בוגיד חנינא סעדון

הרב בוגיד[1] חנינא סעדון היה הרב הראשי של האי ג'רבה, אב בית הדין וראש ישיבה בג'רבה, רב העדה תוניסאית בפריז וראש ישיבת "תורה ורחמים" בעיר.

הרב בוגיד חנינא סעדון
אין תמונה חופשית
לידה אוגוסט 1916
י"ג באב ה'תרע"ו
ג'רבה, תוניסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 באפריל 2006 (בגיל 89)
כ' בניסן ה'תשס"ו
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות, ירושלים, ישראל
מקום פעילות ג'רבה, פריז
תקופת הפעילות ? – 18 באפריל 2006 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרב רחמים חי חויתה הכהן, הרב רפאל כדיר צבאן, הרב שאול מקיקץ שלי
תלמידיו הרב חיים ביתאן
חיבוריו מגיד תשובה, מגיד חדשות, הגיד לעמו, הגיד מרדכי, דרישת הרחמים, מדות הרחמים, ספר הסתום, קדושת משה
אב מרדכי (מכני)
אם ורדאנה
חותנים הרב מעתוק מאזוז
הרב הראשי לג'רבה
19651991
(כ־26 שנים)
רב ליוצאי תוניסיה בפריז
1991–2006
(כ־15 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תולדות חייועריכה

נולד בג'רבה באוגוסט 1916, י"ג באב ה'תרע"ו לוורדאנה ורבי מרדכי (מכני) סעדון. למד בצעירותו אצל הרב שאול מקיקץ שלי והרב דוד דידו הכהן, החל משנת ה'תרפ"ח למד בישיבתו של הרב רחמים חי חויתה הכהן עד שהיה בן עשרים. שנה אחת למד גם אצל הרב רפאל כדיר צבאן. לימד תלמידים בישיבת "עליית רבי יעקב" בג'רבה, אך כדי לא להתפרנס מלימוד התורה עסק בממכר תפוחי אדמה בשוק של ג'רבה ובהמשך פתח חנות מכולת קטנה. כמו כן, היה בעל בית דפוס, שבו הדפיס מספרי חכמי ג'רבה (ראו להלן). בגיל 22 ערך את הירחון הרבני "כתר כהונה". באמצע שנות ה-50 הוציא את הירחון "השושנה" שנועד להרגיל את תלמידיו לכתיבה תורנית, ובתחילת שנות ה-60 הוציא את הירחון "הלקט".

בשנת 1965 נבחר למלא את תפקיד רבה של ג'רבה. אחת הפעולות הראשונות שעשה כרב ראשי הייתה איחוד כל הישיבות והכותאבים הקטנים למקום אחד, בבית הכנסת "רבי שלום חדאד". כמו כן, הקים שם מאפיית מצות ויקב לייצור יין כשר. כיהן כאב בית הדין של ג'רבה עד שנת 1991. גם בשבתו כרב ודיין סירב לקבל שכר על עבודתו, והמשיך להתפרנס מחנותו.

ב-1991 עבר לפריז, שם כיהן כרב עדת יוצאי תוניסיה ברובע ה-19. בפריז הקים את ישיבת "תורה ורחמים" על שם רבו. גם בהיותו בפריז סירב להתפרנס מהרבנות ועסק במכירת תשמישי קדושה.

נפטר ב-18 באפריל 2006 (כ' בניסן ה'תשס"ו), ונקבר (לפי בקשתו) בהר המנוחות בירושלים, ליד קברו של הרב כלפון משה הכהן, שהועבר לקבורה שם מספר חודשים קודם לכן.

בין תלמידיו, הרב חיים ביתאן, רבה הראשי של תוניסיה והרב ישראל כהן, בעל "בך יברך".

משפחתועריכה

אחיו הבכור, רבי מקיקץ-דוד היה מחבר הספרים "חגי דוד", "אור הלבנה" ו"שירי קודש". אחותו הגדולה רחל הייתה אמו של הרב מצליח מאזוז. אחותו טיטה הייתה אמו של הרב חיים מאדאר. גיסו היה הרב ציון סופר בעל "נוה ציון".

היה נשוי לבתו של הרב מעתוק מאזוז, מחבר הספר "מתוק מדבש". בתו חותה נשיאה לאחיינו הרב חיים מאדאר. בנו הרב אלטר סעדון.

ספריועריכה

  • מגיד תשובה - שו"ת (8 כרכים).
  • מגיד חדשות - על הש"ס, 11 כרכים.
  • דרישת הרחמים - דרשות שנשא באזכרה השנתית לרבו הרב רחמים חי חויתה הכהן.
  • הגיד לעמו - הגדה של פסח עם תרגום לערבית, פירושים, והוספות שונות.
  • הגיד מרדכי - התכתבויות שלו עם הרב מרדכי אמייס הכהן.
  • מדות הרחמים - ביוגרפיה של רבו הרב רחמים חי חויתה הכהן.
  • ספר הסתום - הערות של התורה.
  • קדושת משה - ביוגרפיה על הרב משה כלפון הכהן.

ספרים שהוציא לאורעריכה

  • רבות בנות - ספר משלי עם קיצור מנחת שי והוספות רבות.
  • פרחי כהונה - שלושה כרכים על הש"ס מאת הרב רחמים חי חויתה הכהן. הרב סעדון הוציא את כרכים א-ב ואת כרך ו.
  • שיירי מנחה - על התורה מאת הרב רחמים חי חויתה הכהן.

לקריאה נוספתעריכה

  • הרב אפרים חדאד, אחסה בו: תולדות חייו ורוב שבחיו של מורנו הגאון החסיד רבי חנינא בוגיד סעדון זצ"ל רבה הראשי של ג'רבא ורב הקהילה הג'רבאית בפאריס, ירושלים ה'תש"ע.
  • הרב יצחק דדון, אתחלתא היא: יחסם של גדולע ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה, חלק ב, ירושלים תשס"ח, עמ' קלג-קלח.
  • הרב דוד ברדא, זיכרון להולכים, אור תורה שנה 38 חוברת י (תסו), סימן קיד עמ' תשצה - תת.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "בוגיד" בערבית הוא ברבוניה. בג'רבה היה מקובל להעניק שמות לילדים כשמות של דגים, כנגד עין הרע.