ברכות קריאת שמע

ברכות קריאת שמע הן ברכות הנאמרות לפני ואחרי קריאת שמע וכיום הן חלק מסידור התפילה היהודי היום-יומי, ונחשבות חלק מהותי מתפילת שחרית וערבית.

תוכן הברכות

חלק מהברכות עוסקות בענייני יצירת האור, וחלק אחר עוסק באהבת אלוקים את עם ישראל ובחשיבות לימוד התורה.

מספר ברכות אלו שונה בין בערבית ובשחרית, הן בכמות והן בנוסח:

• בתפילת שחרית ישנם שלוש ברכות: שתי ברכות לפני קריאת שמע וברכה אחת לאחריה (ובסמוך לה תפילת העמידה).
• בתפילת ערבית ישנם ארבע ברכות: שתי ברכות לפני קריאת שמע, ושתי ברכות לאחריה.

שלושת הברכות הנאמרות בשחרית דומות או מקבילות לשלושת הברכות הראשונות הנאמרות בערב, אם כי הגרסאות הנאמרות בערב הן מעט קצרות יותר.

בתלמוד ירושלמי מצאו רמז לשבע ברכות אלו המקור מהפסוק בתהילים "שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ" דהיינו שבשעה שאומרים את משפטי צדקך, נהללך בשבע ברכות אלו. המהר"ל מסביר שהמספר שבע מסמל דבר שלם ומלא, "שבע מלשון שביעה", "כי יש לשבח את ה' יתברך בשבח שלם ומלא, אשר השבח השלם ומלא על ידי מספר שבע".

רשימת הברכות

ברכות קריאת שמע של שחרית

קודם קריאת שמע

• ברכת יוצר אור: הברכה הראשונה בסדר קריאת שמע בשחרית היא "ברכת יוצר" (או "יוצר אור") הנקראת כך משום שהיא נפתחת במשפט "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא את הכל". ברכה זו כוללת קדושת יוצר. בשבת נהוג להחליף את המקטע הראשון של הברכה ("המאיר לארץ ... יפארוך סלה") בשלשה מקטעים מורחבים: הכל יודוך, הפיוט אל אדון ולסיום לאל אשר שבת מכל המעשים. לאחר מכן ממשיכים בנוסח הרגיל תתברך (לנצח) צורנו.
• ברכת אהבה רבה: הברכה השנייה עוסקת בקשר בין האל לבין עם ישראל. הברכה לפי נוסח ספרד פותחת במילים "אהבת עולם אהבתנו ה' אלוהינו", ובנוסח אשכנז: "אהבה רבה אהבתנו".

לאחר קריאת שמע

• ברכת אמת ויציב: ברכה זו עוסקת בשני נושאים. הנושא הראשון הוא אישור של אמיתות דברי התורה הנקראים במסגרת קריאת שמע, ואליו מתייחס הפתיח של הברכה, "אמת ויציב". הנושא השני והעיקרי הוא גאולת ישראל מידי אויביו בעבר, ובייחוד יציאת מצרים. לנושא זה מתייחסת גם חתימתה "ברוך אתה ה', גאל ישראל".

ברכות קריאת שמע של ערבית

קודם קריאת שמע

• ברכת המעריב ערבים: הברכה הראשונה בסדר קריאת שמע בערבית מקבילה לברכת יוצר. נפתחת במשפט "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר בדברו מעריב ערבים". היא עוסקת בשליטתו של האל בגרמי השמים, בחושך ובאור, ובאיזון שבין היום והלילה ובין החושך והאור. ברוב נוסחי התפילה בברכה זו אין הבדל בין ימי חול ושבתות וחגים, אך בנוסח איטליה ישנו נוסח מיוחד לשבת. בניגוד לשחרית, אין קדושת יוצר בערבית.
• ברכת אהבת עולם: ברכה זו עוסקת באותם נושאים של הברכה המקבילה לה הנאמרת בבוקר 'ברכת אהבה רבה' אך נוסח ברכה זו קצר יותר.

לאחר קריאת שמע

• ברכת אמת ואמונה: ברכה זו עוסקת באותם נושאים כמו ברכת גאולה של שחרית, אבל נוסח הברכה שונה. היא פותחת במילים "אמת ואמונה" ולכן נקראת גם כך. ברוב נוסחי התפילה בברכה זו אין הבדל בין ימי חול ושבתות וחגים, אך בנוסח איטליה ישנו נוסח מיוחד לשבת.
• ברכת השכיבנו: ברכה זו נאמרת רק בערבית, משום שהיא עוסקת בבקשת הגנה בשעות הלילה. בכל נוסחי התפילה המקובלים היום, יש חתימה מיוחדת לברכה זו בשבת, אולם נראה ש"שומר עמו ישראל לעד" הוא נוסח בבלי במקורו ו"פורש סכת שלום" הוא נוסח ארצישראלי במקורו, ויש ראשונים שגורסים את שני הנוסחים בין בחול ובין בשבת.

קדושת יוצר

בברכה הראשונה בשחרית, יש הזכרת קדושה, כלומר הזכרת הפסוקים "קדוש קדוש קדוש" ו"ברוך כבוד". נחלקו הראשונים אם יחיד, המתפלל בלא מניין, רשאי לומר קדושה זו. למעשה, נהוג ברוב הקהילות לומר קדושה זו, כשברוב הסידורים מופיע שעדיף לאומרה בטעמים כדי שזה יהיה כקורא בתורה. בנוסח תימן בלדי לעומת זאת, אומרים אותה בשינוי, דהיינו שבמקום הזכרת התיבה ״קדוש״ שלוש פעמים, אומרים ״קדושת ה׳ צבאות מלא כל הארץ כבודו״.

התפתחות הברכות

במשנה במסכת תמיד מוזכרות ברכות שהיו הכוהנים אומרים בבית המקדש לפני ואחרי קריאת שמע: ברכה אחת לפניה (על פי התלמוד מדובר בברכת אהבה), ושלוש ברכות לאחריה: "אמת ויציב", "עבודה" ו"ברכת כוהנים".

סדר הברכות המקובל היום מוזכר במסכת ברכות, אך חוקרים משערים שנוסח הברכות בעבר היה מקוצר יותר. רב סעדיה גאון למשל מביא נוסח קצר יותר של ברכת יוצר, המורכב משלושה משפטים - הפתיחה, המשפט השני, והחתימה של הנוסח המקובל היום. ביניהם נוספו במהלך ההיסטוריה לברכה קטעי פיוט, פסוקי קדושה, תאורי מלאכים ועוד.

מקור נוסף שממנו ניתן ללמוד על ההתפתחות ההיסטורית של הברכות הוא מהשוואה בין גרסת השחרית והערבית. ברכת אהבה בשחרית, לדוגמה, עוסקת גם בבקשות לגאולה וקיבוץ גלויות, שאינן מוזכרות בברכה שבערבית. מכך ניתן להסיק שאולי הן תוספת מאוחרת יחסית לנוסח וכן מופיע בנוסח ארץ ישראל של הגניזה הקהירית.

הבדלי נוסח

בנוסח אשכנז, לפני חתימת ברכת יוצר נאמר המשפט "אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו מהרה לאורו". רב סעדיה גאון התנגד לשילוב המשפט בברכה זו. הוא הדגיש שהברכה עוסקת בנושא אוניברסלי ובבריאת כלל העולם, ואת ניגודו של פסוק זה לרוח הברכה. יהודי ספרד וארצות האסלאם דבקים בהתנגדות זו ו"אור חדש" אינו כלול בנוסחיהם.

גם בברכת הגאולה בשחרית יש הבדלים בין הנוסחים.

ברכות קריאת שמע בליל שבת

בארץ ישראל היו שנהגו לומר בליל שבת ברכות קריאת שמע בנוסח מיוחד הנוסח מובא בסידור רס"ג. אמנם בתשובות הרמב"ם הביא מנהג זה כמנהג הפשוט בבבל וסוריה ואדום, נוסח זה נהוג עד היום בקרב הנוהגים להתפלל בנוסח איטליה (עם שינויים קלים ובלי הגרסה המפוייטת של הברכה השנייה): ברכת המעריב ערבים:

בָּרוּךְ אַתָּה יי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר כִּלָּה מַעֲשָׂיו בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיִּקְרָאֵהוּ עֹנֶג שַׁבָּת, קִדְּשׁוֹ מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב, הִתְקִין מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל כִּרְצוֹנוֹ, גּוֹלֵל אוֹר מִפְּנֵי חֹשֶׁךְ, וְחֹשֶׁךְ מִפְּנֵי אוֹר. בָּרוּךְ אַתָּה יי, הַמַּעֲרִיב עֲרָבִים.

ברכת אהבה רבה:

לְמַעַן אַהֲבַת עֲמוּסִים, נָטַעְתָּ עֵץ חַיִּים, שַׁבָּת קִדַּשְׁתָּ מִיָּמִים וְאוֹתָהּ הִנְחַלְתָּ לִתְמִימִים, וְאַהֲבָתְךָ לֹא תָסוּר מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי הִיא עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יי, אוֹהֵב אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. אָמֵן.

ברכת אמת ואמונה:

אֱמֶת, אֱמוּנָתְךָ בַּשְּׁבִיעִי קִיַּמְתָּ גָּזַרְתָּ דִּבַּרְתָּ הִקְשַׁבְנוּ וְשָׁמַעְנוּ, זְכוֹר חִמַדְּתָּ טְהוֹרִים יִירָשׁוּהָ כְּתוּבָה הִיא לְרֹאשׁ אַרְבָּעָה, מִשְּׁעַת נְתִינָתָהּ שִֹימַח בָּהּ לֵב יְשֻׁרוּן, עֵדָה פָּדִיתָה צְדָקָה קָנִיתָה, רוֹמַמְתָּ שַׁבָּת תָּמִיד בֵּינְךָ לְבֵינֵינוּ, כִּי בְּשֵׁשֶׁת יָמִים עוֹלָמְךָ תִּכַּנְתָּ וּבַשְּׁבִיעִי נַחְתָּ, לְמַעַן שֶׁתַּנִּיחַ לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. אָבוֹת וּבָנִים כְּעָלוּ מִן הַיָּם, בְּגִילָה בְּרִנָּה אָמְרוּ כֻלָּם: "מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה', מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא". שׁוֹמְרֵי שְׁבִיעִי רָאוּ גְּבוּרָתְךָ עַל שְׂפַת הַיָּם, זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ עָנוּ וְאָמְרוּ: ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. וְנֶאֱמָר: כִּי פָדָה ה' אֶת יַעֲקֹב, וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יי, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.

בריאת החושך

הגמרא, ופרשנים בעקבותיה, דנים בשאלה מדוע ב"ברכת יוצר" מברכים על בריאת החושך, שנחשב לדבר שלילי. הפירוש המקובל הוא שהכוונה היא להדגיש שהיקום, כולל הניגודים שבו, נברא על ידי האל האחד, ולהצהיר על יחידותו ואחדותו של האל. הברכה מבוססת על פסוק בספר ישעיהו, "יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע, אני ה' עושה כל אלה", שנאמר כפולמוס עם האמונה הזורואסטרית שעל פיה הטוב והרע נבראו בידי אלים שונים. עם זאת, החליפו המחברים של "ברכת יוצר" את "בורא רע" - ל"בורא את הכל".

דיני הברכה

סוף זמן הברכות

בביאור דברי המשנה שהקורא קריאת שמע לאחר זמנה לא הפסיד, כתבו בתלמוד שהכוונה לעניין ברכות קריאת שמע:

מאי 'לא הפסיד' שלא הפסיד ברכות. תניא נמי הכי 'הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שקורא בתורה אבל מברך הוא שתים לפניה ואחת לאחריה'

— תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י', עמוד ב'

וכתבו בראשונים שזמן אמירתם עד סוף שעה רביעית שהוא סוף זמן תפילה. וכן פסק מרן השולחן ערוך. אמנם בביאור הלכה הביא דעות שמקילות לברך עד חצות היום, בייחוד במקרי אונס.

סמיכת גאולה לתפילה

ערך מורחב – סמיכת גאולה לתפילה

חז"ל תיקנו את תפילת העמידה מיד לאחר ברכות קריאת שמע. על פי התלמוד ישנו חיוב "לסמוך גאולה לתפילה", כלומר יש לסמוך את תפילת העמידה סמוך לסיום הברכה השלישית מברכות קריאת שמע, ברכת אמת ויציב.

אמנם הקפדה זו היא בעיקר בתפילת שחרית, ובה אכן תפילת העמידה צמודה ממש לברכת אמת ויציב, אך בתפילת ערבית, לאחר ברכת אמת ואמונה מוסיפים ברכה רביעית, ברכת השכיבנו, ולאחריה אומרים חצי קדיש, ורק לאחר מכן תפילת העמידה. בקהילות מסוימות, מוסיפים לאחר הברכת השכיבנו ברכה נוספת שנתקנה בתקופת הסבוראים: ברכת ברוך ה' לעולם.

לדעת כמה ראשונים, אין דין סמיכת גאולה לתפילה בשבת, אבל בדרך כלל מחמירים שלא להפסיק גם בשבת.

ברכות האם מעכבות זו את זו

על פי סוגיית התלמוד במסכת ברכות, סדר הברכות אינו מעכב, ולכן בדיעבד אם בירך את הברכות שלא כסדרן, כגון שהקדים ברכה ראשונה לשנייה, יצא ידי חובה, וכן נפסק להלכה בשולחן ערוך.

אם קרא קריאת שמע בלא ברכותיה, נחלקו הפוסקים:

• יש מהראשונים שכתבו שברכות מעכבות את מצוות קריאת שמע, ועליו לקרוא קריאת שמע פעם נוספת עם ברכותיה.
• יש מהראשונים שכתבו שהברכות אינן מעכבות, ואף אם קרא קריאת שמע בלא ברכותיה יצא ידי חובה.
• ראשונים נוספים כתבו לחלק בין יחיד הקורא קריאת שמע, לציבור שמתפללים יחדיו.

השולחן ערוך פסק שברכות אינן מעכבות, ואם קרא בלא ברכות יצא ידי חובת קריאת שמע, אך צריך לחזור ולקרוא את הברכות לאחר מכן, כדי לצאת ידי חובת ברכות קריאת שמע. אמנם הוסיף שטוב לחזור ולקרוא קריאת שמע עם הברכות.

ראו גם

• קריאת שמע
• ברכת יוצר
• ברכת אהבה רבה
• ברכת אמת ויציב
• ברכת המעריב ערבים
• ברכת אהבת עולם
• ברכת אמת ואמונה
• ברכת השכיבנו

לקריאה נוספת

• חננאל מאק, מבוא לתפילות ישראל, ספריית האוניברסיטה המשודרת, 2001.

קישורים חיצוניים

• לחן של הרב יצחק גינזבורג לקדושת יוצר: כולם אהובים עד יוצר המאורות, ולמילים שבח יקר וגדולה יתנו לאל הנאמרות בשבת.
• בן איש חי, הלכות תפילה מיוצר עד שמונה עשרה, באתר עיתים לתורה
• הרב אליעזר מלמד הלכות ברכות קריאת שמע.
• קריאת שמע וברכותיה. על השתלשלות ברכות קריאת שמע ועל מבנה הברכות. מתוך הספר 'התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית' לאלבוגן.
• הערך "ברכות קריאת שמע", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
• מאמרים בנושא ברכות קריאת שמע, באתר ספריית אסיף

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.