נחמיה תמרי

איש צבא ישראלי ואלוף פיקוד המרכז, נהרג בעת מילוי תפקידו.

נחמיה תמרי (17 בנובמבר 194612 בינואר 1994) היה אלוף בצה"ל, מפקד סיירת מטכ"ל, חטיבות הנח"ל והצנחנים, עוצבת הגליל ומפקד פיקוד המרכז. נהרג בהתרסקות מסוק במהלך שירותו.

נחמיה תמרי
לידה 17 בנובמבר 1946
עין חרוד, פלשתינה (א"י)
נהרג 12 בינואר 1994 (בגיל 47)
ירושלים, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19651994 (כ־29 שנים)
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע שלום הגליל  מבצע שלום הגליל
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה
הנצחה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

תמרי נולד בעין חרוד לצבי ולמרים. הוא נקרא על שם חבר הקיבוץ נחמיה שיין, לוחם הפלמ"ח שנהרג בפיצוץ גשר א-זיב. למד בבני עטרות ובתיכון בליך. ב-1965 התגייס לצה"ל במסגרת גרעין של נח"ל, והתנדב לצנחנים לגדוד הנח"ל המוצנח[1], שם עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. לאחר ששימש כמפקד כיתה יצא תמרי לקורס קציני חי"ר. כצוער בקורס לחם תמרי במלחמת ששת הימים ונפצע[2][3]. לאחר סיום קורס הקצינים שירת במגוון תפקידי פיקוד בחטיבת הצנחנים, השתתף בפעולת כראמה בפיקודו של יורם יאיר, ושימש כמפקד כוח במבצע תרנגול 53, בעת שהיה מפקד פלוגה א' בגדוד 50. ב-1970 מונה למפקד סיירת צנחנים. במלחמת יום הכיפורים לחם בסיני בקרב ואדי מבעוק[4] ובקרב החווה הסינית, שבו נפצע[5].

ב-1974 עבר לסיירת מטכ"ל ומונה לסגנו של גיורא זורע. באותה שנה השתתף תמרי בפריצה לדירת מגורים בבית שאן בה התבצרו שלושה מחבלים. כל ששת הלוחמים מסיירת מטכ"ל שפרצו לדירה, ותמרי ביניהם, קיבלו משר הביטחון, שמעון פרס, ספר שירים של נתן אלתרמן כהוקרה על אומץ לבם[6]. בתפקידו זה פיקד בשנת 1975 על כוח מן היחידה בפשיטה בעומק לבנון כנגד יעדי מחבלים[7], וכן פיקד על אחד מצוותי היחידה שפרצו למלון סבוי והרגו את המחבלים[8]. בהמשך היה עוזר ראש אגף המודיעין למבצעים ולאחר מכן מונה למפקד גדוד 890 של הצנחנים[9], ופיקד עליו במבצע אנטבה[10]. לאחר מכן פיקד על סיירת מטכ"ל בשנים 19781980 והיה מפקד חטיבת המילואים 623 של הצנחנים בתקופת מלחמת לבנון הראשונה. ב-1984 התמנה למפקד חטיבת הנח"ל[11] וב-1985 למפקד חטיבת הצנחנים[12]. לאחר הסבה פיקד על עוצבת עידן וב-1988 עד 1990 על עוצבת הגליל.

בעת מלחמת המפרץ שימש נחמיה תמרי כמפקד הכוח האוגדתי המיוחד אשר נועד לבצע פעולה קרקעית בעיראק כדי לפגוע במשגרי טילי הסקאד הניידים[13][14], אולם המשימה לא יצאה אל הפועל בשל החלטת הדרג המדיני להבליג על שיגורי טילי הסקאד ולא לקחת חלק במלחמה[15]. בנובמבר 1991 הועלה לדרגת אלוף ומונה לעוזר ראש אג"ם[16] והיה מעורב בהכנות למבצע שיח אטד[17]. ב-1993 מונה למפקד פיקוד המרכז.

ב-12 בינואר 1994 נהרג בהתרסקות מסוק סייפן של חיל האוויר, לקראת נחיתה במִפקדת הפיקוד. בעקבות האסון הוסב שמו של בסיס מפקדה הפיקוד ל"מצודת נחמיה" לזכרו.

חייו האישיים

עריכה

לנחמיה תמרי שני אחים, שניהם שמשו בתפקידים בכירים בצה"ל: תת-אלוף שי תמרי ותת-אלוף דב תמרי. במותו הותיר שלושה ילדים: העיתונאי עידו תמרי, הרופאה רוני תמרי והמורה יובל תמרי.

לקריאה נוספת

עריכה
  • משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", כתר ספרים, 2000, "תקופת נחמיה תמרי", עמ' 173–178

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ בן כספית ואילן כפיר, "אהוד ברק: חייל מספר אחד",קוראים, 1998, עמוד 276.
  2. ^ קורות חייו של נחמיה תמרי באתר הרשמי של חטיבת הצנחנים
  3. ^ אלכס פישמן, "לא גנרל מת. מת בן-אדם", מעריב מוסף שבת, 14 בינואר 1994, עמ' 5-7
  4. ^ מעוזיה סגל, עדויות מגובה החול - קרב הצנחנים בחווה הסינית, הוצאת מודן, 2007.
  5. ^ עמירם אזוב, צליחה, הוצאת דביר, 2011, עמוד 210, "מהאש שנפתחה כלפיו בחזית רחבה, כולל מ'אנשי המזוודות' עם טילי הסאגר שלהם, נפגעו מיד כמה מאנשי חוליית המח"ט. רס"ן אבנר חרמוני נפצע בירכו, סרן נחמיה תמרי נפצע בידו".
  6. ^ משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", כתר ספרים, 2000. תקופת שי אביטל, עמוד 201.
  7. ^ מייק אלדר, "שייטת 13", ספריית מעריב, 1993, עמוד 528.
  8. ^ משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", כתר ספרים, 2000. תקופת שי אביטל, עמוד 174.
  9. ^ יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, ‏ 7 באוקטובר 2011
  10. ^ גיורא איילנד, הכריח אותנו לנסוע הביתה, במחנה, 2 בינואר 2004
  11. ^   אמיר אורן, הכומתות האדומות שבות לצמרת צה"ל, באתר הארץ, 2 במאי 2014
  12. ^ פליאה קטנר ועדי חכמון, חמישים לשמונה מאות תשעים, במחנה, 20 ביוני 2003
  13. ^ עמרי אסנהיים, צאלים: הטראומה של סיירת מטכ"ל, אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, תשע"ג 2012, עמ' 25
  14. ^ ניר וולף, נחש צפע: מלחמת המפרץ דקה אחרי דקה, באתר ישראל היום, 7 בינואר 2021
  15. ^ אמנון ברזילי, חוקרי צה"ל: האיפוק במלחמת המפרץ היה נכון, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2002
  16. ^ ביטחון 50: צה"ל, קהיליית המודיעין, משרד הביטחון, הוצאת אלפא תקשורת 1998
  17. ^ עמרי אסנהיים, צאלים: הטראומה של סיירת מטכ"ל, אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, 2012, עמ' 91
נחמניה תמרי - תבניות ניווט