בנציון כץ

(הופנה מהדף בנציון בנשלום)
בנציון כץ

בנציון כץ, שנודע גם בשם העט בנציון בנשלום, (ינואר 1907, ו' בשבט ה'תרס"ז – נובמבר 1968, א' בכסלו ה'תשכ"ט) היה מנהל בהסתדרות הציונית, מתרגם לעברית, משורר, פרופסור ללימודים קלאסיים ולספרות עברית, רקטור אוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיהעריכה

בנציון כץ נולד בשנת 1907 בסאנוק שבגליציה, בן לשולם כץ, שהיה סוחר, ורוחמה לבית ארליך. אחותו הייתה טונקה כץ, ואחיו הצעיר ממנו, יהודה (יוליוס) היה דיפלומט ופעיל קומוניסטי פולני (פול').

למד באוניברסיטת קרקוב ובשנת 1929 קיבל בה תואר דוקטור. לימד שם עברית בשנים 1929–1939. בשנים 1937–1938 לימד במכון למדעי היהדות בוורשה. השתתף, כאחד מנציגי פולין, בשני קונגרסים ציוניים והיה פעיל בתנועת "תרבות". לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט עם משפחתו לווילנה,[1] וב-1940 עלה לארץ ישראל. בשנים 1941–1963 היה מנהל המחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית. ערך, יחד עם אשר ברש ושמשון מלצר, את הירחון לנוער "עתידות" שבהוצאת מחלקה זו.[2]

היה חבר בוועד אגודת הסופרים ונציגה בוועדת פרס טשרניחובסקי, ובעקבות מחלוקת שפרצה בשנת 1945 בשאלה האם כשרה השעה להענקת הפרס לתרגום מגרמנית של "פאוסט"[3] התפטר מחברותו בשני גופים אלה, לאחר שהאגודה התנגדה לעמדתו שיש להעניק את הפרס לתרגום זה.[4] בשנת 1954 הוענק לו פרס טשרניחובסקי על תרגומו לטרגדיה "הפרסים" מאת אייסכילוס.[5]

בשנת 1956, עם הקמתה של אוניברסיטת תל אביב, מונה בה לפרופסור בחוגים ללימודים קלאסיים ולספרות עברית. בשנים 1959–1964 היה דיקאן הפקולטה למדעי הרוח. בסוף 1963 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין[6] ובשנת 1964 מונה לרקטור האוניברסיטה[7] וכיהן בתפקיד זה עד לפטירתו.[8] היה חבר המועצה להשכלה גבוהה.[7]

נפטר בשנת 1968 והובא לקבורה בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.[8]

לכבודו יצא לאור בשנת 1970 "ספר זיכרון לפרופ' בנציון כ"ץ ז"ל : רקטור אוניברסיטת תל אביב וראש החוג ללימודים קלאסיים : מחקרים בתרבות הקלאסית", בעריכת מ' רוזלאר וב' שימרון. על שמו נקרא באוניברסיטת תל אביב מכון כץ לחקר הספרות העברית.

מספריועריכה

מתרגומיועריכה

  • מרובעים / מאת עומר ח'יאם, גזית, 1939[12]
  • אייסכילוס, פרומתבס הכבול, מהמקור היווני בצירוף מבוא והערות בנציון בנשלום, תל אביב, גזית, תש"ב
  • מערכות ארוס : מאה שירי-אהבה יווניים - מאלקיוס איש לסבוס בן המאה השביעית והששית שלפני סה"נ עד אגתיאס איש מירינה בן המאה הששית לספירתם, ירושלים: מוסד ביאליק, תש"ך-1960
  • מרטיאליס, מבחר שירים, תרגם מרומית והוסיף דברי-פתיחה וביאורים בנציון בנשלום, ירושלים, מוסד ביאליק, תשל"ז.

לקריאה נוספתעריכה

משיריו:

ממאמריו:

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה