ויקיפדיה

ארוחת ערב ממלכתית בארצות הברית

רשימת ערכים
(הופנה מהדף רשימת ארוחות הערב הממלכתיות בארצות הברית)

ארוחת ערב ממלכתית בארצות הברית היא ארוחת ערב רשמית הנערכת לכבודו של ראש מדינה זר, כגון מלך, מלכה, נשיא או כל ראש ממשלה בעת ביקורים רשמיים בארצות הברית. מארח הארוחה הוא נשיא ארצות הברית, והיא מתקיימת במקומות שונים, בדרך כלל בחדר האוכל הממלכתי בבית הלבן ובמימון הממשלה הפדרלית.[1] על תכנון וביצוע הארוחה ממונה המזכיר החברתי של הבית הלבן, לצד הגברת הראשונה של ארצות הברית, שעל פי המסורת היא המארחת בבית הלבן.

איור של ארוחת הערב הממלכתית הראשונה בבית הלבן. דייוויד קלאקאוה, מונרך ממלכת הוואי נפגש עם הנשיא יוליסס ס. גרנט.

ארוחות ערב אחרות עבור אנשים חשובים ממדינות אחרות, כגון נסיך או שר בכיר, נקראות ארוחת ערב רשמית, והממשלה הפדרלית לא מממנת ארוחות אלה. כיום קוד הלבוש בארוחות לעיתים קרובות בסגנון שקרוב יותר לעניבה שחורה ופחות לעניבה לבנה.

ארוחות ערב ממלכתיות בארצות הברית כוללות מגוון אירועי אוכל ברחבי העולם, כולל כנסים ופסגות. הן משפיעות על מדינות רבות ועל אירועי האוכל שלהן. לארוחות ערב ממלכתיות כיום יש משמעות פוליטית גדולה יותר משהייתה להן בעבר, ומשתתפים בהן בעיקר מנהיגי מדינות כשהם מלווים בפוליטיקאים נוספים ממדינתם.

היסטוריה עריכה

ארוחת הערב הממלכתית הראשונה נערכה ב-22 בדצמבר 1874 על ידי הנשיא יוליסס ס. גרנט, כדי לקבל את פני המלך קלאקאוה מממלכת הוואי.[2][3][4] זו הייתה הארוחה הממלכתית היחידה של הנשיא גרנט, והארוחה הבאה הייתה רק 57 שנים לאחר מכן, כאשר החזיר הנשיא הרברט הובר את המנהג, והוא נמשך ברציפות משנת 1931 ועד היום.

משנת 1977 נהוג להציג בארוחות הערב גם מופע בידור. לאורך השנים הופיעו אמנים רבים בארוחות אלה, ומופע הבידור הראשון היה של הפסנתרן רודולף סרקין. מאז, נהנו המנהיגים המתארחים מהופעות של פרנק סינטרה, ויטני יוסטון, סטיבי וונדר, אלטון ג'ון, יצחק פרלמן, ג'יימס טיילור, יו-יו מה, ביונסה, גוון סטפני, דמי לובאטו ועוד. פעמים רבות תזמורת חיל הנחתים של ארצות הברית משולבת במופע הבידור.

סטטיסטיקה עריכה

נכון לשנת 2023, נערכו בארצות הברית 337 ארוחות ערב ממלכתיות, ו-17 נשיאים אירחו אותן. הנשיא שאירח הכי הרבה ארוחות הוא רונלד רייגן, 54 ארוחות. הנשיאים שאירחו את המספר המועט ביותר של ארוחות (מלבד גרנט) הם הרברט הובר ודונלד טראמפ, שתי ארוחות בלבד.

המדינות שהתארחו הכי הרבה הן הממלכה המאוחדת וגרמניה, עם 16 ארוחות כל אחת.

הנשיא מספר הארוחות זמן הכהונה (בשנים) מדינה שהתארחה הכי הרבה
יוליסס ס. גרנט 1 8 -
הרברט הובר 2 4 -
פרנקלין דלאנו רוזוולט 11 12 -
הארי טרומן 10 כמעט 8 שנים צרפת  צרפת, הולנד  הולנד, קנדה  קנדה,הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת(2 ארוחות)
דווייט אייזנהאואר 24 8 קנדה  קנדה (2 ארוחות)
ג'ון פיצג'רלד קנדי 15 כמעט 3 שנים הודו  הודו (2 ארוחות)
לינדון ג'ונסון 19 5 הפיליפינים  הפיליפינים (2 ארוחות)
ריצ'רד ניקסון 42 5 וחצי שנים גרמניה המערבית  גרמניה המערבית, הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת

(3 ארוחות)

ג'רלד פורד 33 שנתיים וחצי ישראל  ישראל; גרמניה המערבית  גרמניה המערבית

(3 ארוחות)

ג'ימי קרטר 40 4 ישראל  ישראל

(4 ארוחות)

רונלד רייגן 54 8 גרמניה המערבית  גרמניה המערבית

(3 ארוחות)

ג'ורג' הרברט ווקר בוש 25 4 איטליה  איטליה;מקסיקו  מקסיקו;פולין  פולין

(2 ארוחות)

ביל קלינטון 29 8 קוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית (3 ארוחות)
ג'ורג' ווקר בוש 13 8 הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת (2 ארוחות)
ברק אובמה 13 8 -
דונלד טראמפ 2 4 -
ג'ו ביידן 4 3 (-היום) -

רשימת המדינות שהתארחו הכי הרבה:

המדינה מספר הארוחות התארחה הכי הרבה על ידי הנשיא מנהיג שהתארח הכי הרבה
הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת 16 ריצ'רד ניקסון

(3 ארוחות)

המלכה אליזבת השנייה[5]

הנסיך פיליפ

(4 ארוחות)

גרמניה  גרמניה[6] 16 ריצ'רד ניקסון, רונלד רייגן

(3 ארוחות)

הלמוט שמידט

(5 ארוחות)

יפן  יפן 14 -
צרפת  צרפת 14 -
ישראל  ישראל 13 ג'ימי קרטר

(4 ארוחות)

יצחק רבין

(5 ארוחות)

קנדה  קנדה 13 דווייט אייזנהאואר, הארי טרומן

(2 ארוחות)

פייר אליוט טרודו

(4 ארוחות)

איטליה  איטליה 12 ג'ורג' הרברט ווקר בוש

(2 ארוחות)

ג'וליו אנדראוטי

(4 ארוחות)

מקסיקו  מקסיקו 12 -
הודו  הודו 10 -
ירדן  ירדן 10 המלך חוסיין

(10 ארוחות)

קולומביה  קולומביה 8 אלפונסו לופס מיקלסן

(2 ארוחות)

מצרים  מצרים 8 אנואר סאדאת
ונצואלה  ונצואלה 8 קרלוס אנדראס פרז

(2 ארוחות)

הפיליפינים  הפיליפינים 6 פרדיננד מרקוס

(2 ארוחות)

איראן  איראן 6 ג'ון קנדי

(2 פעמים)

מוחמד רזא פהלווי

(6 ארוחות)

פקיסטן  פקיסטן 6 איוב ח'אן, זולפיקאר עלי בהוטו

(2 ארוחות)

אתיופיה  אתיופיה 5 היילה סלאסי

(5 ארוחות)

ישראל עריכה

מדינת ישראל התארחה כ-13 פעמים בארוחת ערב ממלכתית בארצות הברית, ושלחה חמישה ראשי ממשלה ונשיא אחד. עד כה, שבעה מנשיאי ארצות הברית אירחו מנהיגים ישראלים לארוחת ערב ממלכתית.

ראש הממשלה הישראלי הראשון שהתארח בארוחת ערב ממלכתית היה לוי אשכול, ב-1 ביולי 1964, בתקופת ממשלו של הנשיא לינדון ג'ונסון.

תאריך מנהיג המדינה המתארח הנשיא המארח אירוע
1 ביוני 1964 ראש הממשלה לוי אשכול לינדון ג'ונסון
25 בספטמבר 1969 ראשת הממשלה גולדה מאיר ריצ'רד ניקסון
12 בספטמבר 1974 ראש הממשלה יצחק רבין ג'רלד פורד
11 ביוני 1975 ראש הממשלה יצחק רבין ג'רלד פורד
27 בינואר 1976 ראש הממשלה יצחק רבין ג'רלד פורד
7 במרץ 1977[7] ראש הממשלה יצחק רבין ג'ימי קרטר
19 ביולי 1977[7] ראש הממשלה מנחם בגין ג'ימי קרטר
26 במרץ 1979[7] ראש הממשלה מנחם בגין, יחד עם נשיא מצרים אנואר סאדאת ג'ימי קרטר טקס חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים
15 באפריל 1980[7] ראש הממשלה מנחם בגין ג'ימי קרטר
9 בספטמבר 1981 ראש הממשלה מנחם בגין רונלד רייגן
10 בנובמבר 1987 נשיא המדינה חיים הרצוג רונלד רייגן
6 באפריל 1989 ראש הממשלה יצחק שמיר ג'ורג' הרברט ווקר בוש
25 ביולי 1994[8] ראש הממשלה יצחק רבין, יחד עם מלך ירדן חוסיין ביל קלינטון ארוחה לקראת חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן

יוליסס ס. גרנט עריכה

הנשיא ה-18 של ארצות הברית היה הראשון לארח ארוחת ערב ממלכתית בארצות הברית, וערך ארוחה אחת בלבד בכהונתו השנייה.

תאריך המדינה המבקרת אורח הכבוד תפקיד
22 בדצמבר 1874[2] הוואי  הוואי קלאקאוה מלך הוואי

הרברט הובר עריכה

לאחר 57 שנים, הנשיא ה-31 של ארצות הברית אירח שתי ארוחות ערב ממלכתיות באותה השנה, 1931. הרברט הובר הצליח להיבחר לכהונה אחת בלבד.

תאריך המדינה המבקרת אורח הכבוד תפקיד
29 באפריל 1931[9] תאילנד  תאילנד ראמה השביעי מלך תאילנד
22 באוקטובר 1931[10] צרפת  צרפת פייר לאוואל ראש ממשלת צרפת

פרנקלין דלאנו רוזוולט עריכה

הנשיא ה-32 של ארצות הברית אירח 11 ארוחות ערב ממלכתיות בארבע תקופות הכהונה שנבחר אליהן, והארוחה האחרונה שאירח הייתה בסוף מרץ 1945, אחריה נפל למשכב ומת שבועיים לאחר מכן, ב-12 באפריל 1945.

תאריך המדינה המבקרת אורח הכבוד תפקיד
10 באוקטובר 1933[11] פנמה  פנמה הרמודיו אריאס מדריד נשיא פנמה
8 ביוני 1939[12] הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת ג'ורג' השישי מלך בריטניה
12 בפברואר 1941[13] לוקסמבורג  לוקסמבורג שארלוט הדוכסית הגדולה של לוקסמבורג
7 ביולי 1942[14] קולומביה  קולומביה אלפונסו לופז פומרג'ו נשיא קולומביה
8 בדצמבר 1942[15] קובה  קובה פולחנסיו בטיסטה נשיא קובה
9 ביוני 1943[16] פרגוואי  פרגוואי היגינו מוריניגו נשיא פרגוואי
14 באוקטובר 1943[17] האיטי  האיטי אנטוני אלי לאסקו נשיא האיטי
19 בינואר 1944[18] ונצואלה  ונצואלה איסאייאס מדינה אנגריטה נשיא ונצואלה
7 ביוני 1944[19] פולין  פולין סטניסלב מיקולאייג'ק ראש ממשלת פולין
24 באוגוסט 1944[20] איסלנד  איסלנד סוון ביירנסון נשיא איסלנד
23 במרץ 1945[21] קנדה  קנדה אלכסנדר קיימברידג', רוזן אתלון הראשון המושל הכללי של קנדה

הארי ס. טרומן עריכה

הנשיא ה-33 של ארצות הברית אירח 10 ארוחות ערב ממלכתיות בשתי תקופות כהונתו, לאחר שירש את הנשיאות מהנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט שנפטר עקב מצבו הבריאותי הירוד.

 
הנשיא הארי ס. טרומן והגברת הראשונה בס טרומן יחד עם נשיא ברזיל יוריקו גספר דוטרה ומכובדים אחרים בארוחת ערב ממלכתית (1949)
תאריך המדינה המבקרת אורח הכבוד תפקיד
22 באוגוסט 1945[10] צרפת  צרפת שארל דה גול נשיא צרפת
10 בנובמבר 1945 קנדה  קנדההממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת וויליאם ליון מקנזי קינג

קלמנט אטלי

ראש ממשלת קנדה

ראש ממשלת הממלכה המאוחדת

29 באפריל 1947[22] מקסיקו  מקסיקו מיגל אלמן ואלדס נשיא מקסיקו
4 באפריל 1949[23][24] משלחת משותפת מטעם המדינות:

בלגיה  בלגיהקנדה  קנדהדנמרק  דנמרקאיסלנד  איסלנדאיטליה  איטליהלוקסמבורג  לוקסמבורגהולנד  הולנדפורטוגל  פורטוגלהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת

פול-אנרי ספאק

לסטר בי פירסון

רוברט שומאן

ביארני בנדיקטסון

ארנסט בווין

מנהיגי המדינות הרשומות: מלכים ומלכות, נשיאים וראשי ממשלה
18 במאי 1949[25] ברזיל  ברזיל גספאר דוטרה נשיא ברזיל
8 באוגוסט 1949[26] הפיליפינים  הפיליפינים אלפידיו קווירינו נשיא הפיליפינים
16 בנובמבר 1949[27] איראן  איראן מוחמד רזא פהלווי השאה של איראן
28 במרץ 1951[28][29] צרפת  צרפת ונסן אוריו נשיא צרפת
20 ביוני 1951[30] אקוודור  אקוודור גאלו פלאזה נשיא אקוודור
2 באפריל 1952[31] הולנד  הולנד יוליאנה מלכת הולנד

דווייט אייזנהאואר עריכה

הנשיא ה-34 של ארצות הברית אירח 24 ארוחות ערב ממלכתיות במהלך שתי תקופות כהונה מלאות.

 
דווייט ד. אייזנהאואר (קיצוני מימין), ניקיטה חרושצ'וב ונשותיהם בארוחת ערב ממלכתית (1959)
תאריך המדינה המבקרת אורח הכבוד תפקיד
28 באוקטובר 1953[32] יוון  יוון פבלוס מלך יוון
27 בינואר 1954[33] טורקיה  טורקיה ג'לל באייר ראש ממשלת טורקיה
26 במאי 1954[34] אתיופיה  אתיופיה היילה סלאסי קיסר אתיופיה
26 ביולי 1954[35] קוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית לי סינג-מן הנשיא הראשון של דרום קוריאה
18 באוקטובר 1954[36] ליבריה  ליבריה וויליאם טיובמן נשיא ליבריה
26 בינואר 1955[37] האיטי  האיטי פול מגלוייר נשיא האיטי
8 במאי 1957[38] דרום וייטנאם  דרום וייטנאם נו דין דיים נשיא דרום וייטנאם
17 באוקטובר 1957[39] קנדה  קנדה אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת מלכת בריטניה וראש חבר העמים הבריטי, מלכת קנדה
4 ביוני 1958[40] גרמניה המערבית  גרמניה המערבית תיאודור הויס הנשיא הראשון של גרמניה המערבית
17 ביוני 1958[41] הפיליפינים  הפיליפינים קרלוס פ. גרסייה נשיא הפיליפינים
20 בינואר 1959[42] ארגנטינה  ארגנטינה ארתורו פרונדיסי נשיא ארגנטינה
10 במרץ 1959[43] אל סלוודור  אל סלוודור חוזה מריה לאמוס נשיא אל סלוודור
17 במרץ 1959[44] אירלנד  אירלנד שון או'קלי נשיא אירלנד
11 במאי 1959[45] בלגיה  בלגיה בודואן מלך הבלגים
15 בספטמבר 1959[46] ברית המועצות  ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
9 באוקטובר 1959[47] מקסיקו  מקסיקו אדולפו לופס מטאוס נשיא מקסיקו
26 באוקטובר 1959[48] גינאה  גינאה אחמד סקו טורה הנשיא הראשון של גינאה
5 באפריל 1960[49] קולומביה  קולומביה אלברטו קמארגו נשיא קולומביה
22 באפריל 1960[10][50] צרפת  צרפת שארל דה גול נשיא צרפת
27 באפריל 1960[51] נפאל  נפאל מהנדרה מלך נפאל
3 ביוני 1960[52] קנדה  קנדה ג'ון דיפנבייקר ראש ממשלת קנדה
28 ביוני 1960 תאילנד  תאילנד ראמה התשיעי מלך תאילנד
27 בספטמבר 1960[53] יפן  יפן אקיהיטו קיסר יפן
11 באוקטובר 1960[54] דנמרק  דנמרק פרדריק התשיעי מלך דנמרק

ג'ון פיצג'רלד קנדי עריכה

הנשיא ה-35 של ארצות הברית אירח 15 ארוחות ערב ממלכתיות בתקופת כהונה של כמעט שלוש שנים, והארוחה האחרונה שאירח נערכה כחודש וחצי לפני שנרצח.

 
הנשיא חביב בורגיבה מתוניסיה והנשיא ג'ון קנדי עם נשותיהם והגנרל צ'סטר ויקטור קליפטון הבן בארוחת הערב הממלכתית ב-1961.
תאריך המדינה המבקרת אורחי כבוד תפקיד
3 במאי 1961[55] תוניסיה  תוניסיה חביב בורגיבה נשיא תוניסיה
11 ביולי 1961[56] פקיסטן  פקיסטן איוב ח'אן נשיא פקיסטן
19 בספטמבר 1961[57] פרו  פרו מנואל פראדו אוגרצ'ה נשיא פרו
4 באוקטובר 1961[58] סודאן  סודאן איבראהים עבוד נשיא סודאן
7 בנובמבר 1961[59] הודו  הודו ג'ווהרלל נהרו ראש הממשלה הראשון של הודו
13 בפברואר 1962[60] ערב הסעודית  ערב הסעודית המלך סעוד מלך ערב הסעודית
11 באפריל 1962[61] איראן  איראן מוחמד רזא פהלווי השאה של איראן
22 במאי 1962[62] חוף השנהב  חוף השנהב פליקס הופואה-בואני הנשיא הראשון של חוף השנהב העצמאית
19 בפברואר 1963[63] ונצואלה  ונצואלה רומולו בטנקור נשיא ונצואלה
27 במרץ 1963[64] מרוקו  מרוקו המלך חסן השני מלך מרוקו
30 באפריל 1963[65] לוקסמבורג  לוקסמבורג שארלוט הדוכסית הגדולה של לוקסמבורג
3 ביוני 1963[66] הודו  הודו סרוופלי רדהקרישנן נשיא הודו
5 בספטמבר 1963[67] אפגניסטן  אפגניסטן מוחמד זאהיר שאה המלך האחרון של אפגניסטן, "אבי האומה" האפגנית
1 באוקטובר 1963[68] אתיופיה  אתיופיה היילה סלאסי קיסר אתיופיה
15 באוקטובר 1963[69] אירלנד  אירלנד שון למס הטישך של אירלנד

לינדון ביינס ג'ונסון עריכה

הנשיא ה-36 של ארצות הברית אירח 19 ארוחות ערב ממלכתיות בתקופת כהונה של 5 שנים, לאחר שהושבע לנשיאות בעקבות רצח הנשיא ג'ון קנדי. לינדון ג'ונסון הוא הנשיא הראשון לארח את ראש ממשלת ישראל.

 
לינדון ג'ונסון, לוי אשכול ונשותיהם נכנסים לארוחת ערב ממלכתית (1964)
תאריך המדינה המבקרת אורח הכבוד תפקיד
29 בדצמבר 1963[4] גרמניה המערבית  גרמניה המערבית לודוויג ארהרד קנצלר מערב גרמניה
1 ביוני 1964[70] ישראל  ישראל לוי אשכול ראש ממשלת ישראל
5 באוקטובר 1964[71] הפיליפינים  הפיליפינים דיוסדאדו מאקאפגאל נשיא הפיליפינים
29 במרץ 1965[72] וולטה עילית  וולטה עילית מוריס יאמאוגו הנשיא הראשון של וולטה עילית
17 במאי 1965[73] קוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית פאק צ'ונג-הי נשיא קוריאה הדרומית
14 בדצמבר 1965[74] פקיסטן  פקיסטן איוב ח'אן נשיא פקיסטן
21 ביוני 1966[75] ערב הסעודית  ערב הסעודית פייסל בן עבדולעזיז מלך ערב הסעודית
8 בספטמבר 1966[76] בורמה  בורמה נה וין ראש ממשלת מיאנמר, נשיא מיאנמר
14 בספטמבר 1966[77] הפיליפינים  הפיליפינים פרדיננד מרקוס נשיא הפיליפינים
28 בספטמבר 1966 (luncheon rather than dinner)[78] סנגל  סנגל ליאופולד סדאר סנגור נשיא סנגל הראשון
14 בפברואר 1967[79] אתיופיה  אתיופיה היילה סלאסי קיסר אתיופיה
3 באפריל 1967[80] טורקיה  טורקיה ג'וודט סונאי נשיא טורקיה
27 ביוני 1967 תאילנד  תאילנד ראמה התשיעי מלך תאילנד
26 באוקטובר 1967[81] מקסיקו  מקסיקו גוסטבו דיאס אורדס נשיא מקסיקו
1 בנובמבר 1967[82] נפאל  נפאל המלך מהנדרה מלך נפאל
20 במרץ 1968[83] פרגוואי  פרגוואי גנרל אלפרדו סטרסנר נשיא פרגוואי
25 באפריל 1968[84] נורווגיה  נורווגיה אולף החמישי מלך נורווגיה
15 במאי 1968[85] תוניסיה  תוניסיה חביב בורגיבה נשיא תוניסיה
11 בדצמבר 1968[86] כווית  כווית סבח אל-סלים אל-סבח אמיר כווית

ריצ'רד ניקסון עריכה

הנשיא ה-37 של ארצות הברית אירח 42 ארוחות ערב ממלכתיות במהלך שתי תקופות כהונה של 5 וחצי שנים, ועד להתפטרותו בעקבות פרשת ווטרגייט. הארוחה האחרונה בכהונתו נערכה מספר חודשים לפני שהתפטר, ואירח אותה סגן הנשיא ג'רלד פורד, לימים נשיא ארצות הברית.

 
ריצ'רד ניקסון, פט ניקסון וליאוניד ברז'נייב בארוחת ערב ממלכתית (1973)
תאריך המדינה המבקרת אורח הכבוד תפקיד
24 במרץ 1969 קנדה  קנדה פייר אליוט טרודו ראש ממשלת קנדה
8 באפריל 1969 ירדן  ירדן המלך חוסיין מלך ירדן
6 במאי 1969 אוסטרליה  אוסטרליה ג'ון גורטון ראש ממשלת אוסטרליה
19 במאי 1969 סיירה לאון  סיירה לאון סייאקה סטיבנס ראש ממשלת סיירה לאון, נשיא סיירה לאון
27 במאי 1969 הולנד  הולנד פיט דה יונג ראש ממשלת הולנד
18 ביוני 1969 קולומביה  קולומביה קרלוס רסטרפו נשיא קולומביה
8 ביולי 1969 אתיופיה  אתיופיה היילה סלאסי קיסר אתיופיה
8 באוגוסט 1969 גרמניה המערבית  גרמניה המערבית קורט גאורג קיזינגר קנצלר מערב גרמניה
16 בספטמבר 1969 ניו זילנד  ניו זילנד קית' הוליאוק ראש ממשלת ניו זילנד
25 בספטמבר 1969 ישראל  ישראל גולדה מאיר ראש ממשלת ישראל
7 באוקטובר 1969 לאוס  לאוס סואוואנה פואומה ראש ממשלת לאוס
21 באוקטובר 1969 איראן  איראן מוחמד רזא פהלווי השאה של איראן
20 בנובמבר 1969 יפן  יפן אייסאקו סאטו ראש ממשלת יפן
27 בינואר 1970 הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת הרולד וילסון ראש ממשלת הממלכה המאוחדת
24 בפברואר 1970[10] צרפת  צרפת ז'ורז' פומפידו נשיא צרפת, ראש ממשלת צרפת לשעבר
10 באפריל 1970 גרמניה המערבית  גרמניה המערבית וילי ברנדט קנצלר מערב גרמניה
14 באפריל 1970 דנמרק  דנמרק הילמאר באונסגאארד ראש ממשלת דנמרק
27 במאי 1970 אינדונזיה  אינדונזיה סוהארטו נשיא אינדונזיה
2 ביוני 1970 ונצואלה  ונצואלה רפאל קלדרה נשיא ונצואלה
23 ביולי 1970 פינלנד  פינלנד אורהו קקונן ראש ממשלת פינלנד
4 באוגוסט 1970 הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו  הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו מובוטו ססה סקו נשיא זאיר (כיום הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו)
17 בדצמבר 1970 הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת אדוארד הית' ראש ממשלת הממלכה המאוחדת
18 בפברואר 1971 איטליה  איטליה אמיליו קולומבו ראש ממשלת איטליה
27 במאי 1971 ערב הסעודית  ערב הסעודית פייסל בן עבדולעזיז מלך ערב הסעודית
28 באוקטובר 1971 יוגוסלביה  יוגוסלביה יוסיפ ברוז טיטו נשיא יוגוסלביה
4 בנובמבר 1971 הודו  הודו אינדירה גנדי ראש ממשלת הודו
7 בדצמבר 1971 ברזיל  ברזיל אמיליו גרסטזו מדיסי נשיא ברזיל
21 במרץ 1972 טורקיה  טורקיה ניהאט ארים ראש ממשלת טורקיה
15 ביוני 1972 מקסיקו  מקסיקו לואיס אצ'ווריה אלברס נשיא מקסיקו
1 בפברואר 1973 הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת אדוארד הית' ראש ממשלת הממלכה המאוחדת
10 באפריל 1973 סינגפור  סינגפור לי קואן יו ראש ממשלת סינגפור הראשון, "אבי האומה" הסינגפורית
18 באפריל 1973 איטליה  איטליה ג'וליו אנדראוטי ראש ממשלת איטליה
2 במאי 1973 גרמניה המערבית  גרמניה המערבית וילי ברנדט קנצלר מערב גרמניה
15 במאי 1973 אתיופיה  אתיופיה היילה סלאסי קיסר אתיופיה
18 ביוני 1973 ברית המועצות  ברית המועצות ליאוניד ברז'נייב המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
26 ביולי 1973 איראן  איראן מוחמד רזא פהלווי השאה של איראן
1 באוגוסט 1973 יפן  יפן קקואיי טנאקה ראש ממשלת יפן
20 בספטמבר 1973 פקיסטן  פקיסטן זולפיקאר עלי בהוטו נשיא פקיסטן
29 בספטמבר 1973 ניו זילנד  ניו זילנד נורמן קירק ראש ממשלת ניו זילנד
11 באוקטובר 1973 חוף השנהב  חוף השנהב פליקס הופואה-בואני הנשיא הראשון של חוף השנהב העצמאית
4 בדצמבר 1973 רומניה הקומוניסטית  רומניה הקומוניסטית ניקולאה צ'אושסקו שליט רומניה הקומוניסטית
12 במרץ 1974 (את הארוחה אירח סגן הנשיא ג'רלד פורד במקומו של ניקסון)[87][88] ירדן  ירדן המלך חוסיין מלך ירדן

ג'רלד פורד עריכה

הנשיא ה-38 של ארצות הברית אירח 33 ארוחות ערב ממלכתיות במהלך תקופת כהונה של שנתיים וחצי, זאת לאחר שירש את הנשיאות מריצ'רד ניקסון שהתפטר. לא נבחר לכהונה נוספת בבחירות לנשיאות ארצות הברית 1976.

 
המלכה סופיה, הגברת הראשונה בטי פורד, המלך חואן קרלוס הראשון והנשיא ג'רלד פורד מברכים את האורחים בארוחת ערב ממלכתית (1976)
תאריך המדינה המבקרת אורח (י) הכבוד תפקיד
16 באוגוסט 1974 ירדן  ירדן המלך חוסיין מלך ירדן
12 בספטמבר 1974 ישראל  ישראל יצחק רבין ראש ממשלת ישראל
25 בספטמבר 1974 איטליה  איטליה ג'ובאני לאונה ראש ממשלת איטליה
8 באוקטובר 1974 פולין  פולין אדוורד גרק מנהיג פולין דה פקטו
12 בנובמבר 1974 אוסטריה  אוסטריה ברונו קרייסקי קנצלר אוסטריה
4 בדצמבר 1974 קנדה  קנדה פייר אליוט טרודו ראש ממשלת קנדה
5 בדצמבר 1974 גרמניה המערבית  גרמניה המערבית הלמוט שמידט קנצלר מערב גרמניה
5 בפברואר 1975 פקיסטן  פקיסטן זולפיקאר עלי בהוטו ראש ממשלת פקיסטן
30 בינואר 1975 הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת הרולד וילסון ראש ממשלת הממלכה המאוחדת
19 באפריל 1975 זמביה  זמביה קנת קאונדה הנשיא הראשון של זמביה
29 אפריל, 1975 ירדן  ירדן המלך חוסיין מלך ירדן
1 במאי 1975 תוניסיה  תוניסיה האדי נוארה ראש ממשלת תוניסיה
8 במאי 1975 סינגפור  סינגפור לי קואן יו ראש ממשלת סינגפור הראשון, "אבי האומה" הסינגפורית
14 במאי 1975 הולנד  הולנד ז'ופ דן יואיל ראש ממשלת הולנד
15 במאי 1975 איראן  איראן מוחמד רזא פהלווי השאה של איראן
11 ביוני 1975 ישראל  ישראל יצחק רבין ראש ממשלת ישראל
16 ביוני 1975 גרמניה המערבית  גרמניה המערבית ולטר של נשיא גרמניה
5 באוגוסט 1975 יפן  יפן טקאו מיקי ראש ממשלת יפן
25 בספטמבר 1975 קולומביה  קולומביה אלפונסו לופס מיקלסן נשיא קולומביה
2 באוקטובר 1975 יפן  יפן הירוהיטו

קוג'ון

קיסר יפן

קיסרית רעיה של קיסר יפן

27 באוקטובר 1975 מצרים  מצרים אנואר סאדאת נשיא מצרים
12 בנובמבר 1975 לוקסמבורג  לוקסמבורג גסטון ת'ורן ראש ממשלת לוקסמבורג
27 בינואר 1976 ישראל  ישראל יצחק רבין ראש ממשלת ישראל
17 במרץ 1976 אירלנד  אירלנד ליאם קוסגרייב הטישך של אירלנד
30 במרץ 1976 ירדן  ירדן המלך חוסיין מלך ירדן
17 במאי 1976[10] צרפת  צרפת ואלרי ז'יסקר ד'אסטן נשיא צרפת
2 ביוני 1976 ספרד  ספרד המלך חואן קרלוס הראשון

המלכה סופיה מיוון ומדנמרק

מלך ספרד

מלכת ספרד

7 ביולי 1976 הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת המלכה אליזבת השנייה

הנסיך פיליפ

מלכת בריטניה

דוכס אדינבורו

15 ביולי 1976 גרמניה המערבית  גרמניה המערבית הלמוט שמידט קנצלר גרמניה המערבית
27 ביולי 1976 אוסטרליה  אוסטרליה מלקולם פרייזר ראש ממשלת אוסטרליה
3 באוגוסט 1976 פינלנד  פינלנד אורהו קקונן ראש ממשלת פינלנד
21 בספטמבר 1976 ליבריה  ליבריה וויליאם טולברט נשיא ליבריה
6 בדצמבר 1976 איטליה  איטליה ג'וליו אנדראוטי ראש ממשלת איטליה

ג'ימי קרטר עריכה

הנשיא ה-39 של ארצות הברית אירח 40 ארוחות ערב ממלכתיות במהלך תקופת כהונה אחת של ארבע שנים. המספר הגבוה של הארוחות שאירח מצביע על מספר הסכמים בין-לאומיים שנחתמו בתקופת נשיאותו. בין ההסכמים נמצא גם הסכם השלום בין ישראל למצרים, לכבודו אירח הנשיא קרטר את מנהיגי שתי המדינות: ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ונשיא מצרים אנואר סאדאת. הנשיא קרטר אירח את ישראל ל-4 ארוחות ממלכתיות.

 
ג'ימי קרטר במהלך הרמת כוסית לקרלוס אנדרס פרז, נשיא ונצואלה, במהלך ארוחת ערב ממלכתית (1977)
תאריך המדינה המבקרת אורח הכבוד תפקיד בידור
14 בפברואר 1977[7] מקסיקו  מקסיקו חוסה לופס פורטייו נשיא מקסיקו רודולף סרקין
21 בפברואר 1977[7] קנדה  קנדה פייר אליוט טרודו ראש ממשלת קנדה
7 במרץ 1977[7] ישראל  ישראל יצחק רבין ראש ממשלת ישראל
10 במרץ 1977[7] הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת ג'יימס קלהאן ראש ממשלת הממלכה המאוחדת
21 במרץ 1977[7] יפן  יפן טקאו פוקודה ראש ממשלת יפן
4 באפריל 1977[7] מצרים  מצרים אנואר סאדאת נשיא מצרים
25 באפריל 1977[7] ירדן  ירדן המלך חוסיין מלך ירדן
24 במאי 1977[7] ערב הסעודית  ערב הסעודית המלך פהד מלך ערב הסעודית
22 ביוני 1977[7] אוסטרליה  אוסטרליה מלקולם פרייזר ראש ממשלת אוסטרליה
28 ביוני 1977[7] ונצואלה  ונצואלה קרלוס אנדראס פרז נשיא ונצואלה
13 ביולי 1977[7] גרמניה המערבית  גרמניה המערבית הלמוט שמידט קנצלר גרמניה המערבית מטרופוליטן אופרה
19 ביולי 1977[7] ישראל  ישראל מנחם בגין ראש ממשלת ישראל
26 ביולי 1977[7] איטליה  איטליה ג'וליו אנדראוטי ראש ממשלת איטליה שירלי ורט
4 באוגוסט 1977[7] טנזניה  טנזניה ג'וליוס נייררה הנשיא הראשון של טנזניה, "אבי האומה" של טנזניה
7 בספטמבר 1977[7]

(ארוחה לכבוד חתימת הסכמי טוריחוס-קרטר בנוגע להעברת תעלת פנמה[89]. באירוע התארחו כל מנהיגי מדינות יבשת אמריקה)

פרגוואי  פרגוואיהרפובליקה הדומיניקנית  הרפובליקה הדומיניקניתבוליביה  בוליביהצ'ילה  צ'ילהקוסטה ריקה  קוסטה ריקהונצואלה  ונצואלהגואטמלה  גואטמלהקולומביה  קולומביההונדורס  הונדורספרו  פרואקוודור  אקוודורארגנטינה  ארגנטינהאורוגוואי  אורוגוואיאל סלוודור  אל סלוודורקנדה  קנדהפנמה  פנמהג'מייקה  ג'מייקהאיי בהאמה  איי בהאמהגרנדה (מדינה)  גרנדהברזיל  ברזילגיאנה  גיאנההאיטי  האיטיניקרגואה  ניקרגואהמקסיקו  מקסיקוטרינידד וטובגו  טרינידד וטובגוסורינאם  סורינאםברבדוס  ברבדוס אלפרדו סטרסנר

ג'קווין באלאגוור הוגו באנזר סוארז אוגוסטו פינושה דניאל קוויירוס קרלוס אנדראס פרז אאוגניו גרסיה אלפונסו לופס מיקלסן חואן אלברטו קסטרו פרנסיסקו מוראלס ברמודז אלפרדו פובדה חורחה רפאל וידלה אפריסיו מנדז קרלוס הומברטו רומרו פייר אליוט טרודו עומאר טוריג'וס מייקל מנלי לינדן פינדלינג אריק גאיירי אדלברטו פריירה דוס סאנטוס פטואולמיי רייד אדנר ברוטוס קורנליו הואק

נשיא פרגוואי

נשיא הרפובליקה הדומיניקנית נשיא בוליביה ראש הדיקטטורה הצבאית בצ'ילה נשיא קוסטה ריקה נשיא ונצואלה נשיא גואטמלה נשיא קולומביה הדיקטטור של הונדורס הדיקטטור של פרו נשיא אקוודור הדיקטטור של ארגנטינה הדיקטטור של אורוגוואי נשיא אל סלוודור ראש ממשלת קנדה הדיקטטור של פנמה ראש ממשלת ג'מייקה ראש ממשלת איי בהאמה, "אבי האומה" של בהאמה ראש ממשלת גרנדה סגן הנשיא של ברזיל ראש ממשלת גיאנה שר החוץ של האיטי נשיא הסנאט של ניקרגואה

אייזק שטרן, אנדרה פרווין ומרטינה ארויו
9 בספטמבר 1977[7] צרפת  צרפת רמון באר ראש ממשלת צרפת
11 באוקטובר 1977[7] ניגריה  ניגריה אולוסגון אובסנג'ו השליט הצבאי של ניגריה
19 באוקטובר 1977[7] בלגיה  בלגיה לאו טינדמנס ראש ממשלת בלגיה
15 בנובמבר 1977[7] איראן  איראן מוחמד רזא פהלווי השאה של איראן
7 במרץ 1978[7] יוגוסלביה  יוגוסלביה יוסיפ ברוז טיטו נשיא יוגוסלביה
12 באפריל 1978[7] רומניה הקומוניסטית  רומניה הקומוניסטית ניקולאה צ'אושסקו שליט רומניה הקומוניסטית ג'ורג' שירינג, קלאמה דייל
3 במאי 1978[7] יפן  יפן טקאו פוקודה ראש ממשלת יפן
17 במאי 1978[7] זמביה  זמביה קנת קאונדה הנשיא הראשון של זמביה
13 ביוני 1978[7] הודו  הודו מורארג'י דסאי ראש ממשלת הודו
14 בנובמבר 1978[7] מרוקו  מרוקו המלך חסן השני מלך מרוקו אלווין איילי
29 בינואר 1979[7] הרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין דנג שיאופינג המזכיר הכללי שלהמפלגה הקומוניסטית של סין
6 בפברואר 1979[7] תאילנד  תאילנד קריאנגסאק צ'אמאנאן ראש ממשלת תאילנד
26 במרץ 1979[7] (ארוחה לכבוד חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים) ישראל  ישראלמצרים  מצרים מנחם בגין

אנואר סאדאת

ראש ממשלת ישראל

נשיא מצרים

יצחק פרלמן, פנחס צוקרמן ולאונטין פרייס; עומאר חורשיד וג'מאל עבדאל ראחים
2 במאי 1979[7] יפן  יפן מסיושי אוהירה ראש ממשלת יפן
28 בספטמבר 1979[7] מקסיקו  מקסיקו חוסה לופס פורטייו נשיא מקסיקו
8 בנובמבר 1979[7] אירלנד  אירלנד ג'ק לינץ' הטישך של ארילנד
17 בדצמבר 1979[7] הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת מרגרט תאצ'ר ראש ממשלת הממלכה המאוחדת
24 בינואר 1980[7] איטליה  איטליה פרנצ'סקו קוסיגה ראש ממשלת איטליה
20 בפברואר 1980[7] קניה  קניה דניאל אראפ מוי נשיא קניה
5 במרץ 1980[7] גרמניה המערבית  גרמניה המערבית הלמוט שמידט קנצלר גרמניה המערבית
8 באפריל 1980[7] מצרים  מצרים אנואר סאדאת נשיא מצרים
15 באפריל 1980[7] ישראל  ישראל מנחם בגין ראש ממשלת ישראל
22 באפריל 1980[7] בלגיה  בלגיה המלך בודואן מלך הבלגים
17 ביוני 1980[7] ירדן  ירדן המלך חוסיין מלך ירדן אנדרה ואטס
7 באוקטובר 1980[7] ניגריה  ניגריה שאהו שאגארי נשיא ניגריה ולאחר מכן השליט הצבאי של ניגריה סיסלי טייסון

רונלד רייגן עריכה

הנשיא ה-40 של ארצות הברית אירח 54 ארוחות ערב ממלכתיות במהלך שתי תקופות כהונה מלאות, והוא הנשיא שאירח את המספר הגבוה ביותר של ארוחות ערב ממלכתיות.

 
משפחת רייגן עם הנשיא ז'ואאו פיגוארדו מברזיל ואשתו דולסה (1982)
 
הנשיא רייגן עם נשיא ברזיל חוסה סרני ופלה בארוחת ערב ממלכתית (1986)
 
רונלד רייגן, מיכאיל גורבצ'וב ונשותיהם מגיעים לארוחת ערב ממלכתית (1987)
Date המדינה המבקרת אורח הכבוד תפקיד בידור
26 בפברואר 1981[90] הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת מרגרט תאצ'ר ראש ממשלת הממלכה המאוחדת Dance Theatre of Harlem
7 במאי 1981 יפן  יפן זנקו סוזוקי ראש ממשלת יפן שירלי ורט
21 במאי 1981 גרמניה המערבית  גרמניה המערבית הלמוט שמידט קנצלר גרמניה המערבית רביעיית ג'וליארד
30 ביוני 1981 אוסטרליה  אוסטרליה מלקולם פרייזר ראש ממשלת אוסטרליה
5 באוגוסט 1981 מצרים  מצרים אנואר סאדאת נשיא מצרים
9 בספטמבר 1981 ישראל  ישראל מנחם בגין ראש ממשלת ישראל הפסנתרן אנדרה-מישל שוב
13 באוקטובר 1981 ספרד  ספרד המלך חואן קרלוס הראשון מלך ספרד אלה פיצג'רלד
2 בנובמבר 1981 ירדן  ירדן המלך חוסיין מלך ירדן בני גודמן ובאדי ריץ'
17 בנובמבר 1981 ונצואלה  ונצואלה לואיס הררה קאמפינס נשיא ונצואלה
3 בפברואר 1982 מצרים  מצרים חוסני מובארכ נשיא מצרים יצחק פרלמן וסמיואל סנדרס
25 במרץ 1982 איטליה  איטליה סנדרו פרטיני נשיא איטליה פרנק סינטרה ופרי קומו
19 באפריל 1982 הולנד  הולנד המלכה ביאטריקס מלכת ממלכת ארצות השפלה ג'ורג' שירינג ובריאן טורף
12 במאי 1982 ברזיל  ברזיל ז'ואאו פיגיירדו נשיא ברזיל, הדיקטטור הצבאי האחרון של ברזיל סרז'יו מנדז
29 ביולי 1982 הודו  הודו אינדירה גנדי ראש ממשלת הודו הפילהרמונית של ניו יורק
16 בספטמבר 1982 הפיליפינים  הפיליפינים פרדיננד מרקוס נשיא הפיליפינים
12 באוקטובר 1982 אינדונזיה  אינדונזיה סוהארטו נשיא אינדונזיה פרדריקה פון שטאדה ומרטין כץ
7 בדצמבר 1982 פקיסטן  פקיסטן מוחמד זיא אל-חאק נשיא פקיסטן והשליט הצבאי שלה פנחס צוקרמן, איבגניה צוקרמן, מארק נייקרוג
12 אפריל, 1983 עומאן  עומאן קאבוס בן סעיד אאל סעיד סולטאן עומאן אנה מופו ורוברט מריל
7 ביוני 1983 חוף השנהב  חוף השנהב פליקס הופואה-בואני הנשיא הראשון של חוף השנהב העצמאית
19 ביולי 1983 בחריין  בחריין עיסא בן סלמאן אאל ח'ליפה אמיר בחריין הראשון
15 בספטמבר 1983 פורטוגל  פורטוגל אנטוניו רמליו איאנש נשיא פורטוגל
4 באוקטובר 1983 גרמניה המערבית  גרמניה המערבית קרל קרסטנס נשיא גרמניה שריל מילנס
7 בדצמבר 1983 נפאל  נפאל המלך בירנדרה מלך נפאל פרנטה וטייכר
10 בינואר 1984 הרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין זאו זייאנג מנהיג המפלגה הקומוניסטית של סין אייזק שטרן
28 בפברואר 1984 אוסטריה  אוסטריה רודולף קירכשלגר הנשיא הפדרלי של אוסטריה
22 במרץ 1984[10] צרפת  צרפת פרנסואה מיטראן נשיא צרפת חוליו איגלסיאס
10 באפריל 1984 הרפובליקה הדומיניקנית  הרפובליקה הדומיניקנית סלבדור ג'ורג' בלאנקו נשיא הרפובליקה הדומיניקנית
15 במאי 1984 מקסיקו  מקסיקו מיגל דה לה מדריד נשיא מקסיקו גלוריה לורינג
18 ביוני 1984 סרי לנקה  סרי לנקה ג'וניוס ג'אייווארדנה ראש ממשלת סרי לנקה פרנק סינטרה
13 בנובמבר 1984 לוקסמבורג  לוקסמבורג הדוכס ז'אן הדוכס הגדול של לוקסמבורג, שליט לוקסמבורג טווילה תארפ
4 בדצמבר 1984 ונצואלה  ונצואלה ז'יימי ראמון לוסינצ'י נשיא ונצואלה אנדי ויליאמס
11 בפברואר 1985 ערב הסעודית  ערב הסעודית המלך פהד מלך ערב הסעודית מונסראט קאבאייה
19 במרץ 1985 ארגנטינה  ארגנטינה ראול אלפונסין נשיא ארגנטינה פיט פאונטיין, ג'אז
17 באפריל 1985 אלג'יריה  אלג'יריה שאד'לי בן ג'דיד נשיא אלג'יריה תיאטרון הבלט האמריקאי, פרננדו בוג'ונס
12 ביוני 1985 הודו  הודו רג'יב גנדי ראש ממשלת הודו מסטיסלב רוסטרופוביץ', לאמברט אורקיז
23 ביולי 1985 הרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין לי שייניין נשיא הרפובליקה העממית של סין
10 בספטמבר 1985 דנמרק  דנמרק פול שליטר ראש ממשלת דנמרק ויק דאמון, זמר
8 באוקטובר 1985[91] סינגפור  סינגפור לי קואן יו ראש ממשלת סינגפור הראשון, "אבי האומה" הסינגפורית קארן האקרס, מארק האמל
14 בינואר 1986 אקוודור  אקוודור לאון פאברס קורדרו נשיא אקוודור ג'סי נורמן, פיליפ מול
18 במרץ 1986 קנדה  קנדה בריאן מלרוני ראש ממשלת קנדה רוזלין טורק
17 ביוני 1986 אורוגוואי  אורוגוואי חוליו מריה סנגינטי נשיא אורוגוואי דייב ברובק
10 בספטמבר 1986[92] ברזיל  ברזיל ז'וזה סרניי נשיא ברזיל פול אנקה
21 באוקטובר 1986 גרמניה המערבית  גרמניה המערבית הלמוט קוהל קנצלר מערב גרמניה ג'ואל גריי
31 במרץ 1987[10] צרפת  צרפת ז'אק שיראק ראש ממשלת צרפת, בהמשך כיהן כנשיא צרפת דיון וורוויק
30 באפריל 1987 יפן  יפן יסוהירו נקסונה ראש ממשלת יפן הנרי מנסיני
9 בספטמבר 1987 שוודיה  שוודיה ינגוואר קרלסון ראש ממשלת שוודיה מרילין הורן, מרטין כץ
14 באוקטובר 1987 אל סלוודור  אל סלוודור חוזה נפוליאון דוארטה נשיא אל סלוודור ליונל המפטון
10 בנובמבר 1987 ישראל  ישראל חיים הרצוג נשיא מדינת ישראל רוברטה פיטרס, יעקב קרייזברג
8 בדצמבר 1987[90] ברית המועצות  ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות ואן קלייברן
28 בינואר 1988 מצרים  מצרים חוסני מובארכ נשיא מצרים פאטי אוסטין, דייוויד בנוייט
27 באפריל 1988 קנדה  קנדה בריאן מלרוני ראש ממשלת קנדה
27 ביוני 1988 טורקיה  טורקיה קנן אוורן נשיא טורקיה
6 באוקטובר 1988 מאלי  מאלי מוסא טראוריי נשיא מאלי פיט פאונטיין, ג'אז
16 בנובמבר 1988 הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת מרגרט תאצ'ר ראש ממשלת הממלכה המאוחדת מיכאל פיינסטיין, פסנתר

ג'ורג' הרברט ווקר בוש עריכה

הנשיא ה-41 של ארצות הברית אירח 25 ארוחות ערב ממלכתיות במהלך תקופת כהונה אחת.

 
הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש והגברת הראשונה ברברה בוש מארחים את הנשיא עבדו דיוף והגברת הראשונה אליזבת דיוף מסנגל
תאריך המדינה המבקרת אורח הכבוד תפקיד בידור
4 באפריל 1989 מצרים  מצרים חוסני מובארכ נשיא מצרים
6 באפריל 1989 ישראל  ישראל יצחק שמיר ראש ממשלת ישראל תזמורת מיכאל קרני
19 באפריל 1989 ירדן  ירדן המלך חוסיין מלך ירדן מסטיסלב רוסטרופוביץ', לאמברט אורקיז
6 ביוני 1989 פקיסטן  פקיסטן בנזיר בהוטו ראשת ממשלת פקיסטן יצחק פרלמן
27 ביוני 1989 אוסטרליה  אוסטרליה בוב הוק ראש ממשלת אוסטרליה לאונטין פרייס
3 באוקטובר 1989 מקסיקו  מקסיקו קרלוס סלינס נשיא מקסיקו ג'ודי קאיי, זמרת
11 באוקטובר 1989 איטליה  איטליה פרנצ'סקו קוסיגה נשיא איטליה אייזק שטרן
24 בינואר 1990 תימן  תימן עלי עבדאללה סאלח נשיא צפון תימן ובהמשך נשיא תימן אלסנדרה מארק, זמרת
6 במרץ 1990 איטליה  איטליה ג'וליו אנדראוטי ראש ממשלת איטליה רוברטה פיטרס
21 במרץ 1990 פולין  פולין טדאוס מזוווצקי ראש הממשלה הראשון בפולין הלא קומוניסטית גריק אוהלסון, פסנתרן
5 במאי 1990 תוניסיה  תוניסיה זין אל-עאבדין בן עלי נשיא תוניסיה הארי קוניק ג'וניור
30 במאי 1990 ברית המועצות  ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות פרדריקה פון שטאדה
18 באוקטובר 1990 הונגריה  הונגריה יוז'ף אנטל ראש ממשלת הונגריה הראשון (הונגריה הלא קומוניסטית) ואן קלייברן
20 בפברואר 1991[93] דנמרק  דנמרק המלכה מרגרטה השנייה מלכת דנמרק ומלכת גרינלנד פרדריקה פון שטאדה
20 במרץ 1991 פולין  פולין לך ולנסה נשיא פולין קארן אייקרס, מופע קברט
17 באפריל 1991[93] ניקרגואה  ניקרגואה ויולטה צ'מורו נשיאת ניקרגואה ג'וני מאטיס
14 במאי 1991[93] הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת המלכה אליזבת השנייה

הנסיך פיליפ

מלכת בריטניה

דוכס אדינבורו

18 ביוני 1991[93] ברזיל  ברזיל פרננדו קולור דה מלו נשיא ברזיל גלוריה אסטפן
2 ביולי 1991[93] קוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית נו טה-וו נשיא קוריאה הדרומית פנטום האופרה (מחזמר)
10 בספטמבר 1991[93] סנגל  סנגל עבדו דיוף נשיא סנגל מקהלת הילדים של הארלם
26 בספטמבר 1991 מרוקו  מרוקו המלך חסן השני מלך מרוקו רוברטה פיטרס
26 בפברואר 1992 (ארוחה שנערכה לכינוס פסגת המלחמה בסמים, סן אנטוניו)[94] בוליביה  בוליביהקולומביה  קולומביהאקוודור  אקוודורמקסיקו  מקסיקופרו  פרוונצואלה  ונצואלה ז'יימי פאז זמורה

ססאר גוויריה רודריגו בורג'ה סוואלוס קרלוס סלינס אלברטו פוג'ימורי ארמנדו דוראן

נשיא בוליביה

נשיא קולומביה נשיא אקוודור נשיא מקסיקו נשיא פרו שר התיירות של ונצואלה

29 באפריל 1992 גרמניה  גרמניה ריכרד פון וייצזקר נשיא גרמניה
13 במאי 1992 צ'ילה  צ'ילה פטריסיו איילווין נשיא צ'ילה יו-יו מה
16 ביוני 1992 רוסיה  רוסיה בוריס ילצין נשיא רוסיה קרול ואנס, זמרת

ביל קלינטון עריכה

הנשיא ה-42 של ארצות הברית אירח 29 ארוחות ערב ממלכתיות בשתי תקופות כהונתו. מספר חודשים לפני חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן, נערכה עבור ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ומלך ירדן חוסיין ארוחת ערב ממלכתית. נכון לשנת 2023, זו הייתה ארוחת הערב הממלכתית האחרונה בה התארח מנהיג ישראלי.

 
הנשיא ביל קלינטון ונלסון מנדלה נושאים דברים לפני ארוחת הערב הממלכתית שלהם
תאריך המדינה המבקרת אורח הכבוד תפקיד בידור
23 בנובמבר 1993 קוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית קים יונג-סאם נשיא קוריאה הדרומית ג'סי נורמן
13 ביוני 1994 יפן  יפן אקיהיטו

מיצ'יקו

קיסר יפן

קיסרית רעיה של קיסר יפן

מסטיסלב רוסטרופוביץ'
25 ביולי 1994[8] ישראל  ישראלירדן  ירדן יצחק רבין

המלך חוסיין

ראש ממשלת ישראל

מלך ירדן

תזמורת חיל הנחתים של ארצות הברית
27 בספטמבר 1994 רוסיה  רוסיה בוריס ילצין נשיא רוסיה קת'לין באטל, זמרת
4 באוקטובר 1994 דרום אפריקה  דרום אפריקה נלסון מנדלה נשיא דרום אפריקה, "אבי האומה" הדרום-אפריקאית ויטני יוסטון
9 בפברואר 1995 גרמניה  גרמניה הלמוט קוהל קנצלר גרמניה טוני בנט
15 במרץ 1995 מרוקו  מרוקו המלך חסן השני מלך מרוקו רביעיית הג'אז המודרני
20 באפריל 1995 ברזיל  ברזיל פרננדו אנריקה קרדוזו נשיא ברזיל רמסי לואיס ובילי טיילור, ג'אז
27 ביולי 1995 קוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית קים יונג-סאם נשיא קוריאה הדרומית לייזה מינלי
10 באוקטובר 1995 מקסיקו  מקסיקו ארנסטו סדייו נשיא מקסיקו להקת המחול של חוזה לימון
1 בפברואר 1996[10] צרפת  צרפת ז'אק שיראק נשיא צרפת, ראש ממשלת צרפת לשעבר תומאס המפסון
13 ביוני 1996 אירלנד  אירלנד מרי רובינסון נשיאת אירלנד מרי צ'ייפין קרפנטר, מארי בלאק
26 בפברואר 1997 צ'ילה  צ'ילה אדוארדו פריי רואיס-טאגלה נשיא צ'ילה יו-יו מה, אדגר מאייר ומארק אוק'קונור
8 באפריל 1997 קנדה  קנדה ז'אן קרטיין ראש ממשלת קנדה וורן ג'ונס ודניס גרייבס, אופרה
29 באוקטובר 1997 הרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין ג'יאנג דזה-מין נשיא הרפובליקה העממית של סין התזמורת הסימפונית הלאומית של ארצות הברית
5 בפברואר 1998 הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת טוני בלייר ראש ממשלת הממלכה המאוחדת אלטון ג'ון וסטיבי וונדר
6 במאי 1998 איטליה  איטליה רומנו פרודי ראש ממשלת איטליה דייוויד מילר ומרקוס האדוק, אופרה
9 ביוני 1998 קוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית קים דה-ג'ונג נשיא קוריאה הדרומית הונג היי קיונג, זמרת דרום קוריאנית
16 בספטמבר 1998 צ'כיה  צ'כיה ואצלב האוול נשיא הרפובליקה הצ'כית הראשון לו ריד
28 באוקטובר 1998 קולומביה  קולומביה אנדרס פאסטראנה אראנגו נשיא קולומביה איינוהה ארטטה, זמרת ספרדייה
11 בינואר 1999 ארגנטינה  ארגנטינה קרלוס מנם נשיא ארגנטינה רוברט דובאל ולוצ'יאנה פדרזה
24 בפברואר 1999 גאנה  גאנה ג'רי ג'ון רולינגס נשיא גאנה הראשון נאג'י, ג'אז וחלילית
8 באפריל 1999 הרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין זאהו רונג'י ראש מועצת המדינה של הרפובליקה העממית של סין יו-יו מה
3 במאי 1999 יפן  יפן קייזו אובוצ'י ראש ממשלת יפן ואן קלייברן
8 ביוני 1999 הונגריה  הונגריה ארפאד גנץ נשיא הונגריה ג'ודי קולינס וקורי פסאטורו
23 בפברואר 2000 ספרד  ספרד המלך חואן קרלוס הראשון מלך ספרד פלאסידו דומינגו
22 במאי 2000 דרום אפריקה  דרום אפריקה תאבו מבקי נשיא דרום אפריקה אוואדאג'ין פראט
20 ביוני 2000 מרוקו  מרוקו המלך מוחמד השישי מלך מרוקו Earth, Wind & Fire
17 בספטמבר 2000 הודו  הודו אטאל ביהארי ואג'פאיי ראש ממשלת הודו מרכז לינקולן למוזיקה קאמרית

ג'ורג' ווקר בוש עריכה

הנשיא ה-43 של ארצות הברית אירח 13 ארוחות ערב ממלכתיות במהלך שתי תקופות כהונה מלאות.

 
הנשיא ג'ורג' ווקר בוש בהרמת כוסית למלכה אליזבת השנייה במהלך ארוחת הערב הממלכתית לכבודה בבית הלבן. (2007)
תאריך המדינה המבקרת אורח הכבוד תפקיד בידור
5 בספטמבר 2001 מקסיקו  מקסיקו ויסנטה פוקס נשיא מקסיקו דון אפשאוו, זמרת
17 ביולי 2002[95] פולין  פולין אלכסנדר קוושנייבסקי נשיא פולין ונסה רובין, זמרת ג'אז
19 במאי 2003 הפיליפינים  הפיליפינים גלוריה מקפגל ארויו נשיאת הפיליפינים סוזאן גרהאם, זמרת
6 באוקטובר 2003[96] קניה  קניה מוואי קיבאקי נשיא קניה תיאטרון המחול של אלווין איילי
18 ביולי 2005[97] הודו  הודו מאנמוהאן סינג ראש ממשלת הודו להקת שימור הג'אז
2 בנובמבר 2005[98] הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת הנסיך צ'ארלס השלישי

הנסיכה קמילה

נסיך ויילס

נסיכת ויילס ודוכסית קורנוול

יו-יו מה
16 במאי 2006[99] אוסטרליה  אוסטרליה ג'ון הווארד ראש ממשלת אוסטרליה קני צ'סני, קאנטרי
29 ביוני 2006 יפן  יפן ג'וניצ'ירו קואיזומי ראש ממשלת יפן תזמורת בריאן סצר
7 במאי 2007[100] הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת המלכה אליזבת השנייה

הנסיך פיליפ

מלכת בריטניה

דוכס אדינבורו

יצחק פרלמן
6 בנובמבר 2007[10][101] צרפת  צרפת ניקולא סרקוזי נשיא צרפת שחזור של מסעו של המרקיז דה לה פאייט בארצות הברית
15 בספטמבר 2008[102] גאנה  גאנה ג'ון קופואור נשיא גאנה מלך האריות (מחזמר)
20 בספטמבר 2008[103] קולומביה  קולומביה אלווארו אוריבה נשיא קולומביה
13 באוקטובר 2008[104] איטליה  איטליה סילביו ברלוסקוני ראש ממשלת איטליה הפקה של ברודוויי ל"בחורי ג'רזי"

ברק אובמה עריכה

בדיוק כמו קודמו, הנשיא ה-44 של ארצות הברית אירח 13 ארוחות ערב ממלכתיות במהלך שתי תקופות כהונה מלאות.

 
שי ג'ינפינג וברק אובמה מרימים כוסית הדדית בארוחת ערב ממלכתית (2015)
תאריך המדינה המבקרת אורח (י) הכבוד תפקיד בידור
24 בנובמבר 2009 הודו  הודו מאנמוהאן סינג ראש ממשלת הודו התזמורת הסימפונית הלאומית של ארצות הברית, ג'ניפר הדסון, קורט אלינג וא. ר. רחמן
19 במאי 2010 מקסיקו  מקסיקו פליפה קלדרון נשיא מקסיקו ביונסה, רודריגו וגבריאלה
19 בינואר 2011[105] הרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין חו ג'ינטאו נשיא הרפובליקה העממית של סין כריס בוטי, די די ברידג'ווטר, הרבי הנקוק, לאנג לאנג, דיאן ריבס
7 ביוני 2011[106] גרמניה  גרמניה אנגלה מרקל קנצלרית גרמניה ג'יימס טיילור
13 באוקטובר 2011[107] קוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית לי מיונג-באק נשיא קוריאה הדרומית ג'אנל מונה, אהן טריו
14 במרץ 2012[108] הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת דייוויד קמרון ראש ממשלת הממלכה המאוחדת ממפורד אנד סאנז, ג'ון לג'נד
11 בפברואר 2014[10][109] צרפת  צרפת פרנסואה הולנד נשיא צרפת מרי ג'יי בלייג'
28 באפריל 2015[110] יפן  יפן שינזו אבה ראש ממשלת יפן קאסט "בחורי ג'רזי"
25 בספטמבר 2015[111](ארוחת צהריים שהתקיימה במחלקת המדינה של ארצות הברית) הרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין שי ג'ינפינג נשיא הרפובליקה העממית של סין, המזכיר הכללי שלהמפלגה הקומוניסטית של סין ני-יו
10 במרץ 2016[112] קנדה  קנדה ג'סטין טרודו ראש ממשלת קנדה שרה ברליס
13 במאי 2016[113] דנמרק  דנמרקפינלנד  פינלנדאיסלנד  איסלנדנורווגיה  נורווגיהשוודיה  שוודיה לארס לקה ראסמוסן

סאולי ניניסטה סיגורדור אינגי יוהנסון ארנה סולברג סטפן לוון

ראש ממשלת דנמרק

נשיא פינלנד ראש ממשלת איסלנד ראש ממשלת נורווגיה ראש ממשלת שוודיה

דמי לובאטו
2 באוגוסט 2016 סינגפור  סינגפור לי שיינלונג ראש ממשלת סינגפור קריסט מישל, זמרת
18 באוקטובר 2016[114] איטליה  איטליה מתאו רנצי ראש ממשלת איטליה גוון סטפאני

דונלד טראמפ עריכה

הנשיא ה-45 של ארצות הברית אירח 2 ארוחות ערב ממלכתיות בתקופת כהונתו האחת. המדינות שהתארחו הן צרפת ואוסטרליה.

 
הנשיא דונלד טראמפ מאזין לדבריו של ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון, במהלך ארוחת הערב הממלכתית בגן הוורדים של הבית הלבן. (2019)
תאריך המדינה המבקרת אורח הכבוד תפקיד בידור
24 באפריל 2018[115] צרפת  צרפת עמנואל מקרון נשיא צרפת האופרה הלאומית של וושינגטון
20 בספטמבר 2019 אוסטרליה  אוסטרליה סקוט מוריסון ראש ממשלת אוסטרליה תזמורת חיל הנחתים של ארצות הברית, יחד עם תזמורת חיל האוויר והיבשה

ג'ו ביידן עריכה

הנשיא ה-46 והנוכחי של ארצות הברית אירח 4 ארוחות ערב ממלכתיות מאז שהושבע לתפקיד בינואר 2021.

 
לפני ארוחת הערב הממלכתית: הגברת הראשונה של צרפת בריז'יט מקרון ונשיא צרפת עמנואל מקרון, הנשיא ג'ו ביידן והגברת הראשונה של ארצות הברית ג'יל ביידן (2022)
תאריך המדינה המבקרת אורח הכבוד תפקיד בידור
1 בדצמבר 2022[116] צרפת  צרפת עמנואל מקרון נשיא צרפת ג'ון באטיסט
26 באפריל 2023[117] קוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית יון סוק-יאול נשיא קוריאה הדרומית נורם לואיס, ג'סיקה ווסק, ליאה סלונגה, יון סוק יאול[118][119]
22 ביוני 2023 הודו  הודו נרנדרה מודי ראש ממשלת הודו ג'ושוע בל
25 באוקטובר 2023 אוסטרליה  אוסטרליה אנתוני אלבניזי ראש ממשלת אוסטרליה תזמורת חיל הנחתים של ארצות הברית

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Monkman, Betty C. "The White House State Dinner". The White House Historical Association. The White House Historical Association. נבדק ב-28 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 Grant, Ulysses Simpson (2003). John Y. Simon (ed.). The Papers of Ulysses S. Grant: 1874. Carbondale: Southern Illinois University Press. p. xxv. ISBN 978-0-8093-2498-9. OCLC 249193698.
  3. ^ "The First State Dinner". PBS LearningMedia. PBS & WGBH Educational Foundation. נבדק ב-28 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 Jaime, Fuller (11 בפברואר 2014). "That time FDR served hot dogs to the king, and three other strange state dinner facts". Washington Post. נבדק ב-11 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ התארחה לבדה פעם נוספת כמלכת קנדה
  6. ^ עד שנת 1990 התארחה כגרמניה המערבית
  7. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 "Menus for State Dinners during the Carter Administration" (PDF). The Jimmy Carter Presidential Library and Museum. National Archives and Records Administration. אורכב מ-המקור (PDF) ב-4 במרץ 2016. נבדק ב-28 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 Remarks at the State Dinner for King Hussein of Jordan and Prime Minister Yitzhak Rabin of Israel
  9. ^ "Herbert Hoover: 175 - Message to King Prajadhipok of Siam About His Visit to Washington, D.C." The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 6 במאי 1931. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 "History of State Dinners at the White House" (Press release). Washington, D.C.: The White House Historical Association. 10 באפריל 2018. {{cite press release}}: (עזרה)
  11. ^ "October 10th, 1933". Franklin D. Roosevelt: Day by Day. The Pare Lorentz Center at the FDR Presidential Library and Museum. נבדק ב-25 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Shim, Sandra; Lomio, Michael; Flom, Hannah; Laurence, Julia (24 בספטמבר 2015). "A Look Back at White House State Dinners". whitehouse.gov. נבדק ב-25 בספטמבר 2015 – via National Archives. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "February 12th, 1941". Franklin D. Roosevelt: Day by Day. The Pare Lorentz Center at the FDR Presidential Library and Museum. נבדק ב-25 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "July 7th, 1942". Franklin D. Roosevelt: Day by Day. The Pare Lorentz Center at the FDR Presidential Library and Museum. נבדק ב-25 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Franklin D. Roosevelt: 138 - Toast at the State Dinner for the President of Cuba". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 8 בדצמבר 1942. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "June 9th, 1943". Franklin D. Roosevelt: Day by Day. The Pare Lorentz Center at the FDR Presidential Library and Museum. נבדק ב-2015-09-25.
  17. ^ "Franklin D. Roosevelt: 115 - Toast to the President of Haiti at a White House Dinner". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 14 באוקטובר 1943. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Franklin D. Roosevelt: 5 - Toast to the President of Venezuela". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 19 בינואר 1944. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "Franklin D. Roosevelt: 39 - Toast at a State Dinner for the Prime Minister of Poland". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 7 ביוני 1944. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Franklin D. Roosevelt: 65 - Toast at a State Dinner for the President of Iceland". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 24 באוגוסט 1944. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ "March 23rd, 1945". Franklin D. Roosevelt: Day by Day. The Pare Lorentz Center at the FDR Presidential Library and Museum. נבדק ב-25 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "Daily Appointments of Harry S. Truman: Tuesday, April 29, 1947". Harry S. Truman Presidential Library & Museum. Harry S. Truman Library & Museum. נבדק ב-25 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Harry S. Truman: 69 - Toasts of the President and the Prime Minister of Belgium". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 4 באפריל 1949. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Bevans, Charles Irving (1970). "North Atlantic Treaty". Treaties and other International Agreements of the United States of America, 1776-1949. Vol. 4: Multilateral, 1946–1949. Washington, D.C.: United States Department of State. p. 831. LCCN 70600742. OCLC 6940. נבדק ב-1 במאי 2013. {{cite book}}: (עזרה)
  25. ^ "Harry S. Truman: 103 - Remarks and Toasts at a Dinner in Honor of President Dutra of Brazil". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 18 במאי 1949. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Harry S. Truman: 173 - Toasts of the President and President Quirino at the State Dinner". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 8 באוגוסט 1949. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "Harry S. Truman: 259 - Toast of the President at the Dinner in Honor of the Shah of Iran". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 16 בנובמבר 1949. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ "History of State Dinners at the White House" (Press release). Washington, D.C.: The White House Historical Association. 10 באפריל 2018. {{cite press release}}: (עזרה)
  29. ^ "Harry S. Truman: 62 - The President's Toast at a State Dinner for President Auriol of France". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 16 בנובמבר 1949. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ "Harry S. Truman: 130 - Toasts of the President and the President of Ecuador". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 20 ביוני 1951. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ "Harry S. Truman: 74 - Toasts of the President and the President of Ecuador". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 2 באפריל 1952. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ "Dwight D. Eisenhower: 233 - Toasts of the President and King Paul of Greece". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 28 באוקטובר 1953. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ "Dwight D. Eisenhower: 20 - Toasts of the President and President Bayar at the White House". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 27 בינואר 1954. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ "Dwight D. Eisenhower: 124 - Toasts of the President and Emperor Haile Selassie of Ethiopia". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 26 במאי 1954. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ "Dwight D. Eisenhower: 171 - Toasts of the President and President Rhee of Korea at the White House". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 26 ביולי 1954. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ "Dwight D. Eisenhower: 293 - Toasts of the President and the President of Liberia". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 18 באוקטובר 1954. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ "Dwight D. Eisenhower: 23 - Toasts of the President and President Magloire of Haiti". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 26 בינואר 1955. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ "Dwight D. Eisenhower: 82 - Toasts of the President and President Diem of Viet-Nam". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 8 במאי 1957. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ "Dwight D. Eisenhower: 220 - A Toast to Her Majesty Queen Elizabeth II". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 17 באוקטובר 1957. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ "Dwight D. Eisenhower: 127 - Toasts of the President and President Heuss of Germany". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 4 ביוני 1958. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ "Dwight D. Eisenhower: 140 - Exchange of Toasts Between the President and the President of the Philippines". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 17 ביוני 1958. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ "Dwight D. Eisenhower: 16 - Toasts of the President and the President of Argentina". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 20 בינואר 1959. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ "Dwight D. Eisenhower: 52 - Toasts of the President and the President of El Salvador". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 10 במרץ 1959. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ "Dwight D. Eisenhower: 59 - Toasts of the President and the President of Ireland". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 17 במרץ 1959. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ "Dwight D. Eisenhower: 100 - Toasts of the President and King Baudouin". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 11 במאי 1959. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ "Dwight D. Eisenhower: 219 - Toasts of the President and Chairman Khrushchev". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 15 בספטמבר 1959. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ "Dwight D. Eisenhower: 255 - Toasts of the President and the President of Mexico at the White House". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 9 באוקטובר 1959. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ "Dwight D. Eisenhower: 269 - Toasts of the President and President Toure of the Republic of Guinea". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 26 באוקטובר 1959. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ "Dwight D. Eisenhower: 109 - Toasts of the President and President Lleras at the White House". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 5 באפריל 1960. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ "Dwight D. Eisenhower: 121 - Toasts of the President and President de Gaulle". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 22 באפריל 1960. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ^ "Dwight D. Eisenhower: 129 - Toasts of the President and King Mahendra of Nepal". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 27 באפריל 1960. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  52. ^ "Dwight D. Eisenhower: 171 - Toasts of the President and Prime Minister Diefenbakcr of Canada". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 3 ביוני 1960. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ^ "Dwight D. Eisenhower: 308 - Toasts of the President and the Crown Prince of Japan". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 27 בספטמבר 1960. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ "Dwight D. Eisenhower: 321 - Toasts of the President and King Frederik of Denmark". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 11 באוקטובר 1960. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  55. ^ "Events: **3 May 1961, Dinner, President Bourguiba of Tunisia and Mrs. Bourguiba". Papers of John F. Kennedy. Presidential Papers. White House Staff Files of Sanford L. Fox. Social Events, 1961–1964. Columbia Point, Boston, Massachusetts: John F. Kennedy Presidential Library and Museum. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  56. ^ "Events: **11 July 1961, Dinner and Concert, President Mohammad Ayub Khan of Pakistan [2 of 2 folders]". Papers of John F. Kennedy. Presidential Papers. White House Staff Files of Sanford L. Fox. Social Events, 1961–1964. Columbia Point, Boston, Massachusetts: John F. Kennedy Presidential Library and Museum. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  57. ^ "Events: **19 September 1961, Dinner, President De Prado of Peru and Señora De Prado". Papers of John F. Kennedy. Presidential Papers. White House Staff Files of Sanford L. Fox. Social Events, 1961–1964. Columbia Point, Boston, Massachusetts: John F. Kennedy Presidential Library and Museum. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  58. ^ "Events: **4 October 1961, Dinner, President Abboud of the Republic of the Sudan [2 of 2 folders]". Papers of John F. Kennedy. Presidential Papers. White House Staff Files of Sanford L. Fox. Social Events, 1961–1964. Columbia Point, Boston, Massachusetts: John F. Kennedy Presidential Library and Museum. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  59. ^ "Events: *7 November 1961, Dinner, Prime Minister Nehru of India". Papers of John F. Kennedy. Presidential Papers. White House Staff Files of Sanford L. Fox. Social Events, 1961–1964. Columbia Point, Boston, Massachusetts: John F. Kennedy Presidential Library and Museum. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  60. ^ "Events: **13 February 1962, Dinner, King Saud of Saudi Arabia". Papers of John F. Kennedy. Presidential Papers. White House Staff Files of Sanford L. Fox. Social Events, 1961–1964. Columbia Point, Boston, Massachusetts: John F. Kennedy Presidential Library and Museum. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  61. ^ "Events: **11 April 1962, Dinner, Shah of Iran and Empress of Iran [2 of 2 folders]". Papers of John F. Kennedy. Presidential Papers. White House Staff Files of Sanford L. Fox. Social Events, 1961–1964. Columbia Point, Boston, Massachusetts: John F. Kennedy Presidential Library and Museum. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  62. ^ "Events: ***22 May 1962, Dinner, President Houphouet-Boigny of the Ivory Coast [1 of 3 folders]". Papers of John F. Kennedy. Presidential Papers. White House Staff Files of Sanford L. Fox. Social Events, 1961–1964. Columbia Point, Boston, Massachusetts: John F. Kennedy Presidential Library and Museum. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  63. ^ "Events: *19 February 1963, Dinner, President Betancourt of Venezuela and Mrs. Betancourt". Papers of John F. Kennedy. Presidential Papers. White House Staff Files of Sanford L. Fox. Social Events, 1961–1964. Columbia Point, Boston, Massachusetts: John F. Kennedy Presidential Library and Museum. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  64. ^ "Events: ***27 March 1963, Dinner, King Hassan of Morocco [1 of 3 folders]". Papers of John F. Kennedy. Presidential Papers. White House Staff Files of Sanford L. Fox. Social Events, 1961–1964. Columbia Point, Boston, Massachusetts: John F. Kennedy Presidential Library and Museum. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  65. ^ "Events: ***30 April 1963, Dinner, Grand Duchess of Luxembourg [1 of 3 folders]". Papers of John F. Kennedy. Presidential Papers. White House Staff Files of Sanford L. Fox. Social Events, 1961–1964. Columbia Point, Boston, Massachusetts: John F. Kennedy Presidential Library and Museum. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  66. ^ "Events: ***3 June 1963, Dinner, President of India [1 of 3 folders]". Papers of John F. Kennedy. Presidential Papers. White House Staff Files of Sanford L. Fox. Social Events, 1961–1964. Columbia Point, Boston, Massachusetts: John F. Kennedy Presidential Library and Museum. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  67. ^ "Events: ***5 September 1963, Dinner, King and Queen of Afghanistan [1 of 2 folders]". Papers of John F. Kennedy. Presidential Papers. White House Staff Files of Sanford L. Fox. Social Events, 1961–1964. Columbia Point, Boston, Massachusetts: John F. Kennedy Presidential Library and Museum. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  68. ^ "Events: ***1 October 1963, Dinner, Emperor Haile Selassie of Ethiopia [1 of 3 folders]". Papers of John F. Kennedy. Presidential Papers. White House Staff Files of Sanford L. Fox. Social Events, 1961–1964. Columbia Point, Boston, Massachusetts: John F. Kennedy Presidential Library and Museum. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  69. ^ "Events: ***15 October 1963, Dinner, Prime Minister of Ireland [1 of 2 folders]". Papers of John F. Kennedy. Presidential Papers. White House Staff Files of Sanford L. Fox. Social Events, 1961–1964. Columbia Point, Boston, Massachusetts: John F. Kennedy Presidential Library and Museum. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  70. ^ "Johnson Hails Eshkol and Calls for Mideast Peace". The New York Times. 2 ביוני 1964. נבדק ב-11 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  71. ^ "Daily Diary (Worksheet): October 5, 1964" (PDF). LBJ Presidential Library. The Lyndon Baines Johnson Presidential Library. 5 באוקטובר 1964. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  72. ^ "Daily Diary: March 29, 1965" (PDF). LBJ Presidential Library. The Lyndon Baines Johnson Presidential Library. 29 במרץ 1965. נבדק ב-28 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  73. ^ "Daily Diary: May 17, 1965" (PDF). LBJ Presidential Library. The Lyndon Baines Johnson Presidential Library. 17 במאי 1965. נבדק ב-28 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  74. ^ "Daily Diary: December 14, 1965" (PDF). LBJ Presidential Library. The Lyndon Baines Johnson Presidential Library. 14 בדצמבר 1965. נבדק ב-28 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  75. ^ "Daily Diary: June 21, 1966" (PDF). LBJ Presidential Library. The Lyndon Baines Johnson Presidential Library. 21 ביוני 1966. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  76. ^ "Daily Diary: Sept 8, 1966" (PDF). LBJ Presidential Library. The Lyndon Baines Johnson Presidential Library. 8 בספטמבר 1966. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  77. ^ "Daily Diary: September 14, 1966" (PDF). LBJ Presidential Library. The Lyndon Baines Johnson Presidential Library. 14 בספטמבר 1966. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  78. ^ "Daily Diary: Sept 28, 1966" (PDF). LBJ Presidential Library. The Lyndon Baines Johnson Presidential Library. 28 בספטמבר 1966. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  79. ^ "Daily Diary: February 14, 1967" (PDF). LBJ Presidential Library. The Lyndon Baines Johnson Presidential Library. 14 בפברואר 1967. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  80. ^ "Daily Diary: april 3, 1967" (PDF). LBJ Presidential Library. The Lyndon Baines Johnson Presidential Library. 3 באפריל 1967. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  81. ^ "Daily Diary: 26 October 1967" (PDF). LBJ Presidential Library. The Lyndon Baines Johnson Presidential Library. 26 באוקטובר 1967. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  82. ^ "Daily Diary: November 1, 1967" (PDF). LBJ Presidential Library. The Lyndon Baines Johnson Presidential Library. 1 בנובמבר 1967. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  83. ^ "Toasts of the President and President Stroessner of Paraguay". The American Presidency Project. UC Santa Barbara. נבדק ב-28 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  84. ^ "Daily Diary: April 25, 1968" (PDF). LBJ Presidential Library. The Lyndon Baines Johnson Presidential Library. 25 באפריל 1968. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  85. ^ "Daily Diary: MAY 15, 1968" (PDF). LBJ Presidential Library. The Lyndon Baines Johnson Presidential Library. 15 במאי 1968. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  86. ^ "Daily Diary: December 11, 1968" (PDF). LBJ Presidential Library. The Lyndon Baines Johnson Presidential Library. 11 בדצמבר 1968. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  87. ^ Hickey, C. K. (16 בפברואר 2019). "All the Presidents' Meals". Foreign Policy. נבדק ב-10 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  88. ^ "Hussein Assured on U.S. Peace Efforts". The New York Times. 13 במרץ 1974. נבדק ב-10 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  89. ^ Goshko, John M. (8 בספטמבר 1977). "Carter, Torrijos Sign Panama Canal Treaties". The Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-24 באפריל 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  90. ^ 1 2 "White House State Dinner in Honor of Mikhail Gorbachev 1981-1989". The Ronald Reagan Presidential Foundation & Library. Ronald Reagan Presidential Foundation and Library. 2010. אורכב מ-המקור ב-24 בדצמבר 2015. נבדק ב-24 בדצמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  91. ^ "Ronald Reagan: Toasts at the State Dinner for Prime Minister Lee Kuan Yew of Singapore". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 8 באוקטובר 1985. נבדק ב-30 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  92. ^ "SPORTS AND ATHLETES". Ronald Reagan Presidential Library & Museum. אורכב מ-המקור ב-11 בדצמבר 2015. נבדק ב-6 בינואר 2016. C36833-27, President Reagan and President Sarney of Brazil with soccer player Pele during a state dinner for President Sarney in the blue room. 9/10/86. {{cite web}}: (עזרה)
  93. ^ 1 2 3 4 5 6 "President George H.W. Bush, Meetings with Foreigners, 1991" (PDF). George Bush Presidential Library and Museum. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  94. ^ GEORGE H. W. BUSH, Remarks at the State Dinner for Drug Summit Participants in San Antonio, The American Presidency Project, ‏26 בפברואר, 1992
  95. ^ "State Dinner in Honor of His Excellency, Aleksander Kwasniewski, The President of the Republic of Poland and Mrs. Jolanta Kwasniewska: Menu". whitehouse.gov. נבדק ב-28 ביולי 2016 – via National Archives. {{cite web}}: (עזרה)
  96. ^ "Kenya State Visit • Monday October 6". whitehouse.gov. נבדק ב-28 ביולי 2016 – via National Archives. {{cite web}}: (עזרה)
  97. ^ "George W. Bush: Remarks at a State Dinner Honoring Prime Minister Manmohan Singh of India". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 18 ביולי 2005. נבדק ב-28 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  98. ^ "George W. Bush: Remarks at a State Dinner Honoring Prince Charles and Duchess Camilla of the United Kingdom". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 2 בנובמבר 2005. נבדק ב-28 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  99. ^ "George W. Bush: Remarks at a State Dinner Honoring Prime Minister John Howard of Australia". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 16 במאי 2006. נבדק ב-28 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  100. ^ "Queen Elizabeth II: Welcoming Her Majesty Queen Elizabeth II and His Royal Highness The Prince Philip, Duke of Edinburgh". whitehouse.gov. נבדק ב-28 ביולי 2016 – via National Archives. {{cite web}}: (עזרה)
  101. ^ "George W. Bush: Remarks at a State Dinner Honoring President Nicolas Sarkozy of France". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 6 בנובמבר 2007. נבדק ב-28 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  102. ^ "Ghana: Welcoming President of the Republic of Ghana". whitehouse.gov. נבדק ב-28 ביולי 2016 – via National Archives. {{cite web}}: (עזרה)
  103. ^ "George W. Bush: Remarks at a State Dinner Honoring President Alvaro Uribe Velez of Colombia". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 20 בספטמבר 2008. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  104. ^ "George W. Bush: Remarks at a State Dinner Honoring Prime Minister Silvio Berlusconi of Italy". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 13 באוקטובר 2008. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  105. ^ "The China State Visit" (PDF), whitehouse.gov, 19 בינואר 2011, ארכיון (PDF) מ-29 בינואר 2017, נבדק ב-28 באפריל 2015 – via National Archives {{citation}}: (עזרה)
  106. ^ "The German State Dinner, In Honor of Her Excellency Dr. Angela Merkel, Chancellor of the Federal Republic of Germany" (PDF), whitehouse.gov, 7 ביוני 2011, ארכיון (PDF) מ-30 בינואר 2017, נבדק ב-28 באפריל 2015 – via National Archives {{citation}}: (עזרה)
  107. ^ Curtis, Colleen (13 באוקטובר 2011). "South Korea State Dinner: What's on the Menu?". whitehouse.gov. ארכיון מ-16 בפברואר 2017. נבדק ב-28 ביולי 2016 – via National Archives. {{cite web}}: (עזרה)
  108. ^ "State Dinner, In Honor of the Right Honorable David Cameron, M.P., Prime Minister of the United Kingdom and Northern Ireland, and Mrs. Samantha Cameron" (PDF), whitehouse.gov, 14 במרץ 2012, ארכיון (PDF) מ-29 בינואר 2017, נבדק ב-28 באפריל 2015 – via National Archives {{citation}}: (עזרה)
  109. ^ "State Dinner, In Honor of His Excellency François Holland, President of the French Republic" (PDF), whitehouse.gov, 11 בפברואר 2014, ארכיון (PDF) מ-27 בינואר 2017, נבדק ב-28 באפריל 2014 – via National Archives {{citation}}: (עזרה)
  110. ^ "White House state dinner for Japan's Shinzo Abe features haiku and R&B". The Guardian. Associated Press. 29 באפריל 2015. נבדק ב-29 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  111. ^ Liptak, Kevin (26 בספטמבר 2015). "Tech CEOs among guests at state dinner for China". CNN. Washington, DC: Turner Broadcasting System, Inc. נבדק ב-26 בספטמבר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  112. ^ The Canadian Press (28 בדצמבר 2015). "Justin Trudeau to visit White House, attend state dinner on March 10". CBC. Canadian Broadcasting Corporation. נבדק ב-11 במרץ 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  113. ^ East, Kristen (13 במאי 2016). "The Nordic State Dinner, in pictures". POLITICO. POLITICO LLC. נבדק ב-22 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  114. ^ Office of the Press Secretary (12 בספטמבר 2016). "Statement by the Press Secretary on the Visit of Prime Minister Matteo Renzi of Italy". whitehouse.gov (Press release). ארכיון מ-15 בפברואר 2017. נבדק ב-24 בספטמבר 2016 – via National Archives. {{cite press release}}: (עזרה)
  115. ^ "Trump to host France's Macron for state visit on April 24: White House". Reuters. Washington/Paris. 26 בפברואר 2018. נבדק ב-28 במרץ 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  116. ^ "Biden to host Macron for first state dinner". Politico. Washington. 27 בספטמבר 2022. נבדק ב-27 בספטמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  117. ^ "South Korea gets a Biden state dinner and makes a deal with Japan".
  118. ^ במהלך הארוחה, ביידן ציין שהוא יודע שאחד השירים האהובים על נשיא דרום קוריאה יון סוק-יאול הוא "American Pie" של דון מקלין, ואז שר יון את הבלדה לקול מחיאות כפיים נלהבות. לאחר מכן הוצגה ליון גיטרה חתומה על ידי הזמר דון מקלין.
  119. ^ Agence France-Presse, South Korean president sings American Pie at state dinner with Biden, הגרדיאן, ‏27.04.2023
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ארוחת_ערב_ממלכתית_בארצות_הברית&oldid=38096566"