פתיחת התפריט הראשי

רחמים חי חויתה הכהן

רב תוניסאי

הרב רחמים חי חויתה הכהן (כ"ב בסיוון ה'תרס"א, 9 ביוני 1901 - י' בשבט ה'תשי"ט, 19 בינואר 1959) היה ראש ישיבה ודיין. אב בית דין ורבה הראשי של ג'רבה בתוניסיה[1][2], ומחשובי רבניה במאה ה-20. תלמידו המובהק[3] וממשיך דרכו של הרב כלפון משה הכהן. לאחר שעלה לארץ ישראל כיהן כרב המושב בֶרֶכְיָה שבדרום.

הרב רחמים חי חויתה הכהן
הרב רחמים חי חויתה הכהן.jpg
לידה 9 ביוני 1901
כ"ב בסיוון ה'תרס"א
פטירה 19 בינואר 1959 (בגיל 57)
י' בשבט ה'תשי"ט
מקום קבורה הר המנוחות
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרב משה כלפון הכהן
תלמידיו הרב מצליח מאזוז והרב רפאל כדיר צבאן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד בג'רבה לרב חנינא ולגזילה, מצד אביו דור שביעי לרב מרדכי הכהן, שהיה דיין בג'רבה, ודור חמישי לרב שאול הכהן מצד אמו.

בצעירותו התחנך מפי אביו, ובהמשך אצל הרב דוד (דידו) הכהן. בחודש פברואר 1916 (אדר ה'תרע"ו) החל ללמוד אצל הרב משה כלפון הכהן.

בשנת 1919 (ה'תרע"ט) נסע לטיפול בתוניס לאחר שחלה בעיניו, שם למד ערבית וצרפתית, והוסמך לשחיטה ובדיקה. על תעודת ההסמכה חתומים הרב אברהם בלעיש, הרב דוד כטורזה, הרב ישועה אלמליח, הרב ישראל זיתון והרב משה שתרוג.

בשנת 1920 (ה'תר"פ) החל לשמש כסופר בית הדין בג׳רבה, ובאותה השנה נשא לאשה את סעדו. בשנת 1921 (ה'תרפ"א) החל לשמש כמורה לתלמידים, ובשנת 1925 (ה'תרפ"ה) החל לשמש כראש ישיבה ששכנה בבית כנסת מקומי בג'רבה.

בחודש פברואר 1932 (תשרי ה'תרצ"ב) החל לשמש כדיין בבית הדין המקומי בג'רבה. בשנה זו נפטרו אביו, שתי אחיותיו הצעירות ובנו היחיד. בשנת 1936 (ה'תרצ"ו) נולד לו בן נוסף, שנפטר מספר חודשים לאחר מכן. בשנת 1938 (ה'תרצ"ח) נולדה לו בת נוספת, שנפטרה גם היא לאחר מספר חודשים.

מדי יום שישי היה לומד את תורת הקבלה יחד עם רבנים נוספים בבית כנסת מקומי, ביניהם הרב מצליח מאזוז והרב רפאל כדיר צבאן, והיה מתכתב רבות בנושאי קבלה עם הרב עובדיה הדאיה מארץ ישראל.

במשך חייו סבל ממחלות שונות ובעיקר משיגרון וממחלת עיניים, ונאלץ לעבור טיפולים שונים, רובם ללא הצלחה. בשנת 1929 (ה'תרפ"ט) נסע בפעם השנייה לטיפול במחלותיו בתוניס, ופעם נוספת בשנת 1934 (ה'תרצ"ד).

בסוף שנת 1951 (ה'תשי"א) עלתה משפחתו לישראל, כשבכוונתו לעלות גם הוא מספר חודשים אחריהם. בחורף של שנת 1952 (ה'תשי"ב) חלה שוב ורותק למיטה, ובקיץ של אותה השנה נסע שוב לתוניס לצורך טיפולים, ושהה שם במשך כשנה. מתוניס נסע לכפר "חמאם אליף" בו היו מעיינות מרפא, ואשתו חזרה מישראל כדי לשהות לצידו.

 
הכניסה למושב ברכיה שהרב הכהן היה רבו עד לפטירתו

בכ"ז באב ה'תשי"ד (אוגוסט 1954) נסע בטיסה לצרפת, ומשם נסע בהפלגה לנמל חיפה בישראל, והשתכן במושב בֶרֶכְיָה הסמוך לאשקלון, שם מונה לרב המושב. לאחר פטירת רבו, משה כלפון הכהן, נחשב לרבם של יוצאי ג'רבה בישראל ובתפוצות.

על אף אהבתו וכמיהתו לארץ ישראל, התנגד לציונות הדתית, ובשנת 1948 (ה'תש"ח) התנגד לעליות הנוער מתוניס לישראל. עם זאת, כפי הנראה במכתבים ששלח לתלמידיו[דרוש מקור], נהג לומר ביום העצמאות הלל לא ברכה, ובדילוג[4].

נפטר לאחר מחלה בי' בשבט ה'תשי"ט (19 בינואר 1959), ונקבר בחלקת הרבנים הספרדים בהר המנוחות בירושלים. רבים עולים לקברו לצורך תפילה והעלאת בקשות, על פי המסורת היהודית שהייתה מקובלת בארצות המגרב.

הנצחתועריכה

על שמו הוקמו שתי רשתות של מוסדות חינוך:

  • מוסדות "חכמת רחמים" במושב ברכיה, הכוללים ישיבה לצעירים, ישיבה גבוהה ועוד. הוקמו על ידי נכדו הרב חיים כהן, שעמד בראשם עד לפטירתו בדמי ימיו בשנת ה'תשס"ט.
  • בית כנסת "נווה רחמים" ליוצאי תוניסיה וג'רבה, שראשיתו בנוה דקלים שבגוש קטיף, ומשכנו לאחר תוכנית ההתנתקות ביישוב, ניצן.
  • מכון גבוה להוראה והלכה שע"י ביכ"נ 'נוה רחמים' בניצן.

מתלמידיועריכה

חיבוריועריכה

  • שו"ת שמחת כהן (על ארבעת חלקי השולחן ערוך). או"ח יו"ד ח"א ח"ב אהע"ז חו"מ הלכות גיטין, שמונה חלקים
  • זכרי כהונה - פסקים, כללים ואספת דינים
  • מגיד דבריו ליעקב - על הגדה של פסח, נדפס על ידי תלמידו הרב צבאן בשנת ה'תש"ו, ומחדש על ידי מכון "אורח צדיקים" בברכיה, ה'תשע"ח
  • מנחת כהן - חלקים א' וב' על התורה, חלק ג' על מערכות באגדה, חלק ד' כולל דרשות לשבתות ומועדים, מעלות התורה והצדקה, והספדים לרבנים
  • מנחת ערב (מוסרים ומעשיות על התורה).
  • פרחי כהונה ח"א ח"ב ח"ג (חידושים על התלמוד בבלי).
  • תקפו של נס (פירוש על מגילת אסתר)
  • גרש כרמל - ענייני גיטין
  • מגיד מראשית - חידושים
  • שירי מנחה - על התורה ומגילת רות
  • כתר כהונה - דרושים לזמנים שונים, חידושים על תהילים, משלי, מגילת אסתר ומסכת אבות, ולבושים לסיומי מסכתות וחידושי מערכות באגדה
  • תהילת ה - על התהילים (מכון "ארח צדיקים" ברכיה)
  • מאמר רחמים - שני חלקים, ח"א ביאור למסכת אבות ודרשות במעלת התורה, וח"ב על משלי, מגילת רות ואזהרות לשבועות, מכון "ארח צדיקים"

לקריאה נוספתעריכה

  • יצחק גולדשלג, אזכרה: מחברים שנפטרו בשנת ה'תשי"ט; רחמים חי חויתה הכהן, בתוך: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, כרך ב, עמ' 427.
  • הערך רחמים חי חויתה הכהן, בתוך "האנציקלופדיה לציונות הדתית".
  • אביאל חיים חורי, "מופת הדור", שיחה היסטורית וזיכרונות עם חתנו הרב בנימין הכהן ממושב ברכיה, לרגל שישים שנה לפטירתו. 'תור הזהב' גיליון 73, י"א שבט תשע"ט.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1. הרב מאיר מאזוז, דרכי העיון, ירושלים תשע"ב, הרצאה שלישית
  2. ^ יצחק אלפסי, דורשי ציון בפועל, עמ' 253
  3. ^ רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו.
  4. ^ שו"ת "מעשה ניסים" חלק ב' חלק או"ח סימן שס"ח. וראו גם עדות חתנו בספר "אתחלתא היא" [דרוש מקור: מספר עמוד]