בית ההסתדרות (ירושלים)

בניין משרדים בירושלים

בית ההסתדרות על שם אהרן רבינוביץ הוא בניין גדול ברחוב שטראוס במרכז ירושלים, שנבנה בשנות החמישים כדי לשמש כמרכז תרבות וספורט עירוני של ההסתדרות וכמרכזה של מועצת פועלי ירושלים, שהייתה חלק מהסתדרות העובדים. בעבר שכנו בבניין קולנוע ״מיטשל״ וכן אולם הבית של קבוצת הפועל ירושלים בכדורסל. כיום משמש הבניין את סניף ירושלים של ההסתדרות החדשה, ומושכר למשרדים ולמוסדות חינוך.

בית ההסתדרות
בית ההסתדרות, חזית דרומית
בית ההסתדרות, חזית דרומית
מידע כללי
סוג בניין משרדים עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ירושלים
מדינה ישראלישראל ישראל
בעלים הסתדרות העובדים
מידע על ההקמה
אדריכל אויגן שטולצר ויהודית סגל שטולצר
מידות
קומות 8
קואורדינטות 31°46′16″N 35°13′14″E / 31.771169228991°N 35.220535228099°E / 31.771169228991; 35.220535228099
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
בית ההסתדרות
בית ההסתדרות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הבניין תוכנן על ידי זוג האדריכלים יהודית סגל שטולצר ואויגן שטולצר.

היסטוריהעריכה

ההסתדרות עברה לבניין ממשכנה הקודם ברחוב ההסתדרות שבמשולש במרכז העיר. לדברי עוזי ברעם, המבנה הוקם במיקום זה לפי החלטת אביו משה ברעם, מזכיר מועצת פועלי ירושלים באותה עת, דווקא בגבול שכונות חרדיות, כדי למנוע היווצרות גבול וחלוקה חדה של העיר לאזור חרדי ואזור חילוני[1]. אבן הפינה לבניין הונחה בשנת 1951. הבניין נקרא על שמו של אהרן רבינוביץ, מזכיר מועצת פועלי ירושלים שנפטר ב-1945[2]. חנוכת הבניין התעכבה עד 1958, אז התקיימה בקהל גדול ובמעמד הנשיא יצחק בן-צבי, שהיה חבר ההסתדרות בירושלים. תקציב הבניה הכולל הסתכם במעל מליון ורבע לירות ארץ-ישראליות[3][4].

הבניין תוכנן בהשפעת הסגנון הבינלאומי, וכולל מאפיינים רבים שלו - קווים נקיים וישרים, נפחים פשוטים ומעוגלים, הימנעות מקישוט ואורנמנט, ותוספת פרגולה לאורך שפת הגג (בדומה לבנייני כיכר מגן-דוד בתל אביב). עם זאת מחופה הבניין באבן ירושלמית, בהתאם לחוק העזר העירוני.

מלבד משרדי ההסתדרות כלל הבניין ספריה שהחזיקה כ-40,000 כרכים, כיתות לימוד ואולם מופעים וקונצרטים הכולל כ-1,200 מושבים. בקומה השנייה של הבניין שכן בית הקולנוע "מיטשל", שהתמקד בסרטי איכות ובקולנוע אירופאי ואמנותי[5]. במרתף הבניין הוקם אולם התעמלות ובו כ-500 מושבים לצפייה, שהיה מגרש הכדורסל המקורה הראשון בארץ ושימש כמגרשה הביתי של קבוצת הפועל ירושלים בכדורסל עד 1985, אז נחנך היכל הספורט מלחה. בשנות פעילותה של ההסתדרות בבניין נחשב המקום למעוז חילוני-מפא״יניקי בעיר, וממנו היו יוצאות צעדות ה-1 במאי מדי שנה[6]. כבר בשנות השישים היווה מיקומו של הבניין גורם לחיכוך בין דתיים וחילונים בעיר, ואף נערכו מולו תפילות ומחאות של דתיים וחרדים במחאה על חילול השבת[7].

הבניין ניצב בראש גבעה ועולה בקומתו על הבנינים שסביבו, רובם מטרם קום המדינה; עד מלחמת ששת הימים נהגו תושבי העיר המערבית לעלות לגג הבניין כדי לצפות ממנו לעבר העיר העתיקה[8]. במהלך המלחמה התמקמו בבניין חלקים ממפקדות החטיבה הירושלמית וכוחות צה״ל בעיר[9], ועל גגו הוצבה התצפית של סוללת תותחים שלקחה חלק בקרבות על כיבוש העיר המזרחית, כולל הקרב על גבעת התחמושת הסמוכה. מן המפקדה שבבניין יצא הרב שלמה גורן בדרכו לכותל המערבי, מייד לאחר כיבוש הכותל[10].

עם השנים הפכה סביבת הבניין לאזור בעל צביון חרדי מובהק, זאת לצד ירידת מעמדה וחשיבותה של ההסתדרות בחיי התרבות והיומיום. לאור זאת נפסקו פעילויות שונות שהתקיימו בבניין וחלקים ממנו ננטשו.

בשנת 2007 הושכרו שלוש מקומות הבניין, החלקים בהם שכן בעבר קולנוע ״מיטשל״ ונותרו שוממים שנים ארוכות, לסמינר החרדי לבנות ״משכן שרה״, המשויך לעדה החרדית.

ב-2018 הוצב באופן זמני על גג הבניין מיצג בשם ״ממותות על הגג״ הכולל חמישה פסנתרים, במסגרת פרויקט ״מעל ומעבר״ של פסטיבל מקודשת[11].

 
בית ההסתדרות, 1964

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בית ההסתדרות בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ נטע סלע, ירושלים: החרדים "כבשו" את מעוז ההסתדרות, באתר ynet, 15.01.07
  2. ^ בית הסתדרות בן 8 קומות ישלם השנה בירושלים, על המשמר, 16 בפברואר 1955
  3. ^ נחנך בית ההסתדרות בירושלים, באתר עיתון ״דבר״, ‏1 ביולי 1958
  4. ^ נחנך בית ההסתדרות בירושלים, באתר עיתון ״למרחב״, ‏1 ביולי 1958
  5. ^ בתי קולנוע שהיו - ואינם, באתר ״נוסטלגיה אונליין״
  6. ^ 12 אלד במפגן בירושלים, קול העם, 2 במאי 1958
  7. ^ תפילת ליל שבת ליד בית ההסתדרות בירושלים כמחאה על חילול שבת, הצופה, 17 במאי 1966
  8. ^ ירושלים בשנות ה-60, באתר הושבילים - מסלולים ואתרים בארץ ובעולם
  9. ^ אל״מ יוסי לנגוצקי, הקרב על ירושלים - לוח זמנים משולב, באתר מרכז ההנצחה בגבעת התחמושת. בטבלה מצוינות פגישות תכנון של המח״טים והאלופים שנערכו בבניין ביום הראשון למלחמה
  10. ^ אייל לוי, ‏50 שנה אחרי ששידרו את שחרור הכותל, אנשי גלי צה"ל משחזרים את הדרמה, באתר מעריב אונליין, 01/06/2017
  11. ^ רמי שלהבת, על הגגות הנסתרים של מרכז ירושלים, באתר כתבה mynet ירושלים