בן-ציון תומר

משורר ישראלי ומחזאי
(הופנה מהדף בן ציון תומר)

בן-ציון תומר (טייטלבוים) (192821 באפריל 1998) היה משורר, מחזאי עברי ומתרגם.

בן-ציון תומר
לידה 1928
בילגוריי, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 באפריל 1998 (בגיל 70 בערך)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה בן-ציון טייטלבוים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים שומריה (מוסד חינוכי), האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות ילדי הצל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

תומר נולד בבילגוריי שבפולין בשנת תרפ"ח (1928). גלה עם משפחתו לברית המועצות בשל מלחמת העולם השנייה. הגיע כנער לסמרקנד שבאוזבקיסטן. עלה לארץ ישראל במסגרת עליית "ילדי טהראן" – ילדים יהודים בגילים שונים שהורשו בשנת 1943 לעלות ארצה, דרך טהראן, במסגרת עסקה עם האמריקאים והג'וינט. למד בשומריה שבקיבוץ משמר העמק, ונמנה עם מייסדי קיבוץ רבדים של "השומר הצעיר" בגוש עציון. נפל בשבי הלגיון הערבי עם מגיני הגוש, ושהה בשבי הירדני כתשעה חודשים. לאחר שחרורו השלים לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים. במקביל ליצירתו שירת בתפקידים של נספח תרבות ויועץ תרבות במשרד החוץ וכהן כיו"ר התאחדות הסופרים בישראל.

ספר שיריו הראשון, "נהר חוזר", יצא לאור בשנת 1959. בשנת 1961 כתב את מחזהו המפורסם, "ילדי הצל", שהוצג בתיאטרון הבימה בשנים 19621963 ויצא לאור בהמשך אותה שנה. המחזה זכה להצלחה רבה, והוא נלמד כיום בישראל כחלק מתוכנית הלימודים בספרות. המחזה עוסק בחברה הישראלית בשנות החמישים, ונמצאת בו תשתית אוטוביוגרפית מסוימת, שכן בדומה לתומר, גיבור המחזה (יורם) הוא ניצול השואה שהגיע ארצה עם ילדי טהראן. במחזה מובע רגש אשמה חריף, שככל הנראה שאוב מתחושותיו של תומר עצמו. המחזה התפרסם מאוד, הועלה מעל בימות שונות אלפי פעמים, ומוצג עד היום במסגרות תיאטרליות וטלוויזיוניות שונות. הוא תורגם לאנגלית, לצרפתית ולספרדית.

נפטר בתל אביב בגיל 70 ונטמן בבית העלמין ירקון.

יצירה מפורסמת נוספת של תומר היא השיר נוסח, שעוסק בקשריו עם עברו, ונכלל גם הוא בתוכנית לימודי הספרות בישראל.

מבין שיריו התפרסם בארץ שירו: "בעוד שעה אחזור" שהולחן על ידי יוחנן זראי.

אמרה מפורסמת שלו היא: חשוב לזכור שהייתי אדם אבל מה שיותר נורא זה שגם הם היו בני אדם.

ספריו

עריכה
  • נהר חוזר (1954)[1]
  • ילדי הצל (1963)
  • על קו המשווה: שירים(1969)
  • אדום ולבן וריח תפוחי הזהב (על ילדי טהרן) (הספרייה הציונית, 1970)
  • דרך מלח (1978)
  • מלאך עיניים (1999)

כמו כן פרסם תרגומים, ובהם גם ספרי ילדים.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא בן-ציון תומר בוויקישיתוף

מפרי עטו:

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ראו ביקורת: עזרא זוסמן, נסיון בביקורת שלא הצליח, דבר, 27 בנובמבר 1959, המשך.