פתיחת התפריט הראשי

בית הכנסת שלום על ישראל

בית כנסת עתיק ביריחו
פסיפס "שלום על ישראל" (העתק)

שלום על ישראל הוא בית הכנסת העתיק של יריחו. בית הכנסת הוקם במאה השביעית לספירה והוא פונה מערבה לכיוון ירושלים.

בית כנסת זה התגלה בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בשנת 1936 על ידי דימיטרי בראמכי מטעם מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי. החוקרים זיהו את רצפת הפסיפס בגודל 10 על 13 מטר כבית כנסת עתיק, בזכות הציורים והכתובת "שלום על ישראל", שהיא המקור לשמו של בית הכנסת.

כיום מתקיימות מעת לעת כניסות של קבוצות מתפללים יהודים, בליווי כוחות צה"ל, כולל כניסת אברכים ללימודי תורה, ותפילות בבית הכנסת.

הפסיפסעריכה

רצפת הפסיפס כוללת צורות גאומטריות בצורה של לבבות הפוכים ושל תשליב של מרובעים ועיגולים בתחתיה. במרכז הפסיפס עיגול ובו מנורת שבעת הקנים, כשמימינה שופר, משמאלה לולב ומתחתיה הכתובת בעברית "שלום על ישראל".

ליד הכניסה נמצאה כתובת הודיה בארמית לבני הקהילה שעזרו ומימנו את הפסיפס: "דכירן לטב יהוי דכרונהון לטב כל קהלה קדישה רבייה וזעוריה דסייע ותהון מלכיה דעלמה ואתחזקון ועבדון פסיפסה דידע שמהתון ודבניהון ודאנשי בתיהון יכתוב יתהון בספר חיים (עם) צדיקיה. חברין לכל ישראל של (ום)". תרגום הכתובת לעברית: "יהיו זכורים לטוב וזכרונם לטוב כל הקהילה הקדושה, זקניה וצעיריה שעזר להם מלך העולם והתחזקו ועשו הפסיפס. (הוא) היודע שמותיהם ושל בניהם ואנשי ביתם. יכתוב אותם בספר החיים עם הצדיקים. (הם) חברים לכל ישראל. שלום."[1]

ייחוד בית כנסת בכך שאין בו שום צורה של אדם או חיה. לעומת זאת, בית כנסת עתיק הנמצא לא הרחק ממנו, בנערן, כולל צורות של חיות ותמונה של דניאל. במוזיאון השומרוני הטוב ובבית הכנסת ביישוב כוכב השחר יש העתק של פסיפס בית הכנסת ביריחו.

הישיבה הצמודהעריכה

 
פנים הישיבה הצמודה לבית הכנסת הקדום

לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים, החלו ישראלים לבקר ב"שלום על ישראל" ביריחו ובמקומות קדושים אחרים ביהודה ושומרון. ערבי מקומי בנה בית על האתר ודרש דמי כניסה למבקרים. בשנת 1986 רשות הגנים הלאומיים רכשה את הבניין ובאותה שנה נוסד מניין קבוע במקום. בשנות ה-90 המוקדמות התחילו להתקיים קבוצות לימוד ושיעורים ובמהרה התפתחה ישיבה בבית הכנסת העתיק.

לאחר חתימת הסכמי אוסלו בשנת 1993, שבמסגרתם נמסרה העיר יריחו לרשות הפלסטינית, תלמידי הישיבה חששו שיימנע מהם להגיע למקום. ראש הממשלה יצחק רבין חפץ בתחילה לסגור את הישיבה, אבל לחצים מחבר הכנסת חנן פורת, מפקד פיקוד מרכז באותה עת, אלוף נחמיה תמרי, הרב הראשי לישראל דאז ישראל מאיר לאו, ואחרים הצליחו לבטל את ההחלטה. רבין החליט לתת ל"שלום על ישראל" סטטוס מיוחד: האתר נשאר תחת שליטה ישראלית במסגרת הסכם קהיר שנחתם במאי 1994. הסדר זה היווה דוגמה לאחר מכן לישיבת קבר יוסף.

האינתיפאדה השנייהעריכה

גם לאחר הסכמי אוסלו, היחס של הערבים לבית הכנסת "שלום על ישראל" היה תקין, בניגוד לעוינות שהתנהלה סביב לקבר יוסף בשכם. אולם, מצב זה הסתיים בראש השנה תשס"א. בליל ה־12 באוקטובר 2000, פורעים ערבים נכנסו לבניין הישיבה והשחיתו סידורים, ריהוט, ושרפו את הקומה השנייה. הרשות הפלסטינית שיפצה חלק מהנזקים.

ספר התורה של בית הכנסת ניצל בזכות שמירתו בתוך כספת במחסן הנמצא ליד הפסיפס. הצבא סירב להיכנס ליריחו כדי להציל את הספר, ואנשי הישיבה נאלצו להעביר למפקד בקשר את הוראות פתיחת הכספת. הוראות אלו הועברו לפלסטינים, אשר פתחו את הכספת והחזירו את ספר-התורה. כיום הספר נמצא במאחז "בית חגלה" (מול נבו) הסמוך ליריחו.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מתוך "יהודה ושומרון" מאת ד"ר זאב וילנאי, הוצאת "ספריית השדה", 1968