בדיע א-זמאן אל-המד'אני
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים לא אנציקלופדיים או לא ברורים, דרושה הגהה. | |
אבו אל-פצ'ל אל-המד'אני הידוע בכינוי בדיע א-זמאן אל-המד'אני (בערבית: بديع الزمان الهمذاني; 969–1008) היה סופר ומשורר ערבי, יליד המדאן שבממלכת פרס. שמו המלא הוא אחמד בן אל-חוסיין בן יחיא בן סעיד בן בשר אבו אל-פצ'ל אל-המד'אני (בערבית: احمد بن الحسين بن يحيى بن سعيد ابن بشرابو الفضل الهمذاني). נולד ב-13 ביוני 969[1] בהמדאן, התיישב במחוז ח'ווארזם ונפטר בעיר הראט בשנת 1008[2][3][4][5]. פיתח את סוגת המקאמה הערבית וידוע ביצירתו המקאמאת.
 | |
| המקאמה האבליסייה | |
| לידה |
969 המדאן, איראן  |
|---|---|
| פטירה |
1007 (בגיל 38 בערך) הראת, אפגניסטן |
| מדינה |
איראן |
  | |
קורות חייו
עריכהתחילת דרכו
עריכההמד'אני למד את הספרות הערבית מפי הבלשן אבו אל-חוסיין בן פארס בהמדאן והצטיין בה[6][7][8][9]. בשנת 992[10] עזב לעיר גורגאן (פרסית: گرگان) שם היה בקשר עם קבוצת אלאיסמאעיליה, מהם למד הרבה על המדע, ספרות והפילוסופיה[11][12][13] אולם יש הטוענים שבחיבוריו של המד'אני לא נמצאה שום השפעה איסלאמית, והמדאני לא היה פילוסוף או איש דת אלא התמקד בחייו בספרות ובכינוסים הספרותיים[14]. בעיר זו התגורר כמשורר בבית הנדיב אבו סעד מוחמד בן מנצור אל-אסמאעילי (בערבית: أبو سعد محمد بن منصور الاسماعيلي). בשנת 1019 המד'אני התחיל לחבר מקאמות ומצא יעד לכישוריו, ובנקודה זו התחילה הקריירה שלו.
לאחר מכן, עזב ונסע לעיר נישאפור אשר הייתה עיר משגשגת מהבחינה הספרותית[15]. יש הטוענים[16] שהוא נסע לנישאפור בעזרת מוחמד בן מנצור אלאסמאעילי, ושם השתתף בתחרות משוררים מפורסמת מול השיח' הידוע של אל-קתאב אבו בכר אל-ח'ווארזמי (בערבית:أبو بكر الخوارزمي, מת בשנת 383), וניצח אותו. המד'אני השתתף בתחרויות נוספות שכללו נושאי מוסר, אדב כולל חיפז (בערבית: حفظ, שינון שירים בעל-פה), איגרות (בערבית: تراسل) ויכוחים על הבכורה[דרושה הבהרה]. המדאני התפרסם במידה כזו עד שהרבה אצילים ונסיכים התחילו להעריכו[17][18][19][20]. באותו הזמן התחיל לפרסם את המקאמות המפורסמות שלו[21].
נדודיו
עריכההמד'אני הסתובב ברחבי נישאפור והגיע לעיר סיסתאן (سیستان), שם ישב בחצרו של הנדיב ח'לף בן אחמד (בערבית: خلف بن أحمد) שעלה לשלטון בשנת 963. נדיב זה העריך ואהב משוררים ושמע על בדיע א-זמאן המד'אני; הוא הזמין את המד'אני לשבת בחצרו ולהנות מפטרונותו. שבחיו של נדיב זה מצויים בשש מהמקאמות של המד'אני[22][23]. המד'אני ביקר בח'וראסאן, סיסתאן, ג'זנה, וכרמאן והתפרנס מכתיבת מקאמות, איגרות ושירים כך שמעמדו השתפר מאוד. המד'אני ניצח בכל התחרויות שנערכו בבתי המלכים השרים והאצילים וראה בעיר הראט מרכז לכתיבתו.
בעיר הראט
עריכההמדאני שהה בעשר השנים האחרונות לחייו בהראט. תקופה זו הייתה אחת מהתקופות המבורכות בחייו[דרוש מקור]. המד'אני כתב על יופייה של הראט וקרא לה "הראט היפה" ותארה כ-"פנינה באוצר של הארצות"[24]. המד'אני נשא לאישה את בתו של אחד מהאצילים בעיר, אבי עלי אל-חוסין בן מוחמד (בערבית: أبي الحسين بن محمد), עובדה שתרמה לחיזוק מעמדו החברתי והכלכלי[25].
מותו
עריכההמד'אני מת בגיל ארבעים, בשנת 398/1008 ביום שישי ה-11 ביוני[26] בהראט[27][28][29][30]. יש הטוענים כי בשנותיו האחרונות המדאני השתגע[26].
השמועות על דבר מותו
עריכהיש הטוענים כי הוא הורעל למוות. בנוסף למיתוס הטוען כי הוא לקה בשבץ ונקבר בעודו בחיים[31][32][33]. לפי אבן ח'לקאן (ابن خلكان) הוא מת בשנת 393, ונכתב באיגרת על המד'אני: "הוא שמע את אל-תקאת (בערבית: الثقات)[דרושה הבהרה] שאומר שבדיע אל-זמאן אל-המד'אני מת משבץ, והם הזדרזו לקבור אותו עד שהתעורר בקברו ואנשים שמעו צעקות שלו, וכשבאו וחפרו בחזרה את הקבר שלו מצאו אותו מחזיק בזקנו ומת מפחד הקבר".[דרוש מקור] שני סיפורים אלו אודות מותו של בדיע א-זמאן סותרים זה את זה, כי למות משבץ שונה מלמות מרעל ומי שמת מורעל לא יכול לקום ולהתעורר בקברו אחרי שנקבר[19]. מתוך כך רואים עד כמה המד'אני הפך לדמות עממית של בידור עצמית, שממציאים סיפורים על חייו ועל מותו.
דמותו של אלהמד'אני
עריכהאלהמד'אני תמיד היה גאה בסוגיה שקורא לה אל-ח'וראסאנייה אלהמד'אנייה כך שבאחת האיגרות שלו לווזיר אבי נסר בן אבי ברידה אלהמד'אני אמר: "שאם עשיתי אי פעם דבר, זהו רק מפני שאני במוצא מהעיר ח'וראסאן, ומה שמאפיין מוצא זה הוא האנושות". הכוונה של המילה האנושות כפי שסיפר אל-ג'אחז בספרו אל-בוח'לאא (בערבית: البخلاء) (הקמצנים) היא תכונת הקמצנות שמאפיינת אנשי ח'וראסאן, כך שהרבה פעמים מוצאים את אלהמד'אני מתווכח עם גובי המיסים, ואף עם אביו שאפילו כשהתעשר לא הנעים לאביו רק במאה דינאר. בנוסף לקמצנות שלו יש עוד תכונה יותר מרכזית והיא הגאוותנות אשר באה בביטוי לגאוותו של אלהמד'אני שלפעמים הגיעה עד ליהירות ועריצות, דבר זה נראה בתחרות המנצחת שלו עם אלח'ווארזמי שבה אלהמד'אני עבר כל הגבולות. דבר זה גם בא על ידי ביטוי באיגרות שלו כשהאשים והעליב את אבי סעד בן שאבור (בערבית: أبي سعد بن شابور), ומנגד בסוף האיגרת הוא קובע מקום כדי להיפגש איתו כדי לבקש ממנו סליחה. אלהמד'אני הרבה פעמים כפה את עצמו ואת דבריו על אחרים. הוא דגל בהאשמת והעלבת כל מי שמעז להתנגד לגאווה ולעריצות שלו, או כל מי שינסה אפילו להעדיף את אלח'ווארזמי עליו. אפשר להגיד שהגאווה שלו תרמה ביצירתיות שנמצאת באיגרות שלו. והקמצנות ואהבתו לחומריות תרמה בעיצוב והיצירתיות של המקאמאת שלו[34].
תכונות האופי והצורה
עריכהשירתו מעידה על פקחות וחוכמה גדולה. כפי שבני דורו תארו אותו, בעל זיכרון טוב ויכולת עצומה לשמור שירים ולהגידם בעל פה, הוא היה שר את השירה שבחיים לא שמע שכל שיר יותר מ-50 בתים ומבלי לשכוח מילה, היה משתמש לפעמים בטכניקת כתיבה מיוחדת והיא הכתיבה מהסוף להתחלה[31].
על פי תיאור חבירו סאחב אל-יתימיה (בערבית: صاحب اليتيمية) אלמהד'אני היה "יפה תואר, וטוב להיות בחברתו גם לתקופות ארוכות, נדיב, לא מקנא, בעל ערכים מובהק, בעל נפש אצילה, מסור, אוהב ואהבתו טהורה, חבר נאמן ומעריך חברים וחברות, יריב עקשן". אלהמד'אני היה המשורר בעל השירים הבהירים והנוצצים, המודל של אל-חרירי, המנציח שהביס את מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי ויורש מעמדו, הנס של העיר המדאן, הנדיר בעולם, הייחודי בכתיבותיו ובחוכמתו[35].
יצירות
עריכהידוע בעיקר בסוגה שהמציא אותה המקאמה הערבית. כתב ספר המקאמות, קובץ של 51 מקאמות. עוד כתב איגרות שמספרן 233 ודיוואן, קובץ של 141 שירים.
מקאמות
עריכההגדרת המקאמה הערבית (בערבית: المقامة العربية) אספה של אנשים, מקום שיש בו אספה/ כינוס/ התקהלות (בערבית: مجلس) של אנשים כמו בסעודה או במסיבה[36]. משוררים וסופרים אימצו את המושג מקאמה בספרות, המקאמה מסופרת מול אנשים במקום שיש בו התקהלות ואספה של אנשים. הם אפיינו את המקאמה בסיפורים שמסופרים על ידי המספרים (המגידים), סיפורים שיש להם יעד ומטרות שונות. משוררי המקאמות היו רגילים להביא להם מגיד שיספר/ידבר בשמם, המגיד במקאמות של אלהמד'אני עיסא אבן הישאם (בערבית:عيسى بن هشام) דמות שהמציא אלהמד'אני[37], ועוד המציא דמות הגיבור והוא אבו אלפתח אלאסקנדרי (בערבית: أبو الفتح الاسكندري)[38].
מבנה
עריכההמקאמה היא סיפור כתוב בפרוזה מיליצית חרוזה, עם מעט או הרבה שירה. בדרך כלל, באקספוזיציה המגיד מראה על המקום והזמן במקאמה:
- המקום במקאמה אלנייסאבורייה (בערבית: المقامة النيسابورية): "סיפר לנו עיסא בן השאם ואמר: הייתי בנייסאבור ביום שישי והשתתפתי בתפילה ..." (בערבית: "حدثنا عيسى بن هشام قال: كنت بنيسابور يوم جمعة, فحضرت المفروضة...").
- הזמן במקאמה אלנייסאבורייה (בערבית: المقامة النيسابورية): "סיפר לנו עיסא בן השאם ואמר: הייתי בנייסאבור ביום שישי והשתתפתי בתפילה ..." (בערבית: "حدثنا عيسى بن هشام قال: كنت بنيسابور يوم جمعة, فحضرت المفروضة...").
הזמן תלוי בתנועת המגיד ממקום למקום, ברוב המקאמות, כחוק, המגיד מספר את המקאמה בזריזות עם היכולת להוריד או להוסיף אירוע/ים מנקודת זמן מסוימת, האירועים ממשכים ברצף עולה לזמן ההווה. רצף הזמנים נשאר הגיוני עד שפוגש המגיד את דמות הגיבור אבו אלפתח אלאסקנדרי שמתחיל בתורו לספר את סיפור חייו ומעשיו והשקפת עולמו, שלרוב התחיל לפני ההזמן ההתחלתי שלהסיפור, כאשר סיפור זה של הגיבור מוצג כחזרה בזמן לאחורה וכסיפור בתוך סיפור המסגרת הכללי. הסיפור הפנימי הרבה פעמים מתלכד עם סיפור המסגרת במפגש בין המגיד לגיבור במקום ובזמן מסוים, ומתנהל ביניהם שיח בצורה ישירה בנקודה זו יש השהייה בזמן והתמקדות בסצנה, בנקודה זו זמן השיחה שלהם כמעט מתלכד עם הזמן של סיפר המסגרת. המגיד משתתף באירועים העלילתיים מבלי להשפיע או לשבש אותם אך לפעמים כן הוא נוטה בהאטת האירועים. התנועות הזריזות בלספר את הסיפור תורמת בסדר שכמעט הגיוני ברצף האירועים, עם חזרות בזמן לאחורה או רמיזות שנדרשות לאירוע וצורת כניסתן של דמויות בעלילה[39]. הסיום במקאמה לרוב הוא בחסיפת זהותו של הגיבור אבו אלפתח אלאסכנדרי. כמו מה שקרה במקאמה אלכמרייה (בערבית: المقامة الخمرية) כאשר אבו אלפתח התחפש לשתי דמויות הדמות של האימאם (בערבית: أمام) במסגד שמתפלל עם המתפללים, ואחר כך בלילה בזמן משתה גילו שאותו אימאם הוא הזמר (בערבית: المطرب) במסבאה. אבו אלפתח אלאסקנדרי לרוב מסכם את המקאמה בשניים או שלושה בתים של שירה שמביע בהם דעתו והשקפת עולמו.
סגנון
עריכההסגנון של אלהמד'אני הוא היצירתיות והאומנויות בכתיבה. אלהמד'אני לא היה יכול לוותר אף פעם עלה החריזה (בערבית: السجع), או על הצורה הלשונית שמכילה מילים מערבית הספרותית ומהערבית המדוברת כפי שרואים בדיוואן שלו. היצירתיות של אלהמד'אני ברורה במיוחד במקאמות שלו בשימושו בטכניקות כמו לשון נופל על לשון, תיאור, קישוט ועיטור, הגזמה, מטפורות, דימויים והוא מכניס ליצירות שלו תרגומים של השירה הפרסית. אלהמד'אני למשל השתתף בתחרויות עם משוררים אחרים כמו שרואים במקמאה אלשערייה (בערבית: المقامة الشعرية) ואלעראקייה (المقامة العراقية) ואלקרידייה (المقامة القريضية) כך שבשתיים משלושת המקאמת הוא היה ציני והומורי והנזיפות במקאמה אלדינארייה (בערבית: المقامة الدينارية) דומות לנזיפות שלו שנזף באלכווארזמי. באיגרות של אלהמד'אני יש הרבה מלאכה ומקצועניות, בחלק מהאיגרות הוא סוער מתלונן ונוזף ובחלק אחר הוא משבח ומתחנן. אלהמד'אני עוד השקיע בצורת הכתיבה שלו הוא שאף לבהירות בצורת הביטוי עם שימושים ברמיזה, סימול ואליגוריה.
דמויות
עריכהבכל מקאמה יש מגיד שהוא הדמות המשנית, שמעביר את סיפור המקאמה ומציג את הדמות המרכזית דמות הגיבור לאנשים לרוב מהשכבה הבינונית. המגיד במקאמה פוגש את הגיבור או עוקב אחריו, ולפעמים מכין את השומעים להופעתו, והרבה פעמים המגיד נופל בטריקים וברמאות של הגיבור ולא מגלה את האמת עד סוף המקאמה. הגיבור במקאמה דמיוני, דמות של מלומד בעל חכמה, נותן עצות, אמן הלשון וקוסם המליצה, משורר ונואם שנון וכובש לב. ויכול להיות גם קבצן, נודד רב אמן בשינוי דמותו ובהשגת מבוקשו מהזולת, משתמש בתחבולות חכמות וריטוריקה כדי למשוך תשומת לבם של קהל השומעים שהם הדמות הקיבוצית שמציגים את החברה.
מספר מקאמות של אלהמד'אני
עריכהההיסטוריונים טענו שיש לו 400 מקאמות, טענה זו לא מדויקת[40], המקומות שבהם הזכיר אלהמדאני שיש לו 400 מקאמאת שניים והם: מקום ראשון הוא באחת האיגרות[41] שלו שהוא מבקר שירתו של אלכווארזמי והמקום השני כשכתב איגרות איום למלחמה נגד אלמוזפאר (בערבית: المظفر) שהיה אימאם בחוראסאן ושיח' באסלאם - בקשר לאביו אבי אלחוסין אלבוגאוי (בערבית: أبي الحسين البغوي) שלא אהב הכתבים שלו ואלהמדאני ענה לו וביקש ממנו להיזהר ולפחד מאדם כמוהו חכם שכתב 400 מקאמאת[40]. אחרים אומרים שלא צריך להבין את הפירוש המילולי שלו בזה שהוא באמת עשה 400 מקאמאת, למשל מוחמד בן שארף אלקירואני (בערבית:محمد بن شرف القيرواني) שהוא אחד המשוררים החשובים והבולטים של הספרות והשירה בקירואן שכתב בספרו "חוקי הכתיבה" (בערבית:أعلام الكتابة): שהמקאמות של אלהמד'אני לא הגיעו אפילו ל-20 מקאמה אבל מספר המקאמות אשר השפיעו ונשארו גם אחרי זמן רב הם 51 מקאמה[42][43], בגרסה זו יש האומרים שהייתה מקאמה אחת חסרה בקולקציה המעטה של אלחוסארי (בערבית: الحصري) למקאמאת של אלהמד'אני[44]. רוב המקאמאת שונות מבחינת המשמעות (פירוש) והמטרות ואינן דומות אלא בצורה ובסגנון, ואחרים אומרים ש-52 מייצג רק את המקאמאת שנשארו ומספר המקאמאת יכול להיות פחות או יותר מערך זה[45].
שמות המקאמות
עריכהשמות שנתן אלהמד'אני למקאמות שלו:
- המקאמה אלקרידיה (בערבית: المقامة القريضية) באה מהמילה "קריד" (בערבית: قريض) כלומר השירה.
- המקאמה אלאזאדיה (בערבית: المقامة الأزادية) באה מהמילה "אזאד" (בערבית: أزاد) סוג של תמר.
- המקאמה אלבלכייה (בערבית: المقامة البلخية) באה מהמילה "בלך" (בערבית: بلخ) עיר איראנית.
- המקאמה אלסג'יסתאנייה (בערבית: المقامة السجستانية) באה מהמילה סג'סתאן (בערבית: سجستان) אזור בממלכת פרס.
- המקאמה אלקופייה (בערבית: المقامة الكوفية) באה מהמילה "קופה" (בערבית: كوفة) עיר ידועה בעיראק.
- המקאמה אלאסדיה (בערבית: المقامة الأسدية) מהמילה "אסד" (בערבית: أسد) אריה.
- המקאמה אלג'ילאנייה (בערבית: المقامة الغيلانية) על שם הסופר "ג'ילאן" בן עוקבה (בערבית: غيلان بن عقبة).
- המקאמה אלאזריביגאנייה (בערבית: الأذربيجانية) על שם העיר "אזרבייג'ן" (בערבית:أذربيجان) שבצפון איראן.
- המקאמה אלג'ורג'אנייה (בערבית: الجرجانية) על שם העיר "ג'ורג'אן" (בערבית: جرجان).
- המקאמה אלאצפהאנייה (בערבית: الأصفهانية) על שם העיר "אצפהאן" (בערבית: أصفهان) באיראן.
- המקאמה אלאהוואזיה (בערבית: الأهوازية) על שם האזור "אהוואז" בין בצרה וממלכת פרס.
- המקאמה אלבג'דאדייה (בערבית: البغدادية) על שם הבירה של עיראק בגדאד (בערבית: بغداد).
- המקאמה אלבסרייה (בערבית: البصرية) על שם העיר בצרה (בערבית: البصرة).
- המקאמה אלג'אחיזייה (בערבית: الجاحظية) על שם המשורר "אלג'אחיז".
- המקאמה אלפזארייה (בערבית: الفزارية) על שם השבט הערבי "פזארה" (בערבית: فزارة).
- המקאמה אלמקפופייה (בערבית: المكفوفية) על שם הבנאדם ה"מקפוף" (בערבית: مكفوف) העיוור.
- המקאמה אלבוכארייה (הערבית: البخارية) על שם העיר "בוכארה" (בערבית: بخارى) שבאזור אוזבקיסטן.
- המקאמה אלקזווינייה (בערבית: القزوينية) על שם האזור "קזווין" (בערבית: قزوين) בים קזוויין.
- המקאמה אלסאסאנייה (בערבית: الساسانية) על שם חבורת בני סאסאן (בערבית: الساسانيين), חבורת קבצנים.
- המקאמה אלקירדייה (בערבית:القردية) מהמילה "קירד" (בערבית: قرد) קוף.
- המקאמה אלמווסילייה (בערבית: الموصلية) על שם העיר "מווסיל" (בערבית: موصل) בצפון עיראק.
- המקאמה אלמדירייה (בערבית: المضيرية) על שם האוכל "מדירה" (בערבית: مضيرة) אוכל מורכב מבשר ומלבן ותבלינים.
- המקאמה אלחירזייה (בערבית: الحرزية) מהמילה "חירז" (בערבית: حرز) פתק קטן בשרשרת סביב העורף, מגינה מעיין הרע.
- המקאמה אלמאריסתאנייה (בערבית: الماريستانية) מהמילה "מאריסתאן" (בערבית: ماريستان) בעיר בצרה והוא שם של בית חולים.
- המקאמה אלמג'אעייה (בערבית: المجاعية) מהמילה "מג'אעה" (בערבית: مجاعة) רעב.
- המקאמה אלוועזייה (בערבית: الوعظية) מהמילה "וועז" (בערבית: الوعظ) עצות.
- המקאמה אלאסוודייה (בערבית: الاسودية) על שם "אלאסווד בן קנאן" (בערבית: الاسود بن قنان).
- המקאמה אלעיראקייה (בערבית: العراقية) על שם המדינה עיראק.
- המקאמה אלחמדאנייה (בערבית: الحمدانية) על שם "סייף אלדוולה בן חמדאן" (בערבית: سيف الدولة بن حمدان).
- המקאמה אלרצאפייה (בערבית: الرصافية) מהמילה "רצאף" (בערבית: رصافة) שם אזור בבגדאד.
- המקאמה אלמיג'זלייה (בערבית: المغزلية) מהמילה "מיג'זל" (בערבית: مغزل) כלי לאריגה (טקסטיל).
- המקאמה אלשיראזייה (בערבית: الشيرازية) עיר גדולה ויפה באיראן.
- המקאמה אלחלוואנייה (בערבית: الحلوانية) מהמילה "חלוואן" (בערבית: حلوان) ממתקים.
- המקאמה אלנהידייה (בערבית: النهيدية) מהמילה "נהידה" (בערבית: نهيدة) חמאת שעושים מחלב הכבש.
- המקאמה אלאיבליסייה (בערבית: الابليسية) מהמילה "איבליס" (בערבית: ابليس) שטן בדת האסלאם.
- המקאמה אלארמנייה (בערבית: الارمنية) מהמילה "אירמינייה" (בערבית: أرمينية) אזור בדרום מזרח רוסיה.
- המקאמה אלנאג'מייה (בערבית: الناجمية) מהמילה "נאג'ים" (בערבית: ناجم) הדבר הגלוי והלא מוסתר.
- המקאמה אלכלפייה (בערבית: الخلفية) על שמו של הנדיב כאלאף בן אחמד (בערבית: خلف بن احمد).
- המקאמה אלנייסאבורייה (בערבית: النيسابورية) על שם העיר האיראנית נישאפור (בערבית: نيسابور).
- המקאמה אלעילמייה (בערבית: العلمية) מהמילה "עילם" (בערבית: علم) התבונה וההשכלה.
- המקאמה אלוואסייה (בערבית: الوصية) מהמילה "וואסייה" (בערבית: وصية) צוואה.
- המקאמה אלציימרייה (בערבית: الصيمرية) על שמו של "אבי אלענבס אלציימרי" (בערבית: أبي العنبس الصيمري).
- המקאמה אלדינארייה (בערבית: الدينارية) מהמילה "דינאר" (בערבית: دينار) סוג של כסף.
- המקאמה אלשיערייה (בערבית: الشعرية) מהמילה "שיער" (בערבית: شعر) השירה.
- המקאמה אלמלוקייה (בערבית: الملوكية) מהמילה "מולוק" (בערבית: ملوك) הכוונה למלכים והנדיבים בעיראק מצריים לבנט תימן ובטאיף.
- המקאמה אלצופרייה (בערבית: الصفرية) מהמילה "צופר" (בערבית: نجار الصفر) מקור הכסף (דינאר).
- המקאמה אלסארייה (בערבית: السارية) על שם עיר בטברסתאן[46].
- המקאמה אלתמימייה (בערבית: التميمية) על שם "אבו אלנדא אלתמימי" (בערבית: أبو الندى التميمي).
- המקאמה אלכמרייה (בערבית: الخمرية) מהמילה "כמרה" (בערבית: خمرة) היין.
- המקאמה אלמטלבייה (בערבית: المطلبية) מהמילה "מטלב" (בערבית: مطلب) דרישה וביקוש.
- המקאמה אלבישרייה (בערבית: البشر ية) על שם "בשר בן עוואנה אלעבדי" (בערבית: بشر بن عوانة العبدي).
סיווג המקאמאת
עריכהסיווג המקאמאת לפי נושאים[47]:
- מקאמאת של הומור ונוכלות: אלמווסילייה, אלסאמראא'ייה, אלבשרייה, אלמדיריה, אלחירזייה, אלאצפהאנייה.
- מקאמאת עם מוטיב קבצנות: אלסאסאנייה, אלדינארייה, אלצופרייה, אלקופייה, אלאזריביגאנייה, אלבוכארייה, אלקזווינייה.
- המקאמאת הספרותיות/פילוסופיות: אלקירדייה, אלג'אחזיה, אלשיערייה, אלמיג'זלייה, אלמג'אעייה, אלנהידייה, אלאיבליסייה, אלעילמייה, אלהמדאנייה.
- מקאמאת עצות: אלאהוואזיה, אלח'אמרייה, אלוועזייה.
- מקאמאת שבח: אלמולוקייה, אלסארייה, אלנייסאבורייה, אלנאג'מייה, אלתמייה.
- המקאמאת שלא זכו לסיווג: אלבישרייה, אלוואסייה ועוד ...
אפשר גם לסווג את המקאמות לקטגוריות לפי המשמעות של שמות המקאמות:
- מקאמות על שם אזורים(מקום): המקאמה אלבלכייה, אלסג'יסתאנייה, אלקופייה, אלאזרביג'אנייה, אלג'ורג'אנייה, אלאצפהאנייה, אלאהואזייה, אלבגדאדייה, אלבסרייה, אלבוכארייה, אלקזווינייה, אלמווסילייה, אלעיראקייה, אלרצאפייה, אלשיראזייה, אלארמינייה, אלנייסאבורייה, אלסארייה.
- מקאמאת על שם אנשים(נדיבים ואצילים): המקאמה אלג'יילאנייה, אלג'אחיזייה, אלפזארייה, אלסאסאנייה, אלאסוודייה, אלחמדאנייה, אלכלפייה, אלציימרייה, אלמלאקייה, אלתמימייה, אלבשרייה, אלווסייה.
- מקאמאת על שם אוכל: המקאמה אלאזאדייה, אלמדירייה, אלחלוואנייה, אלנהידייה, אלכמרייה.
- מקאמאת על שם בעלי חיים: המקאמה אלאסדייה, אלקירדייה, אלאיבליסייה.
- מקאמות על שם השירה: המקאמה אלשיערייה, אלקרידייה.
- מקאמאת על שם דברי ידע וחוכמה: המקאמה אלעילמייה, אלוועדייה.
- מקאמות עם שמות שונות: המקאמה אלחירזייה, אלמג'אעייה, אלמיג'זלייה, אלנאג'ימייה, אלמקפופייה, אלמטלבייה.
יסודות חברתיים במקאמות
עריכההמקאמה אינה משקפת מחשבה של אלהמד'אני אלא משקפת המציאות החברתית הקשה שרווחה באיראן בתקופתו של אלהמדאני. העוני והקבצנות שהיה נפוץ בין האנשים והמספר הגדול של קבצנים והטריקים המורכבים והמגוונים שלהם להתפרנס ולהרוויח כסף. אלהמד'אני קיבל את ההשראה הספרותית שלו מהמצב הפוליטי, החברתי והספרותי של אותה תקופה. בנוסף לרוח הסיפורית שהייתה שכיחה באותה תקופה ששימשה לאלהמד'אני מסגרת כללית של המקאמה. עוד מאפיין חשוב למעמד הבינוני שנוצר והוא השאפתנות והחמדנות, כל חייל שואף להיות אציל בעל יוקרה והשפעה ואפילו גם עבדים שאפו להיות ביום אחד לאנשים עשירים. הסביבה התחרותית שאלהמד'אני חי בה והסופרים שכתבו איגרות וחיבורים בזמנו כמו אלג'אחיז (בערבית: الجاحظ) תרמה בייחודיות וההצטיינות שלו בין כל בני דורו בנוסף להנצחת שמו עם כתיבת המקאמה.
המקאמה הערבית היא סיפור אבל לא כל המקאמות של אלהמד'אני הם סיפורים כך שחלק מהמקאמות הן כלום, וחלק נחשב למשהו גדול ועצום[48], ויש חלק מהמקאמות שלא קובצו בכלל תחת הכותרת מקאמות[44]. הסגנון של אלהמד'אני הוא היצירתיות והאומנויות בכתיבה. במקאמה הראשונה אלקרידייה (בערבית: المقامة القريضية) אלהמד'אני כותב חוקים ועושה השוואה בין משוררים ישנים וחדשים, במקאמה ה-14 המקאמה אלג'אחיזייה (בערבית: المقامة الجاحظية) אלהמד'אני משווה בין אלג'אחיז (בערבית: الجاحظ)ו-בן אלמוקפאע (בערבית: ابن المقفع), ובמקאמה ה-5 אלקופייה (בערבית: المقامة الكوفية)אלהמד'אני מספר על כמה משוגעים שמדברים ומביעים דעתם כלפי קבוצת אלמועתזילה (קבוצה סונית), במקאמה ה-42 אלציימרייה (בערבית: المقامة الصيمرية) אלהמד'אני מדבר על המעשים והשקפת עולמו הנכונה של אלאסקנדרי (בערבית: الأسكندري), ובמקאמה ה-31 המקאמה אלרצאפיה (בערבית: المقامة الرصافية) אלהמד'אני מדבר על צורת דיבורם של הנוכלים הסאסאנים בתקופת האימפריה הפרסית, ובמקאמה ה-52 אלהמד'אני מביא סיפור על חיי הבדואים[49]. המקאמות חולקו לפי נושאים: נוכלות והומור, קבצנות, ספרותיות ופילוסופיות, עצות, שבח ומקאמאת שאינן מסווגות[47].
בהסתכלות על המקאמות של אלהמד'אני בכללי נראה שהמקאמות מציגות הלך התרבות והחברה בתקופתו שהיא התקופה של השגת הכסף בטוב או ברע, כך אלהמד'אני מציג לנו כל מיני תופעות בחברה, מטפל במשברים נפשיים ומצפוניים של תקופתו. אלהמד'אני מציין באחת האיגרות שלו שהנושא של המקאמות הוא הקבצנות, אבל טענה זו לו מדויקת, והקבצנות אינה הסוגה היחידה במקאמות וההתייחסות לקבצנות זה רק כרעיון כללי, ואם אלהמד'אני מתמקד בנושא הקבצנות ומקדיש לה אוצרות של רטוריקה זה רק כדי לתאר את המצב החדש[50]. אלהמד'אני הציג את העשירים, את הפקחות ואת השבח במקאמות, הגיבור שלו היה אבו אלפתח (בערבית: ابو الفتح الأسكندري) שהרבה פעמים מסכם את המקאמה בשירה קצרה של שניים שלושה בתים שבהם אבו אלפתח מביע את השקפת העולם ואידאולוגיה שלו[51]. במקאמות: אלנאג'מייה (בערבית: المقامة الناجمية), אלנייסאבורייה (בערבית: المقامة النيسابورية), אלכלפייה (בערבית: المقامة الخلفية), אלמלוקייה (בערבית: المقامة الملوكية), אלסאריה (בערבית: المقامة السارية) שבח את כאלאף בן מוחמד (בערבית: خلف بن محمد) שנדיב זה תרם בהעשרת אלהמד'אני מבחינה כלכלית וחברתית, והוא שייך לו כמה מהמקאמות והאיגרות והשירים בדיוואן שלו. בסיפורים שאלהמד'אני מחבר במקאמות יש פקחות הונאה וטריקים, לפעמים צוחקים אחרי שקוראים את המקאמה ולפעמים דוחים ולא מקבלים את הרעיון כמו שקרה במקאמה אלאצפהאנייה (בערבית: المقامة الاصفهانية) שבה אבו אלפתח משאיר את המתפללים סוגדים לזמן רב. במקאמה אלמדירייה (בערבית: المقامة المضيرية) שמהווה סיפור מודרני שבה אלהמד'אני עושה ניתוח לדמויות של אנשים גם מבחינה פסיכולוגית. במקאמה אלחלוואנייה (בערבית: المقامة الحلوانية) אלהמד'אני השתמש בבדיחות ובהומור. יש גם את המקאמה אלאזרביג'אנייה (בערבית: المقامة الأذربيجانية) שאומרים שכתב אותה בלי להיות מוכן, כך שלא מובן בדיוק אם היא סיפור או בדיחה, ובמקאמה אלג'רג'אנייה (בערבית: المقامة الجرجانية) ואלבאסרייה (المقامة البصرية) אלהמד'אני מציג את מה שמוכנים היום "קבצנים עם כבוד"[52].
מטרת המקאמה
עריכה- המקאמה נותנת עצות ושיעורים במוסר בין אם זה ברמת הפרט או ברמת קבוצה. מחבר המקאמה בסיום מציג את המודל הנכון שהוא ההפך למעשיו של גיבור המקאמה (המודל הלא נכון).
- בידור ושעשוע, בשמיעת הסיפור הדמיוני וגם לקישוטי הכתיבה והאמצעים האומנותיים שמשתמש בהם המחבר.
השפעות על יצירותיו
עריכהאלהמד'אני המציא את אומנות המקאמה הערבית וצרות כתיבתה. אולם ב-51 מקאמות שלו הוא השתמש בדברים שלקח מקודמיו ועצב אותם אחרת. אלהמד'אני היה מושפע מ-:
- אלג'אחיז (בערבית: الجاحظ) היה הראשון שסיפר סיפורי קבצנות ואלהמד'אני לקח מוטיב זה והשתמש בו בשתי מקמאמות שלו: אלמקאמה אלוואסייה (בערבית:المقامة الوصية) ואלמקאמה אלרסאפייה (בערבית:المقامة الرصافية).
- אלהמד'אני רצה שהפרוזה שלו תהייה דומה לזו של אבי נוואס (בערבית: أبي نواس), אלהמד'אני תיאר את היין ומקומות המשתה והמסבאות, כמו שרואים במקאמה אלכמרייה (בערבית: المقامة الخمرية).
- אלהמד'אני אסף כל התיאורים שהיו בתקופתו על הסוסים וקבץ אותם במקאמה אלחמדאנייה (בערבית: المقامة الحمدانية).
האיגרות
עריכהלאלהמד'אני יש 233 איגרות[28][53], רוב האיגרות קשורות ליחסים האישיים שלו והשאר קשורות לספרות. והאגרות שכתב אותם לאלכווארזמי, נאספו ונמצאו כיום במוזיאון הבריטי[53]. אלהמד'אני למשל באיגרת ה-167 דיבר על התפשטות השיעה[53] ובאיגרות אחרות הוא משתולל סוער ומתפרץ עד שבמצבים מסוימים אלהמד'אני לא מהסס לנזוף בהוריו. אלהמד'אני מעריך את הכסף וסוגד לאנשים בעלי מעמד כלכלי גבוה. הקישוט והעיטור, הציור, ההגזמה, הענווה והצניעות למי שאלהמד'אני משבח אותו מראים על השפעתם של הסאסאניים. באיגרות שלו יש יותר מלאכה ומקצועניות מאשר במקאמות[54]. במהלך התחרות של אלהמד'אני מול אלכווארזמי ששניהם מאשימים ומקללים אחד את השני, כך שאם אלכווארזמי אומר לאלהמד'אני "אתה קבצן" הוא עונה לו ב- "אתה קבצן עוד יותר"[55]. אלהמד'אני שונה מכל שאר חבריו מבחינת הכתיבה הקפדנית בצורות הפרסיות. אלהמד'אני השקיע בשימושים של דימויים ומטאפורות, הבהירות בצורת הביטוי, החריזה, הרמיזה, הסימול, והאלגוריה כל זה בא על ידי ביטוי במילים המובחרים והאלגנטיים שלו[56]. היו בתקופתו אלה המשתמשים בספרות הנחותה ואלהמד'אני זרם והשתתף עימם והוא לא היסס להשתמש בביטויים מגונים באיגרות או בסיפורים נחותים במקאמאת. הבולט באיגרות ההמד'אניות שלושה מוטיבים: התלונה, הקללה וההתאוננות[56]. האיגרות מחולקות לפי נושאים: איגרות שבח, איגרות תוכחה והתנצלות, איגרות זלזול, איגרות עלבונות, איגרות משפחתיות.
דיוואן
עריכההדיוואן (בערבית: ديوان) אוסף של שירים שקובצו אותם בדיוואן אחד למשורר מסוים. לאלהמד'אני יש מעט שירים (חוץ מהשירים שבמקאמות), יש האומרים שיש לו 141 שירים בדיוואן[57][58]. חיבוריו של אלהמד'אני הן פועל יוצא של הנפש האנושית וההשראה. אלהמד'אני במקאמות ובאיגרות יותר יצירתי מאשר בדיוואן, כך שהוא ככב ונהיה אלוף אגדי במקאמה אלבשרייה (בערבית: المقامة البشرية) ונהיה למשורר היסטורי אמיתי, כשנצח והביס את אלכווארזמי. יש השפעה לפרוזה שלו על השירים בדיוואן כך שאינו יכול לוותר על החריזה או על הצורה הלשונית שמכילה מילים מהערבית הספרותית והערבית המדוברת כמו בשבחו ל- אבי עלי (בערבית: أبي علي). בשירים שנמצאים בדיוואן אפשר למצוא את היצירתיות והחוסר אלגנטיות, שבח כמו בשבחו ל-אלוזיר השיח' אבי נסר בן זייד (בערבית: الوزير الشيخ أبي نصر بن زيد) הוא השתמש בטכניקות ספרותיות של לשון נופל על לשון ובמשפטים מהפרוזה. בדיוואן אפשר למצוא גם חידות ותרגומים של השירה הפרסית, בשירים הוא גם משתמש במטפורות ודימויים ונהיה לאמן יצירתי בזכות שלושה נדיבים ששביח אותם אלהמד'אני והם: אלרשיד (בערבית : الرشيد), סייף אלדוולה (בערבית: سيف الدولة) ואבן אלעמיד (בערבית:أبن العميد)[59]. היו לאלהמד'אני שירי שבח, שירי קינה, שירי התנצלות, שירי התפארות/גאווה.
דעתם של סופרים על בדיע אלזמאן
עריכה- אל-ת'עאליבי 350/429 ידוע בשם אבי מנצור אלתעאליבי הנייסאבורי (בערבית: أبي منصور الثعاليبي النيسابوري) אדיב ערבי שוטף התמחה בספרות ובדקדוק וחי בנייסאבור, שאמר על אלהמד'אני: "הוא בדיע אלזמאן. והנס של המד'אן, הנדיר ביקום, היחידי בזמנו, אף אחד לא הגיע לרמה הספרותית שהיה כותב בה, בחריזות ובסופי המילים ובקסם שנותן לחיבורים שלו שבאמת הוא היה איש נפלאות .. "[60].
- אבו סעיד עבד אלרחמאן בן דוסת (בערבית: أبو سعيد عبد الرحمن بن دوست) מומחה בספרות הערבית שהיה חי בכוראסאן, והוא זה שאסף את האיגרות של אלהמד'אני והוא אמר במבוא של הספר: "אבו אלפצ'ל היה חכם, בעל אופי טוב, פיקח מאוד, בעל יכולת דיבור עצומה והממציא של חוקי הפירוש..."[61].
לקריאה נוספת
עריכה- مارون عبود. 1963. نوابغ الفكر العربي 9: بديع الزمان الهمذاني. دار المعارف. מארון עבוד. 1963. גאוני ההגות הערבית. בדיע אלזמאן אלהמד'אני. בית אלמעאריף. קהיר - מצריים.
- علي بو ملحم. 1993. مقامات بديع الزمان الهمذاني: أبي الفضل احمد بن الحسين, بديع الزمان, الهمذاني المتوفى سنة 398/1007. دار ومكتبة الهلال. עלי בו מילחם. 1993. מקאמות בדיע אלזמאן אלהמד'אני: אבי אלפד'ל אחמד בן אלחוסין, בדיע אלזמאן, אלהמד'אני שנפטר שנת 398/1007. בית וספריית אלהלאל. בירות - לבנון.
- محمد محيي الدين عبد الكريم. 1980. شرح مقامات بديع الزمان الهمذاني: الفضل احمد بن الحسين, بديع الزمان, الهمذاني المتوفى سنة 398 من الهجرة. دار الكتب العلمية بيروت - لبنان. מוחמד מחי אלדין עבד אלקרים. 1980. ניתוח המקאמות של בדיע אלזמאן אלהמד'אני: אבי אלפד'ל אחמד בן אלחוסין, בדיע אלזמאן, אלהמד'אני שנפטר בשנת 398 להג'רה. בית הספרים המדעי. ביירות - לבנון.
- عبد الفتاح كيليطو. 1993. المقامات: السرد والانساق الثقافية. (ترجمة عبد الكبير الشرقاوي). עבד אלפתאח קיליטו. 1993. המקאמות העלילה והסגנן התרבותי. (תרגם לערבית על ידי עבד אלקביר אלשרקאווי).
- كارل بروكلمان. 1961. تاريخ الادب العربي. 2. دار المعارف بمصر. (نقله الى العربية د. عبد الحليم النجار). קארל ברוקלמן. 1961. ההיסטוריה של הספרות הערבית. חלק ב. בית אלמעאריף. מצריים. (תורגם לערבית על ידי ד"ר עבד אלחלים אלנג'אר).
- علي عبد المنعم عبد الحميد. 1994. النموذج الانساني في ادب المقامة.الشركة المصرية العالمية للنشر لونجمان. עלי עבד אלמנעים עבד אלחמיד. 1994. הדפוס האינושי בספרות המקאמה. החברה המצרית העולמית להפצה לונגמן.
- Jaakko Hameen-Anttila. Maqama A History of a Genre.2002. Harrasswitz Verlag. Wiesbade.
קישורים חיצוניים
עריכה
- המקאמות של בדיע אלזמאן אלהמד'אני באנגלית, תורגמו על ידי W.J. Prendergast
- רינה דרורי, לבעיית התקבלות המקאמה בספרות הערבית, "הספרות" מס' 32, יוני 1982, עמ' 51–62
- המקאמות של בדיע אלזמאן אלהמד'אני, פורום "אלחקוואתי"
- בדיע א-זמאן אל-המד'אני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ ברוקלמן, 1961:112)
- ^ Anttila, 2002:33
- ^ עבוד, 1963:16
- ^ עבד אלחמיד, 1980:8
- ^ אבו מילחם, 1993:8
- ^ (עבד אלחמיד. 1980:7
- ^ עבוד. 1963:17
- ^ אבו מילחם. 1993:5
- ^ Anttila, 2002:21)
- ^ (Anttila, 2002:21)
- ^ (אבו מילחם, 1993:5
- ^ עבד אלחמיד, 1980:7
- ^ עבוד, 1963:17)
- ^ (Anttila, 2002:22-23)
- ^ (Anttila, 2002:23-24)
- ^ (עבד אלחמיד, 1980: 7)
- ^ (עבד אלחמיד, 1980:7)
- ^ (עבוד,1963:18)
- ^ 1 2 (אבו מילחם, 1993:6)
- ^ (Anttila, 2002:23-27)
- ^ (עבד אלחמיד, 1963:7)
- ^ (Anttila, 2002:29)
- ^ ( אבו מילחם, 1993:6)
- ^ (עבוד,1963:19)
- ^ (עבוד, 1963:19)
- ^ 1 2 (Anttila, 2002:33)
- ^ (עבד אלחמיד,1980:8)
- ^ 1 2 (אבו מילחם,1993:6)
- ^ (ברוקלמן,1961:112)
- ^ Anttila, 2002:31)
- ^ 1 2 (עבוד, 1963)
- ^ (Anttila, 2002:31)
- ^ (ברוקלמן, 1961:112)
- ^ (עבוד, 1963:26-28)
- ^ (עבד אלחמיד, 1980:7-8)
- ^ (עבד אל-חמיד, 1980:10)
- ^ (אבו מילחם,1993:17)
- ^ (עבד אלחמיד,1980:10)
- ^ [1]
- ^ 1 2 (עבוד, 1963:18)
- ^ letters Anttila, 2002:38
- ^ (ברוקלמן,1961: 113-114)
- ^ (אבו מילחם,1993:5)
- ^ 1 2 (Anttila, 2002:39)
- ^ (Anttila, 2002:3)
- ^ ראו כאן
- ^ 1 2 (Anttila,2002:55-61)
- ^ (עבוד,1963:37)
- ^ (ברוקלמן, 1961:113)
- ^ (קיליטו, 1993:61)
- ^ (אבו מילחם,1993:15)
- ^ (עבוד,1963:36)
- ^ 1 2 3 (ברוקלמן, 1961:114)
- ^ (עבוד, 1963:30-31)
- ^ (קיליטו, 1993:62)
- ^ 1 2 (עבוד,1963:31)
- ^ [2]
- ^ [3]
- ^ (עבוד,1963)
- ^ (עבוד, 1963:21)
- ^ (עבוד, 1963:21-22)