חיים מאדאר

רב תוניסאי

הרב צבי חיים מאדאר[1](19333 בדצמבר 2004) היה שוחט, סופר סת"ם, מורה, פוסק ורבה הראשי של תוניסיה.

חיים מאדאר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1933
ה'תרצ"ג
ג'רבה, תוניסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בדצמבר 2004 (בגיל 71 בערך)
ה'תשס"ה
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה תוניסיה הצרפתית, תוניסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ג'רבה ותוניס שבתוניסיה
תקופת הפעילות ? – 3 בדצמבר 2004 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק שחיטה, סת"ם, פסיקה ורבנות
תפקידים נוספים הרב הראשי של תוניסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רפאל כדיר צבאן, שלמה מאזוז, שאול מקיקץ שלי, רחמים חי חויתה הכהן עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו שו"ת מקור חיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד בג'רבה שבתוניסיה בשנת 1933 (י"א באדר ה'תרצ"ג) לדיאמנטה (תיתה) סעדון (אחותו הגדולה של הרב בוגיד חנינא סעדון) ולרב צמח מאדאר. בילדותו למד מקרא אצל הרב רפאל כדיר צבאן, ובהמשך למד תלמוד אצל הרב שאול מקיקץ שלי. למד פסיקה אצל הרב שלמה מאזוז, וכן אצל הרב כמוס הכהן והרב רחמים חי חויתה הכהן.

בצעירותו למד את מקצוע השחיטה אצל הרב יוסף חדאד, ואת הלכות השחיטה וטריפות למד אצל הרב חויתה סופר, ובגיל 20 החל לשמש כמורה לתלמידים בבית הכנסת "רבי מנחם חורי".

בגיל 25 נישא לחותה, בת רב בוגיד סעדון (אחי אמו), לימים רבה של ג'רבה, ויחד נולדו להם שני ילדים. לפרנסתו עסק בתקופה זו בשחיטה ובכתיבת סת"ם, וכן היה מעבד עורות קלף וגויל, ומייצר בתי תפילין ודיו לכתיבה.

בשנת 1962 (ה'תשכ"ב) התאלמן מאשתו, שנפטרה לאחר מחלה ממושכת. בשנת 1967 (ה'תשכ"ז) נישא בשנית, בעיר זרזיס, לפרטונה בת הרב בועז חדאד, להם נולדו שבעה ילדים. בין השנים 1960–1967 (ה'תש"ך - ה'תשכ"ז) שימש כמורה בישיבה בבית הכנסת "רבי אברהם חדאד", בשנת 1969 (ה'תשכ"ט) חזר ללמד בבית הכנסת "רבי מנחם חורי" למשך כשנה, ומשם המשיך לשמש כמורה ברובע הגדול של ג'רבה עד לשנת 1972 (ה'תשל"ב).

לאחר פטירת רבה של תוניסיה, רב פראג'י ווזאן, בשנת 1985 (ה'תשמ"ד), התבקש הרב מאדאר לעבור לתוניס הבירה כדי למלא את מקומו. הוא הסכים להיכנס לתפקיד רק למשך תקופת ניסיון, בעיקר בשל אי רצונו לעזוב את ג'רבה על רקע היעדר חינוך יהודי הולם בתוניס עבור ילדיו. לשם כך השאיר את משפחתו בג'רבה, ונסע לתוניס לתקופת ניסיון, שבסופה הוזמן למשכנו של חביב בורגיבה, נשיא תוניסיה, ושם השתכנע סופית לכהן במשרה. הכתרתו הרשמית לתפקיד רבה של תוניסיה נערכה בט"ו בשבט ה'תשמ"ה, והוא כיהן בתפקיד במשך כ-20 שנים.

הלך לעולמו בבית החולים שערי צדק לאחר מחלה ב-3 בדצמבר 2004 (כ' בכסלו ה'תשס"ה).

חיבורו עריכה

  • מקור חיים - שו"ת על ארבעה טורים, מספר חלקים, ירושלים תשס"ז

לקריאה נוספת עריכה

  • מקור חיים - שו"ת על ארבעה טורים, חלק א', ירושלים תשס"ז, עמ׳ 26
  • שמעון ואנונו, ארזי הלבנון - אנציקלופדיה לגאוני וחכמי יהדות ספרד והמזרח, תשס"ו, חלק ב', עמ' 676

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ נכתב גם כ"מאצ'אר", לפי התעתיק הערבי


הקודם:
הרב פראג'י וזאן
רבנים ראשיים של תוניסיה הבא:
הרב חיים ביתאן