פתיחת התפריט הראשי

לרבי שלמה יצחקי (רש"י), גדול פרשני התנ"ך והתלמוד בכל הזמנים, נולדו שלוש בנות – יוכבד, מרים ורחל; בנים לא היו לו[1]. לפחות שתיים מהבנות נישאו לגדולי תלמידיו של רש"י, תלמידי חכמים חשובים באותה התקופה, וצאצאיהן מהווים את שושלת רש"י, הנחשבת מיוחסת במיוחד ביהדות עקב ייחוס משפחת רש"י לדוד המלך. מבין בעלי התוספות נמנו רבים על צאצאי בנות רש"י.

יוכבד ומרים נולדו בטרואה שבצרפת (Troyes, 'טרויישׂ' בלשון הימים ההם), בירת רוזנות טרואה וחבל שמפאן, בין השנים ד'תתי"ח-ד'תתכ"ב (1058-1062); רש"י היה אז כבן עשרים. רחל נולדה בטרוייש עשר שנים מאוחר יותר, בסביבות שנת ד'תת"ל (1070).

משפחות שלוש הבנותעריכה

הבת הבכורה, יוכבד, נישאה לרבי מאיר בן שמואל מרמרו, "אבי הגאונים", ולהם נולדו חמישה ילדים: ארבעת בניהם הם רבינו שמואל – הוא הרשב"ם, רבינו יעקב – הוא רבנו תם, גדול בעלי התוספות, רבינו יצחק – הוא הריב"ם, ורבינו שלמה – הקרוי על שם סבו רש"י, כונה 'אבי הדייקנים', ונפטר בצעירותו. בתם היא מרים, שנישאה לרבי שמואל מוויטרי בן רבי שמחה מוויטרי, מחשובי תלמידי רש"י ומחבר מחזור ויטרי, ולהם נולד ר"י הזקן, גדול בעלי התוספות בדור שלאחר דודו ומורו רבנו תם. רשב"ם ורבנו תם הפכו לגדולי הדור שלאחר רש"י, וריב"ם נפטר בחיי הוריו, מותיר אחריו אלמנה ושבעה יתומים. רבינו מאיר ויוכבד האריכו ימים, ככל הנראה, ונפטרו בשיבה טובה ברמרו בשנת ד'תתצ"ה (1135), כשיוכבד מקדימה את בעלה בחודשים מספר[2].

בתו השנייה של רש"י, מרים, נישאה לרבי יהודה בר נתן (ריב"ן), תלמידו של רש"י שאף השלים לאחר מות רש"י את פירושו למסכת מכות. מבניהם של מרים וריב"ן ידועים לנו רבינו יום טוב מפלייזא, רבינו אליעזר, ואלווינה, שהייתה אישה יודעת-ספר.

בתו השלישית, רחל, או בשמה הלועזי בילאשיץ (Belle assez), נישאה לתלמיד חכם בשם אליעזר (שכונה גם Vecelin) ונתגרשה ממנו. לא ידוע עליה מעבר לכך[3].

מצאצאיהן של בנות רש"י היו לימים רבים וגדולים מבין בעלי התוספות, בהם ריצב"א, הש"ר משאנץ, רבינו אלחנן בן יצחק, רבי יהודה בן יום טוב, רבי יהודה שירליאון, ועוד.

בתרבותעריכה

אגדה נפוצה מספרת כי בנותיו של רש"י הניחו תפילין, אולם לא נמצא לכך שום מקור מהימן[4]. אגדות אחרות, אף הן חסרות בסיס מוצק, מספרות על גדולתן בתורה של בנות רש"י; אולם בכתבי הראשונים לא מוזכר הדבר כלל. מאידך, כמה פעמים מוזכר ששאלו חכמים את בנות משפחת רש"י אודות מנהגי קרוביהן, כמו אשתו של רבי אליעזר מגרמייזא, נכדם של הריב"ן ומרים בת רש"י, שנשאלה על מנהגי אביה ואמה, וכן אלמנתו של ריב"ם אותה שאל ר"י הזקן על מנהגי בעלה, וכן מרים בת רבינו מאיר ויוכבד בת רש"י, ועוד[5].

הסופרת האמריקאית מגי אנטון הוציאה לאור טרילוגיית רומנים באנגלית בשם "Rashi’s daughters", העוסקת בבנותיו של רש"י[6].

עץ משפחת רש"יעריכה

יצחק הצרפתי
 
 
שמואלרש"י
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי מאיר
 
יוכבדרחלשמחהמרים
 
ריב"ן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רשב"םר"ת
 
מרים
 
שמשון מפלייזארבי יצחק בן רבי מאירשלמהמרים
 
רבינו שמואל מוויטרירבינו יום טוב מפלייזאאליעזר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יצחקיוסף
 
שלמהאברהם משאנץ
 
 
 
 
רבי יהודה בן יום טוביוסף
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר"י הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ריצב"א
 
רבינו שמשון משאנץ
 
 
יצחק
 
 
רבנו אלחנן
 
 
רבי יעקב
 
 
יהודה שירליאון
 
 
שמואל
רבי שמואל מעכו

מקראעריכה

      - גיס


הערות שולייםעריכה

  1. ^ דף חדש 1, www.mkm-haifa.co.il.
  2. ^ ישראל תא שמע, הלכה, מנהג ומציאות באשכנז, 1100 - 1350, ירושלים 1996.
  3. ^ שמעון שוורצפוקס, יהודי צרפת בימי הביניים, תל אביב 2001, עמ' 88.
  4. ^ "תפילין לנשים". דין | שאל את הרב (בעברית). 11 בפברואר 2014. בדיקה אחרונה ב-14 בנובמבר 2018. .
  5. ^ ראו בספר "כנסת הגדולה", חלק שני, יצחק סובלסקי, ורשה תר"נ, עמ' 95.
  6. ^ Maggie Anton, Rashi's daughters : Book I: Joheved, New York: Penguin, 2007, ISBN 9780452288621
    Maggie Anton, Rashi's daughters : Book II: Miriam, New York: Penguin, 2007, ISBN 9780452288638
    Maggie Anton, Rashi's daughters : Book III: Rachel, New York: Penguin, 2009, ISBN 9780452295681