בני וינקלר

בני וינקלר
	אין תמונה חופשית
לידה	27 באוגוסט 1924
פטירה	4 במרץ 1990 (בגיל 65)

בני וינקלר (27 באוגוסט 1924 – 4 במרץ 1990) היה פסל ומעצב ישראלי.

ביוגרפיה

וינקלר נולד בצ'כוסלובקיה. עלה לישראל ב-1945. החל ליצור פסלים בשנת 1955 בעיקר ממתכת. למד בהדרכתם של דוד פלומבו וחוה מחותן. בתחילת שנות ה-70 הציג בתערוכות בארצות הברית. בדצמבר 1976 הציג תערוכת יחיד בגלריית "לירז" בבאר שבע.^[1]

ביחד עם האדריכל גרשון שבח בנה וינקלר את בית הכנסת של נבטים, שתוכנן כשיחזור של בית כנסת קוצ'יני אותנטי בהודו.

במאי 1977 חנך את "המוזיאון הסביבתי" במצפה רמון בתערוכת יחיד של פסלים ותמונות שיצר^[2] וביולי אותה שנה חנך את גלריית "עמית" בתל אביב, בתערוכת יחיד נוספת.^[3]^[4]

במאי 1978 הציג ב"גלריית בלטמן" ביפו^[5] ובספטמבר אותה שנה הציג ב"גלריית זקס" ברמת השרון.^[6]

בשנת 1982 יצר תבליט קיר ממתכת מכסיפה, עשויה מאלומיניום, נחושת ופליז באורך 7 מטר ובגובה של 2.80 מטר. התבליט נחנך בדצמבר 1985 ב"בית האשלג" בבאר שבע, במשרדי חברת מפעלי ים המלח.^[7] הוא הציג בגלריות רבות ברחבי הארץ.

וינקלר היה נשוי למרים (1931 – 2022). לזוג נולדו שלושה ילדים והם התגוררו בעומר. הוא נפטר ב-1990.

תערוכות יחיד

1976 – גלריית "לירז", באר שבע^[1]
1977 – "המוזיאון הסביבתי", מצפה רמון^[2]
1977 – "גלריית עמית" תל אביב^[3]^[4]
1978 – "גלריית בלטמן" ביפו^[5]
1978 – "גלריית זקס", רמת השרון^[6]
1979 – באולם מרכז לתיירות באפרידר, אשקלון^[8]
1984 – הקארדו, הרובע היהודי בירושלים

פסליו המפורסמים

אנדרטה "יד לנופלים" בעומר - האנדרטה היא פסל פלדה הנישא לגובה של כחמישה מטרים, בסיסו עגול ובנוי מפלדה שחורה. הפסל צבוע שחור בחלקו החיצוני ואלומיניום בחלקו הפנימי. הפסל מורכב מעמודים הניצבים זה לצד זה, אשר מסמלים את השבילים של שרשרות הטנקים ואת כלי הנשק ההרוסים. שלוש בליטות כדוריות נמצאות במרכז הפסל, המדמות קסדות של חיילים.
סמל המועצה בכניסה לבניין המועצה של עומר
תבליטים בבית הכנסת הקוצ'יני בנבטים
תבליט ב"בית האשלג" בבאר שבע^[7]
תבליטים בבית כנסת "שבטי ישראל" בעומר
פסל אדום ברחוב תמר בעומר