי 1941 נלקחו מאות גברים יהודים מהעיירה לכיוון לידא, ולא שבו. בהמשך החודש רוכזו למעלה מ-700 גברים יהודים נוספים מהעיירה, ובהם ראש היודנרט, הרב הלר, ונרצחו בכפר הסמוך ברטל (Bartel).

ב-2 באוקטובר 1941 רוכזו יתר יהודי העיירה, בעיקר אלמנות ויתומים, בגטו שהוקם בה. לגטו, בו שררו תנאי צפיפות קשים, הגיעו גם פליטים יהודים מהאזור. כמה עשרות מפליטים אלו הוצאו להורג בידי הגרמנים. באביב 1942 הועברה השליטה בגטו לידי המשטרה הליטאית, ולצד גירוש מאות מיושביו למחנה עבודה של ארגון טודט, הובאו אליו יהודים נוספים מעיירות הסביבה. באוקטובר 1942 נרצחו 406 יהודים קשישים וחולים מהגטו בכפר הסמוך אוגליובו (Uglyowo) בידי ליטאים. במהלך מרץ ואפריל 1943 חוסל גטו אשמיאני. כ-700 מיהודיו הועברו לגטו וילנה, כ-1,500 הועברו למחנות עבודה, בהם רובם נספו, וכ-700 שולחו ישירות לפונאר.

לפני חיסול הגטו פעל בו ארגון מחתרת יהודי, אשר כמאה מאנשיו הצליחו להימלט בשעת האקציות ליערות הסביבה, ולחבור ליחידות פרטיזנים.

רבני העירעריכה

משרת הרבנות באושמיאני נחשבה מאד[1], וחלק מהנושאים בתפקיד התפרסמו בעולם היהודי כולו:

  • רבי אברהם כהנא (עד פטירתו ב-1841, תר"א)
  • רבי מאיר מיכאל כהנא - כיהן אחרי אביו, במשך כחמישים שנה עד פטירתו ב-1891, תרנ"א
  • רבי מרדכי וייצל-רוזנבלט - "ר' מוטל'ה אושמינר" נודע כאיש מופת שגם גויים באו לבקש את ברכתו, כיהן כרב העיר עד שקיבל את כס הרבנות בסלונים (1904, תרס"ד)
  • רבי יהודה לייב פיין - עמד גם בראשות הישיבה המקומית, ב-1912 עבר לסלונים
  • רבי גרשון משה גלברד (1912–1917) פרש מהרבנות בעקבות מחלה, ונפטר ב-1926
  • רבי מנשה חיים שמואלזון - דיין הקהילה, התמנה רשמית כרבה לאחר מות הרב גלברד, החזיק במשרה עד מותו ב-1936
  • רבי שאול מיליקובסקי
  • הרב[2] הלר - רב משכיל, נבחר בבחירות לרבנות העיר, ולמרות המחלוקת סביב רבנותו הנהיג את יהודי העיר עד מותו בידי הנאצים בשואה.

לקריאה נוספתעריכה

  • רחל גרוסבאום-פסטרנק, "אושמיאנה", בתוך: שמואל ספקטור וברכה פרוינדליך (עורכים), פנקס הקהילות: (4) פולין, כרך ח: מחוזות וילנה–ביאליסטוק–נובוגרודק, ירושלים: יד ושם, תשס"ו 2005, עמ' 107–114.

קישורים חיצונייםעריכה

  • ^ פנקס הקהילות, להלן "לקריאה נוספת", עמ' 109.
  • ^ שמו הפרטי לא היה ידוע לבני עירו כותבי "ספר אושמינה"