משה ברעם

משה ברעם
	משה ברעם, נובמבר 1969
לידה	17 במרץ 1911; זדולבונוב, אוקראינה
פטירה	5 בדצמבר 1986 (בגיל 75); ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	מרץ 1931
מקום קבורה	הר המנוחות, ירושלים
מפלגה	מפא"י
סיעה	מפא"י, המערך הראשון, העבודה, המערך
	3 ביוני 1974 – 20 ביוני 1977; (3 שנים)
תחת ראש הממשלה	יצחק רבין
	→ יצחק רבין יואב בן צור ←
	16 בינואר 1977 – 20 ביוני 1977; (22 שבועות ויומיים)
תחת ראש הממשלה	יצחק רבין
	→ זבולון המר מנחם בגין ←
	30 בנובמבר 1959 – 13 ביוני 1977; (17 שנים)
כנסות	4 - 8
כנסות	8, 5 - 6

משה ברעם (17 במרץ 1911 – 5 בדצמבר 1986) היה חבר הכנסת מטעם מפא"י והמערך ושר בממשלת ישראל.

ביוגרפיה עריכה

ברעם נולד כמשה ברם^[1] בעיירה זדולבונוב שבווהלין שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (אוקראינה) לנח וחיה. כנער הצטרף לתנועת החלוץ ולתנועת דרור, שהייתה קשורה במפלגת פועלי ציון. סיים בית ספר למסחר בקובנה, ובחודש מרץ 1931 עלה לארץ ישראל באוניה "סיני".^[1]

היה חבר בתנועת הנוער "הבחרות הסוציאליסטית". עבד בסוכנות היהודית. היה מראשי מפא"י בירושלים, חבר מועצת עיריית ירושלים, ומזכיר מועצת הפועלים בעיר. כמו כן היה פעיל באגודה לידידות ישראל-ברית המועצות.

כיהן כחבר כנסת במשך 18 שנים, מהכנסת הרביעית ועד הכנסת השמינית. בכנסת הרביעית כיהן כיושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, והיה חבר בוועדות הכנסת.

בין השנים 1974–1977, בממשלת רבין הראשונה, כיהן כשר העבודה. החל מ-16 בינואר 1977, עם פרישת שרי המפד"ל מן הממשלה, כיהן במשך כמה חודשים גם כשר הסעד במקום זבולון המר.

ברעם נפטר בג' כסלו תשמ"ז, בגיל 75, ונטמן בהר המנוחות.^[2]

הותיר אחריו אישה, גרציה (שהלכה לעולמה בשנת 2010 ונטמנה לצידו), ולהם ארבעה ילדים, שניים מהם התפרסמו בפעילויות שונות: עוזי ברעם כח"כ ושר בממשלות ישראל, חיים ברעם כעיתונאי ופרשן ספורט ובנו הצעיר מנחם ברעם שנפטר עקב מחלת הסרטן בינואר 2020. בתם דרורה חזרה בתשובה.^[3] הסופר ניר ברעם הוא נכדו.

על שמו של משה ברעם נקראו רחוב בעירו ירושלים וגן המנורה במרכז ירושלים.