בן זומא
רבי שִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָה[2], המכונה בפשטות בן זומא[3], היה תנא בן הדור השלישי, בתחילת המאה ה-2 לספירה.
| לידה |
המאה ה־2 ארץ ישראל, ישראל  |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה־2 |
| מקום קבורה |
מירון (זיהוי עממי מתחילת המאה ה-13) כפר גנס[1] (זיהוי עממי מהמאה ה-16) |
| תקופת הפעילות |
? – המאה ה־2 |
| השתייכות | דור שלישי לתנאים |
| בני דורו | שמעון בן עזאי |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנודע כחברו ובן זוגו ללימודים של שמעון בן עזאי. נחשב לתלמיד חכם גדול, ולפיכך נאמר עליו: ”הרואה בן זומא בחלום יצפה לחכמה”[4].
האגדה המוכרת בה מוזכר שמו של בר־זומא לקוחה ממסכת חגיגה: אחד מן הארבעה שנכנסו לפרדס, ועליו נאמר ”...בן זומא הציץ ונפגע”[5]. עם זאת, אמרות בן זומא מצוטטות רבות ללא יחוס אליו, והן מככבות במשנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה א'.
עוד נאמר עליו: ”משמת בן זומא, בטלו הדרשנים”[6] כלומר שבקיאותו הייתה במדרש הכתובים והסברת דברי המקרא[7], באמצעות מציאת מקורות ההלכה הפסוקה בדברי הפסוקים.
הירושלמי[8] כותב שבן זומא ידע לדבר בשבעים לשון. לפי רש"י היה סוחר בעל מעמד והון, ובעלי סחורה חיזרו לפתחו[9].
הלכות מעטות הובאו בשמו, כשבכולן מודגשת שיטתו בדרישת ההלכה מתוך הכתובים. אחת הבולטות והמוכרות שבפסיקותיו מוזכרת בהגדה של פסח[10] בה מצוין שההלכה היא כמותו ולא כדעת חכמים.
סמיכה
עריכהבספרות חז"ל הוא מכונה בעיקר בכינוי "בן זומה" (בהגייה בבלית: "זומא"), ללא שמו הפרטי 'שמעון' ובדרך כלל ללא התואר "רבי". רש"י פירש שבן זומא לא הגיע לדרגת סמיכה, וכי היה תלמיד צעיר שטרם השלים את הכשרתו התורנית[11]. עם זאת, פרשנים וחוקרים שונים הטילו ספק בפרשנות זו, שכן בן עזאי מוזכר במקורות רבים, כולל משניות, תלמודים ומדרשים, בתואר "רבי".
ציטוטים בולטים
עריכהמזכירין יציאת מצרים בלילות אמר ר' אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא שנאמר: למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות וחכמים אומרים: 'ימי חייך' העולם הזה, 'כל ימי חייך' להביא לימות המשיח.
ציטוט בולט נוסף הוא זה שלפנינו, המהווה אבן יסוד בהקניית נימוסים, הליכות ושליטה רגשית:
בן זומא אומר:
אֵיזֶהוּ חָכַם? - הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר[12]: "מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְכָּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִּי";
אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר? - הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְּרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר[13]: "טוֹב אֶרֶך אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמוֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלּוֹכֵד עִיר";
אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר[14]: "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ". אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא;
אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד? - הַמְּכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר[15]: "כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ".
מקור נוסף מביא בשמו אמירות של נימוסים והכרת הטוב: ”אורח טוב מהו אומר? כמה טרחות טרח בעל הבית בשבילי, כמה בשר הביא לפני, כמה יין הביא לפני, כמה גלוסקאות הביא לפני, וכל מה שטרח לא טרח אלא בשבילי. אבל אורח רע מהו אומר? מה טורח טרח בעל הבית זה, פת אחת אכלתי, חתיכה אחת אכלתי, כוס אחד שתיתי, כל טורח שטרח בעל הבית זה - לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו” (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ח, עמוד א')
קישורים חיצוניים
עריכה
- הרב אהרן הימן, "בן זומא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, באתר היברובוקס
- "בן זומא", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
שמעון בן זומא תנא, דף שער בספרייה הלאומית- בן זומא, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ או ננס/גנם. בין מנדא לאבנית או בין מנדא לצרידא
- ^ כך מאוית במקורות (הארץ-ישראליים) הקדומים.
- ^ כך מאוית בהגייה הבבלית.
- ^ מסכת ברכות נז:
- ^ מסכת חגיגה, י"ד, ב
- ^ משנה מסכת סוטה ט', ט"ו.
- ^ פרוש רבי עובדיה מברטנורא שם.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ה', הלכה א'
- ^ רש"י, מסכת ברכות, דף נ"ח, עמוד א', ד"ה כל אומות.
- ^ מצוטטת להלן.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף מ"ט, עמוד ב' וראו גם: תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף ב', עמוד ב'
- ^ ספר תהלים, פרק קי"ט, פסוק צ"ט
- ^ ספר משלי, פרק ט"ו, פסוק ט"ז.
- ^ ספר תהלים, פרק קכ"ח, פסוק ב'.
- ^ ספר שמואל א', פרק ב', פסוק ל'.