אשר יצר אור[1] הוא פיוט של רבי אפרים מרגנסבורג מסוג "מאורה", כלומר מיועד להיאמר בברכת יוצר המאורות לפני החתימה. הפיוט נתקבל במנהג אשכנז המזרחי לשבת שנייה של חנוכה וכן לשבת פרשת בהעלתך.[2]

שני הבתים הראשונים של הפיוט

אֲשֶׁר יָצַר / אוֹר וָצַר / וְנֵר עוֹרְכִים לְךָ לִפְנָי
בְּנֵי יִצְהָר / לְךָ צֹהַר / הֲלֹא מִמְּךָ מְאוֹר עֵינָי
גְּבוּל שֶׁמֶשׁ / לְךָ יְשַׁמֵּשׁ / וּמַה יָּפוּ לְךָ שְׁמָנָי
דְּבָרְךָ אוֹר / וּמַה מָּאוֹר / אֲשֶׁר עָרְכוּ לְךָ כֹּהֲנָי
הֲלֹא תְּהַלֵּךְ / בְּנֵי מֶלֶךְ / בְּעַמּוּד הָאֵשׁ לְפָנָי

וּמִי יָאִיר / לְךָ מֵאִיר / וְאַתָּה נֵרִי יְיָ

זְבוּל מִקְדָּשׁ / אֲשֶׁר יְחֻדַּשׁ / וּמִמֶּנּוּ אוֹר יְקָרוֹת
חֲזוֹת אֶשְׁנָב / וְחַלּוֹנָיו / שְׁקוּפִים פְּנֵי הַמְּאוֹרוֹת
טַהֵר טֹהַר / וְהַזֹּהַר / לְךָ כַּחֲשֵׁכָה אוֹרוֹת
יְקָר חַסְדְּךָ / לְאִישׁ חֲסִידְךָ / בְּלָאוֹתָיו לְךָ מְאִירוֹת
כְּאַהֲבָתְךָ / וְחִבָּתְךָ / תְּצַוֶּה לַעֲרֹךְ נֵרוֹת
לְךָ אָיֹם / בְּאִישׁוֹן יוֹם / שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְיָ

וּמִי יָאִיר / לְךָ מֵאִיר / וְאַתָּה נֵרִי יְיָ

הפיוט עוסק בהדלקת המנורה, ומדגיש את הפליאה על כך שבורא העולם, שברא את מקורות האור, ואיננו זקוק לאורה של המנורה, מצווה להדליק עבורו נרות. הפייטן רואה בציווי על הדלקת המנורה ביטוי לאהבת ה' כלפי עם ישראל. הפיוט מסיים בבקשה לגאולה.

מבנה הפיוט עריכה

הפיוט נכתב במבנה הפיוט שני זיתים נכרתים של ר' שלמה אבן גבירול, שנאמר בשבת ראשונה של חנוכה.

בכל שורה שתי הצלעיות הראשונות מתחרזות זו בזו, ואילו הצלעית האחרונה חורזת בחרוז משותף לכל השורות באותו הבית. השורה האחרונה בכל הבתים לא חורזת בחרוז של אותו הבית, אלא כוללת שיבוץ מפסוק ומסתיימת בשם ה', ובכך היא יוצרת אפיפורה עם הרפרן שאחריה - "ומי יאיר, לך מאיר, ואתה נרי ה'".

הבית הראשון הוא במבנה שונה - קצר יותר, וכל השורות בו חורזות בחרוז של סופי הבתים.

בראשי השורות יש אקרוסטיכון אלפביתי, ולאחריו חתום שם המחבר - "אפרים ברבי יצחק".

הפיוט שקול באופן קרוב למשקל יתדות ותנועות: כל בית (שורה) מורכב מארבע יחידות של יתד ושתי תנועות, אך שוואים וחטפים נוספים בתוך היחידות הללו אינם נספרים.

לקריאה נוספת עריכה

  • גבריאל וסרמן, "Liturgical poems of Ḥanukka from Europe" (חלק א באנגלית וחלק ב בעברית), 2016 (דוקטורט). על אשר יצר בעמ' 315-324 בחלק א, והפיוט עצמו עם פירוש ושינויי נוסחאות מופיע בעמודים 286–289 בחלק ב. (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ בנוסח אחר, אשר יצר לאור.
  2. ^ ראו "סדר עבודת ישראל" כמנהג פולין, עמ' 640.