ביקור ראש הממשלה לוי אשכול בארצות הברית

ביקוריו של אשכול בארצות הברית - ביקורו הראשון של לוי אשכול בארצות הברית התרחש ביוני 1964 בתור ראש ממשלת ישראל. ביוני 1964 היה לוי אשכול לראש הממשלה הישראלי הראשון שהוזמן לביקור רשמי בארצות הברית ונפגש עם נשיא ארצות הברית בבית הלבן. בעקבות זאת חתמו שתי המדינות על "מזכר הבנה" חשאי כשנה לאחר מכאן ב-10 במרץ 1965. בינואר 1968 יצא אשכול לביקור ממלכתי שני בארצות הברית ונפגש עם הנשיא ג'ונסון בחוותו הפרטית בטקסס.

ראש הממשלה אשכול בביקור בבית הלבן
אשכול עם ראש העיר רוברט וגנר לאחר קבלת המפתח של העיר במהלך טקס קבלת הפנים הרשמי מחוץ לאולם העירייה בניו יורק, 1964

1964עריכה

רקעעריכה

לאחר כ-8 שנים מאז מבצע קדש אשר יזמה ישראל, ישראל הייתה רגילה לייבא כלי נשק רק מאירופה, בעיקר מצרפת. עד למלחמת ששת הימים הייתה צרפת ספקית הנשק העיקרית של ישראל. ראש הממשלה לוי אשכול ניסה ליזום צעד כדי לייבא נשק לישראל מיעד חדש - ארצות הברית. עד למלחמת ששת הימים הייתה צרפת ספקית הנשק העיקרית של ישראל. עם זאת החל מראשית שנות ה-60 החלה ארצות הברית למכור לישראל נשק, תחילה הגנתי (כמו טילי הוק שנקנו בשנת 1962) ולאחר מכן גם התקפי (טנקי פטון שנקנו בשנת 1965). שנתיים לפני כן ב 1962 הכריז הנשיא קנדי על כך שלארצות הברית יש יחסים מיוחדים עם ישראל במזרח התיכון כמו שיש לה יחסים מיוחדים עם הממלכה המאוחדת באזורים אחרים בעולם הוא ראה אותה שווה בין שווים מה שאי אפשר להגיד בשנים קודמות על יחסי ארצות הברית וישראל.

מטרות הביקורעריכה

מטרת הביקור העיקרית הייתה מטרת סחר וייבוא נשק מארצות הברית בעיקר בהספקת הטנקים בזמן ביקורו של אשכול התנהלו בחירות בארצות הברית והנשיא ג'ונסון הפגין אהדה ותמיכה כלפי ישראל ופירט את עמדותיו לגבי ישראל:[דרוש מקור]

  1. ארצות הברית תתמוך בחלוקת מי הירדן על פי תוכנית ג'ונסטון.
  2. ארצות הברית תסייע לישראל לרכוש טנקים.
  3. ארצות הברית מחויבת לביטחון ישראל, והנשיא עומד איתן מאחוריה בכל הנושאים הנוגעים לאינטרסים החיוניים לישראל.
  4. ארצות הברית סבורה שישראל מודאגת שלא לצורך מטילי הקרקע קרקע של מצרים, (וזו הייתה דרך דיפלומטית למנוע מישראל לפתח טילים משל עצמה).
  5. ארצות הברית מתנגדת להתפשטות הנשק הגרעיני, (וגם זו דרך דיפלומטית למנוע מישראל לפתח נשק גרעיני).
  6. ארצות הברית מוכנה לסייע לישראל בכל האפשר בפיתוח מתקני ההתפלה בישראל - גם גרעיניים.

רשימה זו מתמצתת את הנושאים המרכזיים של יחסי ישראל - ארצות הברית בתקופה הזו, אך הדיונים המרכזיים עם הנשיא התמקדו בעיקר בהספקת הטנקים, ובנוסף, כדי להרחיב את אופקיה וממדיה של ישראל בעולם בתור מדינה ובתור סוחרת.

מלחמת ששת הימיםעריכה

בפרוץ מלחמת ששת הימים ניסתה ארצות הברית למנוע את פריצתה של המלחמה, אבל בגלל שארצות הברית לא הסירה את ההסגר מעל מצרי טיראן זה הקשה על התנגדותה לפעולה הישראלית. במהלך המלחמה הותקפה ספינת ביון של הצי האמריקני על ידי צה"ל, אירוע שנודע כתקרית ליברטי. לאחר המלחמה ארצות הברית ניסתה להתקרב לארצות ערב כדי לבלום את ההשפעה הסובייטית והביאה לקבלת החלטה 242 אבל בשל תוצאות המלחמה נטו מדינות ערב לצד הסובייטי שסייע להם להשתקם. מצב זה בצירוף ההידרדרות החמורה ביחסים בין צרפת וישראל והתקרבות של צרפת לברית המועצות הביא להידוק היחסים בין ישראל וארצות הברית, כאשר ארצות הברית הפכה לספקית הנשק העיקרית של ישראל.

1968עריכה

ב-4 בינואר 1968 יצא אשכול פעם נוספת לארצות הברית. לאחר ביקור בארגון האו"ם בניו יורק, יצא לטקסס ופגש את הנשיא ג'ונסון. טרם שובו לישראל ביקר אשכול בקנדה ובממלכה המאוחדת.

לאחר הביקורעריכה

בשובו לישראל ב-18 בינואר 1968 ציין אשכול: "הביקורים היו כדאיים, חשובים ומועילים ... בשיחותיי בארצות הברית מצאתי הבנה לעניינים ולצרכים שלנו".

לאחר הביקור והמלחמה יחסיה של ישראל וארצות הברית השתפרו והתהדקו מלבד האירוע של הצי האמריקני והבעיה ששגריר ארצות הברית באו"ם הודיע כי היא אינה מכירה בו וב-1 ביולי 1969 הודיע מחליפו כי ארצות הברית רואה במזרח ירושלים שטח כבוש. בשנת 1969 הייתה שותפה ארצות הברית (יחד עם הממלכה המאוחדת, צרפת וברית המועצות) לשיחות הארבע שנועדו לפתרון הסכסוך הישראלי-ערבי ולאחר מכן מזכיר המדינה ויליאם רוג'רס הציע בשנים 19691971 שלוש תוכניות לפתרון הסכסוך, במיוחד בהקשר למלחמת ההתשה. אבל מלבד בעיה זאת יחסיה של ארצות הברית הדוקים וטובים עד היום. אפשר לראות זאת לפי ביקורו האחרון של הנשיא דונלד טראמפ (הנשיא האמריקני הראשון שביקר בכותל בזמן כהונתו).

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה