ברכות קריאת שמע
ברכות קריאת שמע הן ברכות המצוה הנאמרות לפני ואחרי קריאת שמע וכיום הן חלק מסידור התפילה היהודי היום-יומי, הנאמר בצמוד לקריאת שמע, כחלק מהותי שבתפילת ערבית ותפילת שחרית. מספר ברכות אלו שונה בין בערבית ובשחרית, הן בכמות והן בנוסח: בתפילת השחרית נכללות שלוש ברכות- שתיים לפני קריאת שמע ואחת לאחריה (ואז תפילת העמידה). בערבית אומרים ארבע ברכות, שתיים לפני ושתיים אחרי. שלושת הברכות הנאמרות בשחרית דומות או מקבילות לשלושת הברכות הראשונות הנאמרות בערב, אם כי הגרסאות הנאמרות בערב הן מעט קצרות יותר.
המקור לברכות אלו הוא מהפסוק בתהילים "שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ"[1] דהיינו שבשעה שאומרים ביום את משפטי צדקך, נהללך אף בשבע ברכות אלו.[2]
רשימת הברכות
עריכהלפני קריאת שמע
עריכהבשחרית:
- ברכת יוצר אור: הברכה הראשונה בסדר קריאת שמע בשחרית היא "ברכת יוצר" (או "יוצר אור") הנקראת כך משום שהיא נפתחת במשפט "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא את הכל". ברכה זו כוללת קדושת יוצר. בשבת נהוג להחליף את המקטע הראשון של הברכה ("המאיר לארץ ... יפארוך סלה") בשלשה מקטעים מורחבים: הכל יודוך, הפיוט אל אדון ולסיום לאל אשר שבת מכל המעשים. לאחר מכן ממשיכים בנוסח הרגיל תתברך (לנצח) צורנו.
- ברכת אהבתנו (נוסח עדות המזרח) אהבת עולם (נוסח ספרד) אהבה רבה (נוסח אשכנז): הברכה השנייה עוסקת בקשר בין האל לבין עם ישראל. הברכה פותחת במילים "אהבת עולם אהבתנו ה' אלוהינו" (בנוסח אשכנז: "אהבה רבה")[3].
בערבית:
- ברכת המעריב ערבים: הברכה הראשונה בסדר קריאת שמע בערבית מקבילה לברכת יוצר. נפתחת במשפט "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר בדברו מעריב ערבים". היא עוסקת בשליטתו של האל בגרמי השמים, בחושך ובאור, ובאיזון שבין היום והלילה ובין החושך והאור. ברוב נוסחי התפילה בברכה זו אין הבדל בין ימי חול ושבתות וחגים, אך בנוסח איטליה ישנו נוסח מיוחד לשבת. בניגוד לשחרית, אין קדושת יוצר בערבית.
- ברכת אהבתנו (נוסח עדות המזרח) אהבת עולם (נוסח אשכנז/ספרד): נוסח ברכה זו קצר יותר בערב מזה שבבוקר, אך הברכה עוסקת, בגדול, באותם נושאים.
אחרי קריאת שמע
עריכהבשחרית:
- ברכת גאולה ("אמת ויציב"): ברכה זו עוסקת בשני נושאים. הנושא הראשון הוא אישור של אמיתות דברי התורה הנקראים במסגרת קריאת שמע, ואליו מתייחס הפתיח של הברכה, "אמת ויציב". הנושא השני והעיקרי הוא גאולת ישראל מידי אויביו בעבר, ובייחוד יציאת מצרים. מכאן שם הברכה, ולנושא זה מתייחסת גם חתימתה "ברוך אתה ה', גאל ישראל".
בערבית:
- ברכת גאולה (אמת ואמונה): ברכה זו עוסקת באותם נושאים כמו ברכת גאולה של שחרית, אבל נוסח הברכה שונה. היא פותחת במילים "אמת ואמונה" ולכן נקראת גם כך. ברוב נוסחי התפילה בברכה זו אין הבדל בין ימי חול ושבתות וחגים, אך בנוסח איטליה ישנו נוסח מיוחד לשבת.
- ברכת השכיבנו: ברכה זו נאמרת רק בערבית, משום שהיא עוסקת בבקשת הגנה בשעות הלילה. בכל נוסחי התפילה המקובלים היום, יש חתימה מיוחדת לברכה זו בשבת, אולם נראה ש"שומר עמו ישראל לעד" הוא נוסח בבלי במקורו ו"פורש סכת שלום" הוא נוסח ארצישראלי במקורו, ויש ראשונים שגורסים את שני הנוסחים בין בחול ובין בשבת.
קדושת יוצר
עריכהבברכה הראשונה בשחרית, יש הזכרת קדושה, כלומר הזכרת הפסוקים "קדוש קדוש קדוש" ו"ברוך כבוד". נחלקו הראשונים אם יחיד, המתפלל בלא מניין, רשאי לומר קדושה זו[4]. למעשה, נהוג ברוב הקהילות לומר קדושה זו, כשברוב הסידורים מופיע שעדיף לאומרה בטעמים כדי שזה יהיה כקורא בתורה. בנוסח תימן בלדי לעומת זאת, אומרים אותה בשינוי, דהיינו שבמקום הזכרת התיבה ״קדוש״ שלוש פעמים, אומרים ״קדושת ה׳ צבאות מלא כל הארץ כבודו״[5].
התפתחות הברכות
עריכהבמשנה במסכת תמיד מוזכרות ברכות שהיו הכוהנים אומרים בבית המקדש לפני ואחרי קריאת שמע: ברכה אחת לפניה (על פי התלמוד מדובר בברכת אהבה), ושלוש ברכות לאחריה: "אמת ויציב", "עבודה" ו"ברכת כוהנים".
סדר הברכות המקובל היום מוזכר במסכת ברכות, אך חוקרים משערים שנוסח הברכות בעבר היה מקוצר יותר. רב סעדיה גאון למשל מביא נוסח קצר יותר של ברכת יוצר, המורכב משלושה משפטים - הפתיחה, המשפט השני, והחתימה של הנוסח המקובל היום. ביניהם נוספו במהלך ההיסטוריה לברכה קטעי פיוט, פסוקי קדושה, תאורי מלאכים ועוד. מקור נוסף שממנו ניתן ללמוד על ההתפתחות ההיסטורית של הברכות הוא מהשוואה בין גרסת השחרית והערבית. ברכת אהבה בשחרית, לדוגמה, עוסקת גם בבקשות לגאולה וקיבוץ גלויות, שאינן מוזכרות בברכה שבערבית. מכך ניתן להסיק שאולי הן תוספת מאוחרת יחסית לנוסח וכן מופיע בנוסח ארץ ישראל של הגניזה הקהירית.
הבדלי נוסח
עריכהבנוסח אשכנז, לפני חתימת ברכת יוצר נאמר המשפט "אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו מהרה לאורו". רב סעדיה גאון התנגד לשילוב המשפט בברכה זו. הוא הדגיש שהברכה עוסקת בנושא אוניברסלי ובבריאת כלל העולם, ואת ניגודו של פסוק זה לרוח הברכה. יהודי ספרד וארצות האסלאם דבקים בהתנגדות זו ו"אור חדש" אינו כלול בנוסחיהם.
גם בברכת הגאולה בשחרית יש הבדלים בין הנוסחים.
ברכות קריאת שמע בליל שבת
עריכהבארץ ישראל היו שנהגו לומר בליל שבת ברכות קריאת שמע בנוסח מיוחד,[דרוש מקור] הנוסח מובא בסידור רס"ג. בתשובת הרמב"ם[6] הביא מנהג זה כמנהג הפשוט בבבל וסוריה ואדום[7], נוסח זה נהוג עד היום בקרב הנוהגים להתפלל בנוסח איטליא (עם שינויים קלים ובלי הגרסה המפוייטת של הברכה השנייה):
בָּרוּךְ אַתָּה יי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר כִּלָּה מַעֲשָׂיו בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיִּקְרָאֵהוּ עֹנֶג שַׁבָּת, קִדְּשׁוֹ מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב, הִתְקִין מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל כִּרְצוֹנוֹ, גּוֹלֵל אוֹר מִפְּנֵי חֹשֶׁךְ, וְחֹשֶׁךְ מִפְּנֵי אוֹר. בָּרוּךְ אַתָּה יי, הַמַּעֲרִיב עֲרָבִים.
לְמַעַן אַהֲבַת עֲמוּסִים, נָטַעְתָּ עֵץ חַיִּים, שַׁבָּת קִדַּשְׁתָּ מִיָּמִים וְאוֹתָהּ הִנְחַלְתָּ לִתְמִימִים, וְאַהֲבָתְךָ לֹא תָסוּר מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי הִיא עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יי, אוֹהֵב אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. אָמֵן.
אמת ואמונה כו' כבכל ערב[8], ומוסיף:
אֱמֶת אֱמוּנָתְךָ בַּשְּׁבִיעִי קִיַּמְתָּ גָּזַרְתָּ דִּבַּרְתָּ הִקְשַׁבְנוּ וְשָׁמַעְנוּ, זְכוֹר חִמַדְּתָּ טְהוֹרִים יִירָשׁוּהָ כְּתוּבָה הִיא לְרֹאשׁ אַרְבָּעָה, מִשְּׁעַת נְתִינָתָהּ שִֹימַח בָּהּ לֵב יְשֻׁרוּן, עֵדָה פָּדִיתָה צְדָקָה קָנִיתָה, רוֹמַמְתָּ שַׁבָּת תָּמִיד בֵּינְךָ לְבֵינֵינוּ, כִּי בְּשֵׁשֶׁת יָמִים עוֹלָמְךָ תִּכַּנְתָּ וּבַשְּׁבִיעִי נַחְתָּ, לְמַעַן שֶׁתַּנִּיחַ לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. אָבוֹת וּבָנִים כְּעָלוּ מִן הַיָּם, בְּגִילָה בְּרִנָּה אָמְרוּ כֻלָּם: "מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה', מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא". שׁוֹמְרֵי שְׁבִיעִי רָאוּ גְּבוּרָתְךָ עַל שְׂפַת הַיָּם, זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ עָנוּ וְאָמְרוּ: ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. וְנֶאֱמָר: כִּי פָדָה ה' אֶת יַעֲקֹב, וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יי, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.
הדיון בברכות בתלמוד
עריכהסמליות המספר שבע
עריכההמספר הכולל של ברכות קריאת שמע הוא שבע (שלוש בבוקר, וארבע בערב). בתלמוד הירושלמי כתוב ששבע הברכות הן כנגד הפסוק מספר תהילים "שבע ביום הללתיך". המהר"ל מסביר שהמספר שבע מסמל דבר שלם ומלא, "שבע מלשון שביעה", "כי יש לשבח את ה' יתברך בשבח שלם ומלא, אשר השבח השלם ומלא על ידי מספר שבע".
בריאת החושך
עריכההגמרא, ופרשנים בעקבותיה, דנים בשאלה מדוע ב"ברכת יוצר" מברכים על בריאת החושך, שנחשב לדבר שלילי. הפירוש המקובל הוא שהכוונה היא להדגיש שהיקום, כולל הניגודים שבו, נברא על ידי האל האחד, ולהצהיר על יחידותו ואחדותו של האל. הברכה מבוססת על פסוק בספר ישעיהו, "יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע, אני ה' עושה כל אלה"[9], שנאמר כפולמוס עם האמונה הזורואסטרית שעל פיה הטוב והרע נבראו בידי אלים שונים. עם זאת, החליפו המחברים של "ברכת יוצר" את "בורא רע" - ל"בורא את הכל".
הלכות למעשה
עריכהסוף זמנן
עריכהלמרות ההלכה שצריך לומר את קריאת שמע של שחרית עד סוף שלוש שעות זמניות, ניתן לומר ברכות קריאת שמע גם עד סוף זמן תפילה, ויש מתירים עד חצות.
סמיכת גאולה לתפילה
עריכהעל פי סדר התפילה, מיד לאחר הברכות ממשיכים לתפילת העמידה, שנאמרת בלחש. למעבר זה מתייחס הביטוי "סמיכת גאולה לתפילה", כלומר אמירת תפילת העמידה בסמוך לברכה השלישית מברכות קריאת שמע, ברכת גאולה. בשחרית, תפילת העמידה צמודה ממש לברכת הגאולה, אך בערבית, לאחר ברכת הגאולה נאמרת גם הברכה הרביעית, לאחריה אומרים חצי קדיש, ואז עוברים לתפילת העמידה. בקהילות מסוימות, אומרים לאחר הברכה הרביעית ברכה נוספת שנתקנה בתקופת הסבוראים: ברכת ברוך ה' לעולם.
לדעת כמה ראשונים, אין דין סמיכת גאולה לתפילה בשבת,[10] אבל בדרך כלל מחמירים שלא להפסיק גם בשבת.
אם הברכות מעכבות זו את זו
עריכהעל פי סוגיית הגמרא בברכות, סדר הברכות אינו מעכב, ולכן אם בירך את הברכות שלא כסדרן, כגון שהקדים ברכה ראשונה לשנייה, יצא ידי חובה, וכן נפסק להלכה בשולחן ערוך אורח חיים (סימן ס').
לגבי השאלה האם הברכות מעכבות את קריאת שמע, כלומר אם קרא קריאת שמע בלא ברכות, יש בזה מחלוקת בין הפוסקים, יש האומרים שהברכות מעכבות ויש אומרים שהברכות אינן מעכבות, ומי שקרא קריאת שמע בלא ברכות יצא ידי חובה. חלק מהפוסקים מחלקים בזה בין יחיד לציבור. למעשה, השולחן ערוך הכריע שהברכות אינן מעכבות ואם קרא בלא ברכות יצא ידי חובת קריאת שמע, אך צריך לחזור ולקרוא את הברכות לאחר מכן, כדי לצאת ידי חובת ברכות קריאת שמע. והוסיף שטוב לחזור ולקרוא קריאת שמע עם הברכות.
לקריאה נוספת
עריכה- חננאל מאק, מבוא לתפילות ישראל, ספריית האוניברסיטה המשודרת, 2001.
- סמיכות גאולה לתפילה; בתוך: אוצר עיונים, ש"ס מתיבתא, ברכות, כרך א, מערכה ב, עמ' יח-כז.
קישורים חיצוניים
עריכה
- לחן של הרב יצחק גינזבורג לקדושת יוצר: כולם אהובים עד יוצר המאורות, ולמילים שבח יקר וגדולה יתנו לאל הנאמרות בשבת.
- הרב אליעזר מלמד הלכות ברכות קריאת שמע.
- קריאת שמע וברכותיה. על השתלשלות ברכות קריאת שמע ועל מבנה הברכות. מתוך הספר 'התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית' לאלבוגן.
- הערך "ברכות קריאת שמע", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
- מאמרים בנושא ברכות קריאת שמע, באתר ספריית אסיף
הערות שוליים
עריכה- ^ ספר תהלים, פרק קי"ט, פסוק קס"ד
- ^ ראו תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק א', הלכה ה'
- ^ ראו: יוסף ויכלדר, אהבת עולם או אהבה רבה, המבשר תורני, כ"ב טבת תשע"ז.
- ^ שתי הדעות מובאות בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן נ"ט, סעיף ג'.
- ^ תכלאל תורת אבות, ימות השנה, עמ' ל.
- ^ סימן רס
- ^ הרמב"ם העדיף שלא לאומרו, אף שאמירתו אינה מעכבת את התפילה.
- ^ עי' בערך: נוסח ארץ ישראל.
- ^ ספר ישעיהו, פרק מ"ה, פסוק ז'
- ^ ראו רמ"א או"ח קיא:א.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.