בית הכנסת אל-מצריון
בית הכנסת אל-מצריון (נקרא גם בית הכנסת אל-אסתאד) היה בית כנסת בקהיר שבמצרים.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת  |
| מיקום |
קהיר |
| מדינה |
מצרים |
  | |
בית הכנסת עריכה
בית הכנסת נבנה בשכונת היהודים (חארת אל-יהוד) בקהיר. מועד בנייתו איננו ידוע, אך ההנחה היא כי הוא נבנה במאה ה-10. קיימות עדויות מהמאה ה-11 המתייחסות אליו כמבנה פעיל.[1]
שם בית הכנסת, אל-מצריון, מעיד על חשיבות המקום לקהילת מצרים כולה. שמו האחר ניתן לו במאה ה-16, כנראה לאחר שב-1545 הורו השלטונות לסגור אותו וכך עמד 40 שנה, עד שב-1585 התיר השליט המקומי אברהים פאשא לפתוח אותו. כינויו של פאשא היה אל-אסתאד ("האדון") וכהוקרה למעשהו ניתן השם לבית הכנסת.
בית הכנסת שימש כמקום התפילה המרכזי והייצוגי של היהודים בשכונה. התקיימו בו תפילות מרכזיות ובו נכנסו לתפקידם רבני מצרים. על פי עדות מסוימת נשתמר בו כתב יד מיוחד של התורה, שנקרא "סמבטיון".[2]
בית הכנסת היה מבנה מלבני בגובה של שתי קומות. חזיתותיו החיצוניות היו מעוצבות בפשטות. בשתי חזיתות האורך היו שתי שורות של ארבעה חלונות מקושתים (16 בסך הכל) ובהם תריסי עץ. בתוכו התנשאה מעל מפלס הקרקע גלריה בצורת האות ח', ששימשה כעזרת הנשים.
במחצית המאה ה-19 שופץ בית הכנסת ובשלהי אותה מאה שופץ שוב. בשיפוצים אלו הוכנסו למבנה המקורי שלו מרכיבים אירופיים מודרניים שונים שניבנו בהדר רב. בין עמודי התמך של הגלריה נקבעו קשתות דקורטיביות. להיכל ניתנה צורה של חצי משושה ולבימה צורת מתומן, ובשניהם נקבעו עמודים ומעקות משיש. שני גרמי מדרגות קצרים העפילו אל הבימה והעמודים בה חוברו בלוחות שיש לכעין כתר מעליה. קשתות נקבעו גם מעל לעמודי ההיכל. אולם התפילה הואר בנברשות צבעוניות. על רצפת עזרת הנשים הונחו מחצלות ושטיחים.
מבנה בית הכנסת היה קיים עד 1975. באותו מועד נאלצה קהילת קהיר למכור אותו מסיבות כספיות. בהמשך נהרס המבנה ועל מקומו נבנה מבנה אחר.
לקריאה נוספת עריכה
- יורם מיטל, אתרים יהודיים במצרים, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, 1995