בחורים טובים
בחורים טובים (באנגלית: A Few Good Men) הוא סרט קולנוע שביים רוב ריינר ב-1992, בכיכובם של טום קרוז, ג'ק ניקולסון ודמי מור[1].
כרזת הסרט | |
מבוסס על | מחזה באותו שם מאת אהרן סורקין |
---|---|
בימוי | רוב ריינר |
הופק בידי | רוב ריינר |
תסריט | אהרן סורקין |
עריכה | רוברט לייטון |
שחקנים ראשיים |
טום קרוז ג'ק ניקולסון דמי מור קווין בייקון קיפר סאת'רלנד קווין פולאק |
מוזיקה | מרק שיימן |
צילום | רוברט ריצ'רדסון |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | קאסל רוק אנטרטיינמנט |
חברה מפיצה | סרטי קולומביה |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 9 בדצמבר 1992 |
משך הקרנה | 138 דק' |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט פשע, סרט בית משפט, דרמה משפטית, סרט דרמה, סרט מתח |
תקציב | $33,000,000 |
הכנסות | $243.2M |
הכנסות באתר מוג'ו | fewgoodmen |
פרסים |
|
דף הסרט ב־IMDb | |
הסרט הוא דרמה משפטית על פרשת מותו של חייל חיל הנחתים של ארצות הברית בבסיס מפרץ גואנטנמו בקובה. את התסריט כתב אהרן סורקין על פי מחזה שכתב ושהועלה על במות ברודוויי קודם לכן [1]. הכנסותיו של הסרט הגיעו ל-243.2 מיליון דולרים ברחבי העולם, והוא נחשב לשובר קופות. בעיקר זכור מהסרט המשפט שאמר קולונל נתן ג'אספ (ג'ק ניקולסון) לעורך הדין של ההגנה לוטננט דניאל קאפי (טום קרוז), בסיום הסרט: "!You can't handle the truth" ("אתה לא יכול להתמודד עם האמת!").
עלילה
עריכהעלילת הסרט נסובה סביב מוות טראגי בבסיס חיל הנחתים האמריקני במפרץ גואנטנמו שבקובה. החייל ויליאם סנטיאגו מת בשנתו לאחר שחבריו לצוות, רב"ט הרולד דוסון (ג'יימס מרשל) וטר"ש לאודן דאוני, דחפו לו סמרטוט לפה. זאת בתור צעד ענישה על שאיים להלשין על רב"ט דוסון שירה מעבר לגדר המפרידה בין הבסיס לקובה. צעד ענישה זה מכונה בז'רגון הנחתים "קוד אדום", והוא דומה לזובור או "שמיכה" בז'רגון הצה"לי. בחיל הנחתים מקובל לראות צעד זה כצעד משמעת שנועד לחנך את הנחת שהתנהג באופן לא ראוי, אם כי צעד זה אינו מעוגן בפקודות הצבא.
רב-סרן ג'ואן גאלווי (דמי מור), פרקליטה מיוחדת לענייני פנים במחלקת החקירות של הצי, קיבלה לידיה את התיק ומבקשת מפרקליטות הצי לאפשר לה להיות הסנגורית של דוסון ודאוני במשפט הרצח. הפרקליטות לעומת זאת, מעדיפה על פניה את לוטננט דניאל קאפי, עורך דין צעיר ובן לשופט רב פעלים, שהצליח לסגור עשרות עסקאות טיעון, אך מעולם לא התייצב בין כותלי בית המשפט. לוטננט קאפי, שחשוב לו לזכות בכל תיק, ושאוהב יותר לשחק בייסבול מאשר לכלות את זמנו בדיונים בבית המשפט, טוען כי אינו מתאים למשימה וכי אין סיכוי לנצח במשפט. בלית ברירה הוא מקבל ממפקדו את המשימה וסם וויינברג (קווין פולאק) ממונה לעוזרו. תוך כדי ההכנות למשפט קאפי מקבל תיאבון למקרה ויחד עם ווינברג וגאלווי הם מחליטים להשקיע את כל מרצם, כדי להצליח ולהוכיח שדוסון ודאוני לא רצחו את סנטיאגו.
הצוות טס לבסיס הצי במפרץ גוונטנאמו כדי לראיין את מפקד הבסיס קולונל ג'אסופ, סגנו לוטננט קולונל מת'יו מרקינסון ומפקד הפלוגה לוטננט ג'ונתן קנדריק (קיפר סאת'רלנד). צוות הקצינים רק חוזר על הפרטים הידועים והצוות, אף שחש כי הם מסתירים דבר מה, חוזר כלעומת שבא.
גאלווי משכנעת את קאפי לא להסכים לעסקת טיעון ולהפתעת התובע במשפט קאפי מודיע לשופט בדיון הטרומי כי השניים טוענים שהם לא אשמים. ככל שהמשפט מתקדם מתגלים עוד פרטים על המקרה. מתברר כי סנטיאגו סבל מבריאות לקויה, ומת כנראה עקב ריאקציה כימית מסוימת שארעה כתוצאה מחוסר אספקת חמצן בזמן שהסמרטוט התחוב בפיו הפריע לנשימתו הסדירה. עם זאת נראה כי אין דרך להוכיח שהשניים אינם הרוצחים. הקצינים מכחישים שנתנו את ההוראה ל"קוד אדום" והחיילים האחרים בצוות מעידים כי קנדריק נתן הוראה מפורשת לא לגעת בסנטיאגו. בשלב מסוים, עורק מרקינסון מהבסיס ומתנדב להעיד במשפט כי ג'אסופ נתן את ההוראה לבצע "קוד אדום" בסנטיאגו. ואולם יום לפני העדות מרקינסון מתאבד, וכל טיעוני ההגנה נופלים. קאפי מתייאש ומחליט לוותר על התיק, אך שני חבריו לצוות משכנעים אותו לחזור בו.
בהתייעצות משותפת של צוות ההגנה הם מחליטים לנסות ולהפליל את ג'אספ במתן ההוראה ל"קוד אדום". ג'אסופ מזומן להעיד במשפט וקאפי מנסה לחלץ ממנו תשובה לשאלה "האם נתת פקודה לבצע "קוד אדום" בסנטיאגו?". אם יקבל תשובה חיובית הוא יוכל להוכיח שהאשם העיקרי במותו של סנטיאגו הוא ג'אסופ. לאחר שקאפי לוחץ על ג'אספ באגרסיביות, על גבול משפט צבאי לקאפי עצמו, ג'אסופ לבסוף מודה שנתן את הפקודה ל"קוד אדום" לאחר שסנטיאגו הפר את קוד ההתנהגות של היחידה. בכך ג'אסופ בעצם מפליל את עצמו ונעצר.
בסיום המשפט נקבע כי דוסון ודאוני יצאו זכאים מרצח בכוונה תחילה, כמו גם בקשירת קשר לביצוע רצח, אך יצאו אשמים בסעיף התנהגות שאינה הולמת נחתים בארצות הברית, ולכן נאלצו לסיים את שירותם בחיל הנחתים. מבחינתם זו אכזבה גדולה מתוצאות המשפט, כיוון שהם רק ביצעו את המוטל עליהם ופעלו לפי הקוד האתי של הנחתים.
מועמדויות וזכיות
עריכה4 מועמדויות לפרס אוסקר:
- הסרט הטוב ביותר - דייוויד בראון, רוב ריינר ואנדרו שיימן.
- שחקן המשנה הטוב ביותר - ג'ק ניקולסון.
- העריכה הטובה ביותר.
- הסאונד הטוב ביותר.
5 מועמדויות לפרס גלובוס הזהב:
- סרט הדרמה הטוב ביותר.
- הבמאי הטוב ביותר - רוב ריינר.
- שחקן ראשי בסרט דרמה הטוב ביותר - טום קרוז.
- שחקן המשנה הטוב ביותר - ג'ק ניקולסון.
- התסריט הטוב ביותר - ארון סורקין. (לימים, יוצר סדרת הטלוויזיה "הבית הלבן")
מועמדות לפרס איגוד הבמאים האמריקני 1993.
קישורים חיצוניים
עריכה- "בחורים טובים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "בחורים טובים", באתר נטפליקס
- "בחורים טובים", באתר AllMovie (באנגלית)
- "בחורים טובים", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "בחורים טובים", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "בחורים טובים", באתר Metacritic (באנגלית)
- "בחורים טובים", באתר אידיבי
- "בחורים טובים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- הביקורת של רוג'ר איברט - "שיקגו סאן-טיימס"
- הביקורת של פיטר טרוורס - "רולינג סטון"
הערות שוליים
עריכה