בית המעלות
בית המעלות הוא בלוק מגורים עירוני במרכז ירושלים מתקופת המנדט הבריטי. הוא ממלא כמעט מבנן עירוני שלם וגובל ברחובות המלך ג'ורג', שמואל הנגיד ורחוב המעלות, שאף נקרא על שמו של המבנה.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בניין מגורים, בניין משרדים  |
| מיקום |
ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1935 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1935 |
| אדריכל |
מאיר רובין |
| סגנון אדריכלי |
הסגנון הבין-לאומי |
| קואורדינטות | 31°46′45″N 35°12′55″E / 31.779277777778°N 35.21525°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   בית המעלות | |
  | |
היסטוריה
עריכההבית נבנה בשנת 1935, והוא מסמן את ראשיתה של הבנייה המודרנית והמתועשת בירושלים. המבנה תוכנן בידי האדריכל מאיר רובין, בסגנון הבינלאומי שרווח באותה עת בערי ארץ ישראל. הקבלן היה יוסף פפרמן, שעל שמו חילקה לימים עיריית ירושלים את פרס יוסף פפרמן על הצטיינות בתחום הבנייה בירושלים.[1] הבית מאופיין בקווים זורמים ופשוטים, מרפסות מעוגלות וחלונות פס אנכיים, הטיפוסיים לסגנון זה. בעת בנייתו היה הבניין בית הדירות הגדול בירושלים, ודירותיו המרווחות יחסית יועדו לאוכלוסייה אמידה. שמו של הבניין ניתן לו כיוון שהיה בין הבניינים הראשונים בירושלים אשר הותקנו בהם מעליות.
החצר הפנימית של המתחם שימשה בעבר כגינה, והייתה פתוחה לכיוון רחוב ש"ץ ורחוב שמואל הנגיד. בתכנון המקורי, החצר הייתה אמורה לכלול, בנוסף לגינה, גם מגרש טניס לרווחת השכנים, אך תכנון זה לא יצא אל הפועל. במהלך השנים נבנה בית יהלום ומלון הנגיד בפתח לרחוב ש"ץ, והאדמה נסללה והפכה למגרש חנייה. בבניית בנין זה, נעשה מאמץ לאפשר למירב הדיירים לבנות סוכה במרפסת של ביתם. משום כך הבית נבנה באופן א-סימטרי. "מקווה", לטובת הדיירים, הוקם בבניין (מתחת לקומת הגג) אך מעולם לא חנכו אותו.
מאז בנייתו, הבניין משמש הן למגורים והן למשרדים. בבניין שכנו משרדי תנועת ברית שלום, והאקדמיה ללשון העברית[2] ששכנה בדירה של שלושה חדרים עד שנת 1959, עת עברה למבנה חדש בגבעת רם. באמצע שנות ה-50 עברה הוצאת קריית ספר לבניין[3]. מבית המעלות יצא דברה של אגודת "אל דמי" בשנות הארבעים שנוסדה כדי להתריע נגד "טרוריסטים יהודים".
בשנת 2020 שיקמה עיריית ירושלים את כיתוב האותיות המפורסם ״בית המעלות״ המופיע על החזית הדרומית-מזרחית של המבנה.
דיירים מפורסמים בעבר ובהווה
עריכה- הנשיא לשעבר פרופ' אפרים קציר
- MC רן וולטר צ'צ'קס
- השופט בדימוס ורדימוס זיילר
- פרופ' אברהם פרנקל[4]
- הסופר יהושע רדלר-פלדמן (הידוע גם כר' בנימין), איש "ברית שלום".
- שמואל קוק אחיו של הרב קוק
- הרב דב כץ - מנהל המחלקה לשיפוט רבני במשרד הדתות וחוקר תנועת המוסר.
- הרב יעקב גולדמן, שהיה מזכירו האישי של הרב הרצוג, רב צבאי במלחמת העולם השנייה ורב בתי הסוהר בתקופת המחתרות.
- יהודה אבן שמואל (קופמן), חוקר ספרות ישראל בימי הביניים.
- אלכסנדר עליאש, הבעלים של בנק עליאש (לימים הפך לבנק צפון אמריקה)
- אינג' ליפמן גורודישץ שהיה חלוץ התקנת הסקה מרכזית וחימום מרכזי של מים חמים ואספקתם לדירות.
- משפחת ימפולסקי, בעלי בית מרקחת ימפולסקי
- אלפרד ברנהיים צלם אומן, שצילם את גדולי האומה.
- רינה ניקובה שניהלה בית ספר למחול בירושלים
- בכניסה ב' התגורר ,עם רעייתו, שמואל ברוזה, שהיה גיבור מאורעות תרפ"ט במוצא, כאשר הרג מספר ערבים שהתנפלו על ביתו. נשפט על ידי בית משפט אנגלי ונמצא זכאי.
לקריאה נוספת
עריכה- דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים - הבנייה בתקופת המנדט הבריטי, הוצאת כתר, 1989, עמ' 202-205.
קישורים חיצוניים
עריכה
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בבית המעלות, באתר 'חלון אחורי', 1 באוגוסט 2017
הערות שוליים
עריכה- ^ דוד קרויאנקר, המשולש הירושלמי, עמ' 121
- ^ מילון למונחי המטבח, דבר, 2 בדצמבר 1938
- ^ הוצאת קרית ספר בע"מ, דבר, 6 באפריל 1955
- ^ אברהם הלוי פרנקל ורעיתו, הצופה, 21 במאי 1941