בית סנגיריוב
בית סנגיריוב (ידוע ברוסית כ-Доходный дом А. П. Снегирёвой) הוא מבנה, בעל חשיבות אדריכלית הממוקם בעיר מוסקבה ומשמש את סוכנות הביון הרוסית מאז 1951.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
אטרקציה תיירותית, בניין, סימן נוף  |
| על שם | קונסטנטין סנגיריוב |
| מיקום | מוסקבה |
| מדינה |
רוסיה |
| בעלים | שירות ביון החוץ |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1912 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1912 |
| אדריכל | ולדימיר גלזוב |
| סגנון אדריכלי | נאו-קלאסיציזם |
| קואורדינטות | 55°45′22″N 37°38′32″E / 55.756111111111°N 37.642222222222°E |
 | |
  | |
היסטוריה עריכה
במחצית השנייה של המאה ה-19, האתר בו נמצאים כיום שני בניינים היה שייך לפיוטר יורגנסון. שני הבניינים הוקמו בשנת 1912 על ידי האדריכל ולדימיר גלזוב.
אחוזה 9 הייתה בבעלות יורגנסון והמחלקות בעלות שלוש הקומות היו בבעלות חתנו של יורגנסון, רופא ופרופסור מאוניברסיטת מוסקבה, קונסטנטין סנגיריוב. בבניין הייתה מרפאת עיניים, בה טופל מיכאיל שולוחוב בן התשע בשנת 1914, שהזכיר מאוחר יותר את ד"ר סנגיריוב ברומנו "הדון השקט" שהיה לספר הנקרא ביותר בסיפורת הסובייטית והועלה על נס כדוגמה איתנה לריאליזם סוציאליסטי.
לאחר מהפכת אוקטובר, רכושו של סנגיריוב הולאם, אבל הוא עדיין חי באחוזה עד סוף 1920 ובאותו הזמן המשיך לתחזק את מרפאתו.
לאחר מכן בברית המועצות המבנה חולק לדירות משותפות. בשנת 1948, שוכנו בו 16 משפחות, והבניין שופץ בעלות של יותר ממיליון רובל, שהועברו מכספי המשרד לביטחון המדינה של ברית המועצות. לפני מעצרו ב-12 ביולי 1951, התגורר בבניין השר לביטחון המדינה ויקטור אבאקומוב. הבניין הפך במהרה לרכוש של הק.ג.ב..
כיום, הבניין משמש כאחד ממשרדיו של שירות הביון הרוסי והבניין הוא אחד האובייקטים בעלי ערך היסטורי חשוב.
הבניין נבנה בסגנון נאו-קלאסי מעוטר בכרכובים. האלמנטים הדקורטיביים העיקריים הם חלונות מפרץ חצי עגולים המוקפים בעמודים למחצה מוארכים מהסדר הקורינתי, מרפסות, מסקרונים מעל חלונות הקשת בקומה הראשונה עם מסגרות מעוקלות האופייניות לסגנון האר נובו. לכניסה יש מאפיינים האופייניים לרנסאנס.
לקריאה נוספת עריכה
- Дедушкин, Алексей. "Доходный дом А. П. Снегиревой" (ברוסית). Узнай Москву. נבדק ב-2015-06-07.
- "Бывш. дом Абакумова (Москва)" (ברוסית). Wikimapia. נבדק ב-2015-06-07.
- Романюк С. К. Из истории московских переулков. — М.: Московский рабочий, 1988. — 304 с. — ISBN 5-239-00018-2.
