בניין לב רם
בניין לב רם הוא בניין משרדים בפינת הרחובות הנביאים 36 ודבורה הנביאה 2 בירושלים, המשמש כיום את משרד החינוך.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בניין משרדים  |
| מיקום |
ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1990 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1990 |
| אדריכל | דרור חרובי ויצחק בלט |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות מודרנית |
| מידות | |
| קומות |
6 |
| קואורדינטות | 31°47′02″N 35°13′34″E / 31.783805555556°N 35.226194444444°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   בניין לב רם | |
  | |
רקע עריכה
ערכים מורחבים – רחוב הנביאים, בית החולים האיטלקי
בניין לב רם עומד במקביל לחלקו האחורי של בית החולים האיטלקי, ונבנה על מגרש שהיה חלק ממתחם בית החולים. בית החולים עצמו נבנה בתחילת המאה ה-20 ובמהלך מלחמת העולם השנייה הופקע מבעליו, ממשלת איטליה, והועבר לרשות חיל האוויר המלכותי שהשתמש בשטח למגרשי טניס.
עם תום מלחמת העצמאות, במהלכה שימש בניין בית החולים כעמדה קדמית של צה"ל, הועבר בניין בית החולים לממשלת איטליה ולמסדר הנזירות שהחזיק במבנה מטעמה. אז הוברר כי לבית החולים נגרם נזק כבד כתוצאה מהפגזות ואש מנשק קל שפגעה בו. לאחר משא ומתן ממושך החליטה ממשלת איטליה למכור בשנת 1961 את בית החולים והחלקה הצמודה אליו לממשלת ישראל.
בשנת 1963 נמסר בניין בית החולים לשימוש משרד החינוך, ובמהלך שנות השבעים מכרה ממשלת ישראל את השטח הריק ליזמים פרטיים.
תכנון ובניה עריכה
במהלך שנות השבעים של המאה העשרים התעורר צורך בירושלים בבתי מלון יוקרתיים. היזמים שקנו את המגרש הסמוך לבית החולים האיטלקי הגישו בקשה לתוכנית בנייה שתכלול בית מלון בן 11 קומות, שנועד לשמש בעיקר את הציבור הדתי לאומי והחרדי, ולמשוך לקוחות רבים בזכות קרבתו היחסית לעיר העתיקה ואתריה הקדושים.
התוכנית נדחתה על הסף על ידי רשויות התכנון, שחששו כי מבנה ענק יבלע ויגמד את מבנה בית החולים האיטלקי, ואישרו הקמת בית מלון שגבהו לא יעלה על גובה בית החולים האיטלקי.
מבנה בית המלון, שאמור היה לשאת את השם "מלון גינות ירושלים" ובו 250 חדרים, נבנה בסגנון מודרני. לבניין שש קומות מעל חניון תת-קרקעי ובו 200 מקומות חניה. בין חזיתו של בניין לב רם, הנוטה בשיפוע, לבין חלקו האחורי של בניין בית החולים מפרידה רחבה להולכי רגל, המרוצפת בדוגמה גאומטרית של קווים ההולכים ונפרשים מבסיס המגדל בבית החולים האיטלקי. תכנון המבנה החדש נעשה על ידי האדריכלים דרור חרובי ויצחק בלט, בהשראת פיאצה דל קמפו - כיכר העיר המפורסמת בעיר סיינה באיטליה.
גגו של הבניין מעוטר בשינני אבן כמו גגות בית החולים האיטלקי, אך שני המבנים זרים זה לזה ובניין לב רם שונה באופן מהותי מכל הבניינים שלאורך רחוב הנביאים.
בית המלון בנוי כשתי זרועות לא סימטריות ה"חובקות" את בית החולים האיטלקי, וניכרת עליו השפעה של בניין מטה ארגון אונסק"ו שבפריז. בניין אונסק"ו, שנחנך בשנת 1958, נחשב לייחודי ופורץ דרך בעת הקמתו, ואבן דרך באדריכלות.
משרדי משרד החינוך עריכה
במהלך שנות השמונים של המאה העשרים נקלע הקבלן המבצע של בית המלון לקשיים כלכליים, וחברת הבנייה שבבעלותו פשטה את הרגל. עבודת הבנייה נפסקה בשלב סיום בניית שלד הבניין, ובמשך שנים מספר עמד השלד בשיממונו.
בשנת 1989 הושכר הבניין למדינת ישראל, ואליו הועברו משרדי משרד החינוך והתרבות ששכנו קודם לכן במבנים בשכונת ממילא, מבנים שפונו במסגרת התוכנית לבנייה מחדש של האזור.
בסוף שנת 1990 נסתיימה מלאכת הבנייה, ומאז משמש בניין לב רם ביחד עם בית החולים האיטלקי ובית מחניים את משרד החינוך.
גלעד לשלושה לוחמים עריכה
בצמוד לגדר של בית החולים האיטלקי ברחוב הנביאים, הגובלת בפתח המוביל אל הרחבה של בניין לב רם, הוקמה מצבה קטנה ללוחמי מחלקת המרגמות של גדוד 62 מחטיבת ירושלים שנפלו במקום בעת הקרבות לפריצת הקו העירוני ושחרור ירושלים במלחמת ששת הימים.
לקריאה נוספת עריכה
- דוד קרויאנקר, רחוב הנביאים שכונת החבשים ושכונת מוסררה 2000 (כתר הוצאה לאור והוצאת יד יצחק בן-צבי).
- רן שחורי, פיל מגושם במרקם שברירי,הארץ, 17 ביוני 1991.
קישורים חיצוניים עריכה
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית מצולמת על הבניין, באתר 'חלון אחורי', 8 בדצמבר 2015