מאיר רובין

אדריכל ואיש ציבור ישראלי

מאיר רובין (18924 באפריל 1967[1]) היה אדריכל ואיש ציבור ישראלי, איש התנועה הרוויזיוניסטית וסגן ראש עיריית ירושלים מטעם מפלגת חרות.

מאיר רובין
לידה 1892
אודסה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 באפריל 1967 (בגיל 75 בערך)
ירושלים, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

רובין נולד בשנת 1892 באודסה. בשנת 1928 עלה לארץ ישראל. בין השנים 1930–1932 עבד במשרדו של דב כרמי ובין השאר השתתף בתכנון בית אלישר. רובין היה פעיל בברית הצה״ר ומקורב למנהיגה זאב ז'בוטינסקי, שאף התאכסן בביתו בשהותו האחרונה בארץ בשנים 1928-1929[2]. רובין היה גם אחד ממקימי ״הסתדרות הציונים הרוויזיוניסטים בארץ ישראל״ בינואר 1933, יחד עם אב"א אחימאיר, יוסף כצנלסון, מרדכי אבניאל ואחרים[3]. ב-1933 חבר אל האדריכל אלכסנדר פרידמן הצעיר ממנו, והעסיק אותו במשרדו. שותפות זו החזיקה עד לפרישתו של רובין בתחילת שנות השישים.

בבחירות של שנת 1949 הוצב רובין במקום החמישה עשר ברשימת מפלגת חרות לכנסת[4], וביולי של אותה שנה נבחר לחבר מרכז המפלגה[5]. בין 1949–1955 שימש רובין כחבר מועצת עיריית ירושלים וכסגן ראש העיר מטעם מפלגת חרות.

משרדו של רובין פעל בכל הארץ, אך עיקר השפעתו ופעילותו התרכזה בירושלים. יחד עם אלכסנדר פרידמן היה רובין אחראי לתכנון עשרות מבני ציבור ובתים פרטיים בירושלים, והטביע חותם אדריכלי על פניה של העיר. על הבניינים שתכננו נמנים בית הכנסת ישורון, היכל שלמה, בית המעלות, בית כנסת הנשיא, מלון הנשיא, מלון המלכים, בית חינוך עוורים ומבנה ישיבת מרכז הרב.


אשתו אורה (1895~–1946), ילידת אודסה אף היא, הייתה מורה ומ"מ מנהלת הגימנסיה העברית לנערות של גב' ז'בוטינסקי-קופ בעיר מולדתה, ובירושלים פעלה כעסקנית ציבור[6].

לאחר פטירת אשתו הראשונה, נישא מאיר רובין לרבקה ולזוג נולדו שתי בנות, נילי וליאורה. נכדו הוא מאיר רובין, מנכ"ל פורום קהלת.

מאיר רובין נפטר ב-1967, ונטמן בהר המנוחות[1].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 מת האדריכל מ. רובין, הצופה, 5 באפריל 1967
  2. ^ מכון ז'בוטינסקי | פריט ארכיון, באתר www.jabotinsky.org (באנגלית)
  3. ^ אב. ראובני, מה אנו ומה תפקידנו?, חזית העם, 24 בפברואר 1933
  4. ^ רשימת המועמדים של תנועת החרות, חרות, 21 בינואר 1949
  5. ^ בבחירת מוסדות הסתיימה ועידתה של תנועת ״החרות״, הַבֹּקֶר, 5 ביולי 1949
  6. ^ אורה רובין ז"ל, המשקיף, 2 בספטמבר 1946