בית הכנסת לעדת התרגום
בית הכנסת שמואל הנביא לעדת התרגום הוא בית כנסת ירושלמי שהוקם בשנות ה-60 של המאה ה-20 בידי יוצאי "עדת התרגום" הכורדים שמקורם בעיר נע'דה, בגבול שבין איראן, טורקיה ואזרבייג'ן.
 | |
| בית הכנסת שמואל הנביא לעדת התרגום | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת  |
| כתובת | שמואל הנביא 55 |
| מיקום | ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| רב בית הכנסת | הרב ראובן הלוי קזיוף |
| נוסח תפילה | נוסח הספרדים |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1966–הווה (כ־58 שנים) |
| מידות | |
| קומות | 2 |
| קואורדינטות | 31°47′32″N 35°13′24″E / 31.79225°N 35.223361111111°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   בית הכנסת לעדת התרגום | |
  | |
היסטוריה עריכה
לאחר עליית הקהילות הכורדיות היהודיות מאורמיה ונע'דה לישראל, השתכנו חלקם בשכונת הבוכרים ובשכונת בית ישראל החדשה, והקימו יחד בית כנסת במבנה קטן ששכן ברחוב יחזקאל שבשכונת הבוכרים. לאחר מספר שנים, לאור הריבוי במספר המתפללים, הוחלט בשנת 1966 על הקמת מבנה לבית הכנסת ברחוב שמואל הנביא 55[1]. הקרקע נרכשה עוד בתחילת המאה ה-19, והבנייה בוצעה בידי בני העדה בעצמם, שהיו ברובם בעלי מקצועות בתחום הבנייה. הנחת אבן הפינה לבית הכנסת נערכה ב-14 ביוני 1966, בהשתתפות הרב עובדיה יוסף.
כיום מתקיימות בבית כנסת כלל תפילות ימי החול והשבת בידי בני העדה האחרונים שנשארו לגור בסביבתו, יחד עם מתפללים צעירים הגרים בסמוך, שאינם מבני העדה. בשנת 2012 השתכנה בקומה העליונה של בית הכנסת ישיבת "משכנות הלויים", ומקיימת בה סדרי לימוד קבועים. בשנת 2013 נערכו שיפוצים בחצר הכניסה לבית הכנסת, ובחודש מאי 2017 נהרסה תיבת האבן הגדולה שעמדה במרכז בית הכנסת, והוחלפה בתיבת עץ. בחודש ספטמבר 2018 שופצו החזית והמבוא, ובית הכנסת הורחב מעט.
מבנה עריכה
מבנה בית הכנסת כולל שתי קומות, ולא נראה מיוחד כלפי חוץ. הקומה הראשונה שימשה בעבר כאולם שמחות לבריתות ולאירועים קטנים של בני העדה, ולאחר מכן כבית הכנסת של חסידות זוויהל, עד לעזיבתה בחודש אוגוסט 2017. בקומה השנייה הגבוהה יותר, שוכן בית הכנסת, ובחציה העליון עזרת נשים מוגבהת. על קירות בית הכנסת מופיעים עיטורים מאוירים, ועל חלקם תלויות גם מצבות זיכרון והנצחת התורמים ובני העדה. חלונות בית הכנסת צרים וארוכים, וכוללים זכוכיות בצבעים שונים. בקיר הכניסה משמאל ישנן מצבות הנצחה לזכרם של לוחמי צה"ל מבני העדה שנהרגו במלחמות ישראל, ובתקרת בית הכנסת תלויות נברשות שונות ועתיקות, בחלקן, שהוקדשו על ידי תורמים שונים.
בחודש ספטמבר 2018 הסתיימה עבודת שיפוץ מבנה הקומה התחתונה, לאחר שנערכו בה שינויים.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- יוסף בן רחמים, האובדים בארץ אשור - בירושלים, באתר יד יצחק בן-צבי
- בניית בית כנסת בירושלים, באתר נאש דידן
הערות שוליים עריכה
- ^ כך לפי המתפללים, אולם לפי יוסף בן רחמים, ב"האובדים בארץ אשור - בירושלים", הוקם בית הכנסת על ידי מתפללים שפרשו מבית הכנסת "יבנה" השוכן ברחוב פולנסקי שבשכונת בית ישראל, לאחר סכסוך שהתגלע ביניהם