אלחנן בן יצחק
רבי אלחנן בן יצחק מדנפייר (Dampierre-Sur-Aube) שבצרפת, היה פרשן מבעלי התוספות ופייטן במאה ה-12.
רבי אלחנן היה בנו ותלמידו של ר"י הזקן, מהחשובים שבבעלי התוספות, ובן נינו של רש"י מצד אביו ומצד אמו.[1] חיבר מספר ספרים: "סדר תיקון תפילין",[2] "סוד העיבור"[3] ו"ספר ליקוטין". כן נשתמרו בידינו כמה פיוטים שכתב. נהרג על קידוש השם בפוגרומים של שנת ד'תתקמ"ד (1184), עוד בחיי אביו.[4] מהר"י קולון כתב עליו: "ומי הם פוסקים גדולים יותר מרבנו יצחק ורבנו אלחנן ז"ל".[5]
חיבר תוספות למסכתות רבות. לידינו הגיעו התוספות שלו למסכת עבודה זרה שנכתבו באזור שנת ד'תתקמ"ב,[6] והן נפסקות בדף ל"ה. גם הרא"ש בתוספות הרא"ש למסכת עבודה זרה שנתחברו על ידו מביא מתוספות רבי אלחנן עד לדף לה. תוספותיו למסכת עבודה זרה הודפסו לראשונה על פי כתב יד בשנת תרס"א על ידי דוד פרנקל בהוצאת "חברת דובב שפתי ישנים". מהדורה חדשה בתוספת הערות הודפסה בבני ברק בשנת תשס"ג על ידי אהרן יעקב קרויזר.[7] לפי אפרים אלימלך אורבך, תוספות למסכת עבודה זרה המודפסות, שחוברו על ידי תלמיד רבנו פרץ, מקורן העיקרי בתוספותיו של רבינו אלחנן. וכן תוספות למסכת שבועות המודפסות, שחוברו על ידי רבי אליעזר מטוך, ותוספות למסכת חגיגה המודפסות מקורן העיקרי בתוספותיו של רבינו אלחנן.[8]
רבי אלחנן נזכר כמה פעמים בשמו בתוספות המודפסות.[9] בנו הוא רבי שמואל המוזכר בתוספות במסכת ערכין.[10] על פי אורבך הוא מחבר התוספות למסכת מועד קטן.[11]
משפחת רש"י
עריכהיצחק הצרפתי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שמואל | רש"י | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רבי מאיר | יוכבד | רחל | שמחה | מרים | ריב"ן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רשב"ם | ר"ת | מרים | שמשון מפלייזא | רבי יצחק בן רבי מאיר (ריב"ם) | שלמה | מרים | רבינו שמואל מוויטרי | רבינו יום טוב מפלייזא | אליעזר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יצחק | יוסף | שלמה | אברהם משאנץ | רבי יהודה בן יום טוב | יוסף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ר"י הזקן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ריצב"א (ריב"א הבחור) | רבינו שמשון משאנץ | יצחק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רבנו אלחנן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רבי יעקב | יהודה שירליאון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שמואל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רבי שמואל מעכו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מקרא
עריכה- גיס
קישורים חיצוניים
עריכה- ריצ'רד גוטהייל ומ. סליגסון, "אלחנן בן יצחק", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' אלחנן (בר' יצחק הזקן) מדנפיר", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמוד 138, באתר היברובוקס
- רבי אלחנן בן יצחק, פתיחה לסליחות, באתר "דעת"
- תוספות על מסכת עבודה זרה לרבינו אלחנן ברבינו יצחק (בעל התוספות) מדמפיר ז"ל, הוסיאטין תרס"א, באתר אוצר החכמה (40 העמודים הראשונים ניתנים לצפייה ללא תשלום)
הערות שוליים
עריכה- ^ יחוסה של אמו לרש"י מובא בספר "מבוא הראבי"ה" מאת אביגדור אפטוביצר, עמ' 309, שם מתואר כנינו של רבי יהודה בן נתן, חתנו של רש"י.
- ^ תוספות, מסכת ברכות, דף ס', עמוד ב', ד"ה אשר.
- ^ רבי יהודה בן אליעזר, מנחת יהודה.
- ^ שו"ת מהרש"ל, שאלה כט, באתר היברובוקס. ראו גם שו"ת ר"י הזקן (ת"ד סי' פז): "לפי מה שהיה אומר בני נ"ע וגם כתב כן בתוס' מסכת גיטין וקידושין שהיה נראה לו ... ולפי דבריו של בני תנוח נפשו בצרור החיים".
- ^ שו"ת מהרי"ק סוף שורש נב, באתר היברובוקס.
- ^ על פי פירושו למסכת עבודה זרה דף ט' עמוד ב': "ולחשבון הזה תמצא שנת השמיטה לשנה הזאת שנת תתקמ"ב שאנו עומדין בה".
- ^ דניאל כץ, סקירה, באתר ארץ חמדה.
- ^ א.א אורבך, בעלי התוספות, פרק שלושה עשר.
- ^ זבחים מה, ב. יבמות קה, א. חגיגה טו, ב. חגיגה טז, א. חגיגה כ, א. עבודה זרה לה, א
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י"ח, עמוד ב'.
- ^ ספר ראבי"ה בתוספת מבוא מאת אביגדור אפטוביצר, עמוד 309.