פתיחת התפריט הראשי

מחזור ויטרי

מחזור ויטרי הוא ספר הלכה ומחזור תפילות, שערך רבנו שמחה בן שמואל מוויטרי, תלמידו של רש"י[1]. המחזור, שכתיבתו הושלמה בשנת 1208, נחשב לאחד המקורות החשובים ביותר בתולדות ספרות התפילות.

תוכן החיבורעריכה

בדומה לסדר רב עמרם גאון ולסידורים נוספים, המחזור כולל הן את נוסחי התפילה לכל השנה, והן הלכות. בין היתר נכללים דיני שבת ועירובין, זמירות, פירוש על עשרת הדברות, על פרקי אבות, סדר מקבלי התורה ולומדיה, הפיוט "ליל שכורים" לפורים, תשובות מרש"י, תגין, אותיות גדולות וקטנות ועשר נקודות, דרך ארץ, גן עדן, מלחמות ה' בזמן המשיח, דיני שחיטה וטרפות, יין נסך, נוסח הגט, חליצה, נוסחי שטרות. נמצאים בו גם פיוטים שונים שאינם מופיעים במחזורים אחרים.

נוסח התפילה במחזור הוא נוסח צרפת הקדום. זהו אחד המקורות החשובים ביותר שלו, והוא מתאשר על פי עדויות של ראשונים אחרים המזכירים את מנהג צרפת. חרף זאת, חלק התפילות כולל שינויי נוסח מרובים בין כתבי היד, וככל הנראה שלא יצאו ממש מתחת ידו של רבי שמחה מוויטרי אלא שונו על ידי המעתיקים בהתאם לנהוג במקומם (כפי שקרה בסדר רב עמרם גאון, בכתבי היד של התלמוד ובחיבורים רבים אחרים). הראיה לכך היא סתירות בין התפילות המובאות בנוסח, לקביעות מפורשות בחלק ההלכתי, ששומר על אחידות רבה יותר בין כתבי היד.

מחזור ויטרי שימש כ"אב טיפוס" לסידורים ולמחזורים שהתחברו בדורות הבאים. הוא מהווה אחד מן היסודות לנוסח אשכנז (אזור הגבול שבין צרפת לגרמניה) ומשם התפשט לארצות הסלביות, פולין וליטא.

הסידור נפוץ ונתקבל בצרפת מיד עם כתיבתו, וכבר רבנו תם כותב עליו[2]:"וימצא כתוב במחזור שתיקן הנדיב ר' שמחה, שיש בו פירוש רוב דברים מסדר ר' עמרם והלכות גדולות ורבינו שלמה ושאר גאונים, ומצוי הוא ברוב מקומות". לפי דברים אלו ניתן לקשר את מחזור ויטרי גם למסורות גאוני בבל.

מהדורותעריכה

המחזור יצא לאור בשנת 1893 בברלין על ידי "חברת מקיצי נרדמים" עם הערות ומבוא שנכתבו על ידי שמעון הלוי איש הורוויץ. בשנת 2004 החלה לצאת מהדורה חדשה של מחזור ויטרי ב-3 כרכים בעריכת הרב אריה גולדשמידט ובהוצאת "מכון אוצר הפוסקים" המבוססת על כתבי יד נוספים שלא היו לפני המוציא לאור הראשון, ונחשבים מדויקים יותר. בהוצאה זו יצא לאור רק חלקו הראשון של המחזור.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • אריה גולדשמידט, מבוא למחזור ויטרי, בתוך: מחזור ויטרי בהוצאת "מכון אוצר הפוסקים", כרך א', עמ' 19-56, ירושלים תשס"ד

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רבי שמואל, בנו של רבי שמחה מוויטרי, נישא לבתו של רבי מאיר בן שמואל חתן רש"י, ובנו היה ר"י הזקן, מחשובי בעלי התוספות.
  2. ^ ספר הישר, תשובה מ"ה.