פתיחת התפריט הראשי

בית המעלות

בניין מגורים בירושלים

בית המעלות הוא בלוק מגורים עירוני במרכז ירושלים מתקופת המנדט הבריטי. הוא ממלא כמעט מבנן עירוני שלם וגובל ברחובות המלך ג'ורג', שמואל הנגיד ורחוב המעלות, שאף נקרא על שמו של המבנה.

בית המעלות
Beithamaalot01.JPG
מידע על המבנה
סוג בניין מגורים, בניין משרדים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
סיום הבנייה 1935 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל אלכסנדר פרידמן עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי הסגנון הבינלאומי עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′45″N 35°12′55″E / 31.779277777778°N 35.21525°E / 31.779277777778; 35.21525
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
בית המעלות
בית המעלות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בית המעלות בשנות ה-40
בית המעלות 2007
פועלי בית המעלות, 1935

היסטוריהעריכה

הבית נבנה בשנת 1935, והוא מסמן את ראשיתה של הבנייה המודרנית והמתועשת בירושלים. המבנה תוכנן בידי האדריכלים אלכסנדר פרידמן ומאיר רובין, בסגנון הבינלאומי שרווח באותה עת בערי ארץ ישראל. הקבלן היה יוסף פפרמן, שעל שמו חילקה לימים עיריית ירושלים את פרס יוסף פפרמן על הצטיינות בתחום הבנייה בירושלים.[1] הבית מאופיין בקווים זורמים ופשוטים, מרפסות מעוגלות וחלונות פס אנכיים, הטיפוסיים לסגנון זה. בעת בנייתו היה הבניין בית הדירות הגדול בירושלים, ודירותיו המרווחות יחסית יועדו לאוכלוסייה אמידה. שמו של הבניין ניתן לו כיוון שהיה בין הבניינים הראשונים בירושלים אשר הותקנו בהם מעליות.

החצר הפנימית של המתחם שימשה בעבר כגינה, והייתה פתוחה לכיוון רחוב ש"ץ ורחוב שמואל הנגיד. בתכנון המקורי, החצר הייתה אמורה לכלול, בנוסף לגינה, גם מגרש טניס לרווחת השכנים, אך תכנון זה לא יצא אל הפועל. במהלך השנים נבנה מלון הנגיד בפתח לרחוב ש"ץ, והאדמה נסללה והפכה למגרש חנייה. בבניית בנין זה, נעשה מאמץ לאפשר למירב הדיירים לבנות סוכה במרפסת של ביתם. משום כך הבית נבנה באופן א-סימטרי. "מקווה", לטובת הדיירים, הוקם בבניין (מתחת לקומת הגג) אך מעולם לא חנכו אותו.

מאז בנייתו, הבניין משמש הן למגורים והן למשרדים. בבניין שכנו משרדי תנועת ברית שלום, והאקדמיה ללשון העברית[2] ששכנה בדירה של שלושה חדרים עד שנת 1959, עת עברה למבנה חדש בגבעת רם. באמצע שנות ה-50 עברה הוצאת קריית ספר לבניין[3]. מבית המעלות יצא דברה של אגודת "אל דמי" בשנות הארבעים שנוסדה כדי להתריע נגד "טרוריסטים יהודים".

דיירים מפורסמים בעבר ובהווהעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים - הבנייה בתקופת המנדט הבריטי, הוצאת כתר, 1989, עמ' 202-205.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בית המעלות בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דוד קרויאנקר, המשולש הירושלמי, עמ' 121
  2. ^ מילון למונחי המטבח, דבר, 2 בדצמבר 1938
  3. ^ הוצאת קרית ספר בע"מ, דבר, 6 באפריל 1955 (מודעה)
  4. ^ אברהם הלוי פרנקל ורעיתו, הצופה, 21 במאי 1941 (מודעה)