בית הכנסת נווה שלום (ירושלים)

בית כנסת בשכונת משכנות ישראל בירושלים

בית הכנסת נווה שלום הוא בית כנסת בשכונת משכנות ישראל בירושלים, שהוקם על ידי הרב שלום יוסף עראקי בשנת ה'תרס"ה (1905).

בית הכנסת נווה שלום
בית הכנסת בצילום מרחוב שפרעם
בית הכנסת בצילום מרחוב שפרעם
מידע כללי
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם מארי שלום עראקי
כתובת נרקיס 28, ירושלים
מיקום ירושלים
מדינה ישראלישראל ישראל
רב בית הכנסת
נוסח תפילה נוסח שאמי
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה ה'תרס"ה (1905)
תאריך פתיחה רשמי 1905 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′45″N 35°12′42″E / 31.779223°N 35.211644°E / 31.779223; 35.211644
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
בית הכנסת נווה שלום
בית הכנסת נווה שלום
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

בעליית אעלה בתמר בשנת ה'תרמ"ב (1882) עלו יהודים מהעיר צנעא שבתימן לירושלים. בירושלים לא קיבלו אותם קהילות הספרדים והאשכנזים והתייחסו אליהם בניכור, ורק לאחר שנוצרים תמכו בהם נחלצו לעזרתם יהודי המקום, מפני הפחד מהמיסיון. בתחילה ישבו יהודי תימן בכפר התימנים בשילוח, אך סולקו משם על ידי הבריטים שחששו לחייהם.[1]

בשנת ה'תרמ"ה (1885) יצא הרב שלום יוסף עראקי כשד"ר לתימן ולהודו לאסוף תרומות ליהודי תימן בירושלים, ובשובו רכש חלקת אדמה בשכונת משכנות ישראל, עליה בנה את ביתו ואת בית הכנסת שקרא את שמו "נווה שלום". בתים אלו נחנכו בחודש אלול ה'תרמ"ה.[2] נוסח בית הכנסת שייסד היה בנוסח תימני שאמי, ונקרא על שם אבי משפחתו מארי שלום עראקי.[1]

לאחר פטירתו של הרב שלום יוסף עראקי בשנת ה'תרע"ג (1913) עברה הנהגת בית הכנסת בירושה לנכדו הרב שלום חיים צארום, שגדל בביתו לאחר פטירת אביו בצעירותו.[1] הרב שלום חיים חיבר את בית הכנסת לתשתיות החשמל, ובכך היה הראשון מיהודי תימן תושבי השכונה שחיבר את ביתו ואת בית הכנסת לחשמל. בנוסף חיבר את בתי השכונה ובית הכנסת לתשתיות מים וביוב.[3]

בתקופת פעילות תנועת המרי העברי פעלה בבית הכנסת תחנת קשר אלחוטית של ההגנה.[4]

לאחר פטירת הרב שלום חיים צארום בשנת ה'תשל"ה (1974) עברה ההנהגה לבנו סעדיה.[1]

בבית הכנסת חדלו להתקיים תפילות במניין בשנת ה'תש"ס (2000) בערך, מפני שרוב תושבי השכונה הוותיקים עזבו אותה. בשנת ה'תשס"ו (2006) בערך הקימה נכדתו של הרב סעדיה צארום את קהילת "ואני תפילה" שהתפללה בבית הכנסת כתשע שנים עד שנת ה'תשע"ה (2015), אז עברה הקהילה למבנה אחר.[1]

כיום לא מתקיימות תפילות במניין בבית הכנסת, אך מתקיימים בו שיעורי תורה במשך השבוע.[1]

בית הכנסתעריכה

בתקופה מסוימת היו שלושה חזנים קבועים בבית הכנסת: הרב שלום חיים צארום, סעדיה משה שאול, וחיים מנזלי.[3]

הרב שלום חיים לא ראה בעין יפה כניסה לבית הכנסת במכנסיים קצרים או שרוולים מופשלים.[3]

בבית הכנסת בקיר הדרומי תלוי לוח זיכרון גדול עליו רשומים שמות הנפטרים מבית הכנסת.[3]

גלריהעריכה

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • פרופ' יהודה ניני, תימן וציון – הרקע המדיני החברתי והרוחני לעליות הראשונות מתימן, פרק תשיעי: עולי תימן בארץ ישראל בשנים תרמ"ב–תרע"ד (1882–1914), עמודים 259–260

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 בית הכנסת נווה שלום, אודות: סיפורו של בית הכנסת "נוה שלום" בשכונת משכנות ישראל
  2. ^ פרופ' יהודה ניני, תימן וציון – הרקע המדיני החברתי והרוחני לעליות הראשונות מתימן, פרק תשיעי: עולי תימן בארץ ישראל בשנים תרמ"ב–תרע"ד (1882–1914), עמודים 259–260
  3. ^ 1 2 3 4 אליהו שאול, קווים לדמותו של המנוח ר' שלום חיים צארום זצ"ל, בתוך: הוועד הכללי לקהילת התימנים בירושלים: קורות ומעשים, תשל"ג–תשל"ה, עמודים 48–52
  4. ^ יד זיכרון: שלט זיכרון על מבנה בית הכנסת, תמונה שלו באתר שכונת נחלאות