פרס טשרניחובסקי
פרס ישראלי לתרגום ספרותי
פרס טשרניחובסקי לתרגום מופת הוא פרס המוענק על ידי עיריית תל אביב-יפו. הפרס נקרא על שם המשורר שאול טשרניחובסקי, בהתאם להחלטת מועצת העיר משנת 1942. טשרניחובסקי השתתף בניסוח תקנון הפרס ואף נכח בחלוקתו הראשונה בשנת תש"ג-1943.
| תיאור | פרס ישראלי לתרגום |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| הגוף המעניק |
עיריית תל אביב-יפו |
| תקופת הפרס |
1942–הווה (כ־82 שנים) |
| נקרא על שם |
שאול טשרניחובסקי |
| אתר רשמי | |
  | |
הפרס מתחלק לשני חלקים: חלקו הראשון, פרס לתרגום מופת בתחום הספרות יפה; חלקו השני, פרס לתרגום מהספרות המדעית.
בעקבות רפורמה בחלוקת הפרסים העירוניים, הפרס מחולק מדי שנתיים[1].
זוכים
עריכה
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: א. לחלק את הטבלה לשני מדורי הפרס (ספרות יפה, תרגומים מדעיים), כמו בערכים אחרים (פרס ביאליק, פרס הרב קוק); ב. להשלים.| שנה | זוכה | היצירה המתורגמת | זוכה | היצירה המתורגמת | זוכה | היצירה המתורגמת |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1943[2] | אהרן קמינקא (זכה שוב ב-1950) | מכתבי מוסר של סנקה | שלום צבי דוידוביץ | "המלט" מאת ויליאם שייקספיר | ||
| 1944 | יצחק דב ברקוביץ (זכה שוב ב-1955) | פרס כבוד על תרגום כתבי שלום עליכם | שמואל פרלמן | "כנסת הרומנטיקה; דת ופילוסופיה באשכנז" מאת היינריך היינה | צבי וויסלבסקי | "פסיכופתולוגיה של חיי יום-יום" (אנ') מאת זיגמונד פרויד |
| 1945 | יעקב כהן (זכה שוב ב-1958) | "פאוסט" לגתה (יחד עם יצחק ליב ברוך)[3] | יצחק ליב ברוך | "פאוסט" | ש. שלום | סונטות של שייקספיר |
| 1945 | אברהם שליט | "קדמוניות היהודים" ליוסף בן מתתיהו (יוספוס פלאוויוס) | חיים יהודה רות | "תורת המידות" של אריסטו | ||
| 1946[4] | אברהם שלונסקי (זכה שוב ב-1950 וב-1967) | "יבגני אוניגין" מאת פושקין; "המלט" מאת שייקספיר | נתן אלתרמן | המחזות "פדרה" מאת ז'אן רסין ו"נשי וינדזור העליזות" מאת שייקספיר | עמנואל אולסבנגר | "הקומדיה האלוהית" לדנטה אליגיירי |
| 1948[5] | יצחק מן | "הקפיטל" מאת קרל מרקס | צבי וויסלבסקי | "הקפיטל" | ||
| 1948 | ספרית פועלים (פרס מיוחד) | "הפיזיקה החדשה" לא' איינשטיין ול' אינפלד, בתרגום שרגא פייבל קלעי; "המדע המודרני" להיימן לוי, בתרגום אפרים קצ'לסקי (קציר) |
אפרים שמואלי | "אוטופיה" מאת תומאס מור | יצחק שנברג (שנהר) | שני תרגומיו מספרות המופת הרוסית: מבחר הסיפורים "הנודד הקסום; פבלין; האטר" מאת ניקולאי לסקוב; "נשמות מתות" לגוגול |
| 1949 | שלמה שפאן (זכה שוב ב-1956) | ההמנונים ההומריים | שמשון מלצר | שני קובצי סיפורים של י"ל פרץ | ישורון קשת | מסות של מישל דה מונטן |
| 1949 | דוד מרכוס | הספר "גידול ירקות" מאת הומר קולומבוס תומפסון | ||||
| 1950[6] | אברהם שלונסקי | טיל אוילנשפיגל | אהרן קמינקא | "על הנפש" של אריסטו | יצחק ליב ברוך | "המקרא ותרגומיו" של אברהם גייגר |
| 1951 | אהרן אמיר | עדה צמח | לאון (אריה) סימון | פרס של כבוד | ||
| 1952 | ברוך קרוא (זכה שוב ב-1959) | "דברי ימי עם עולם" מאת שמעון דובנוב | שמעון הלקין (זכה שוב ב-1977) | קובץ שיריו של וולט ויטמן | מנחם זלמן וולפובסקי | מספרי פושקין וטורגנייב |
| 1953[7] | יוסף ליכטנבום | פאן טדיאוש לאדם מיצקביץ' | בנציון בנשלום | "הפרסים" לאייסכילוס | יוסף יואל ריבלין | מספרות האסלאם |
| 1954 | נתן רוטנשטרייך | שמואל הוגו ברגמן | עזרא ציון מלמד | |||
| 1955 | חיים בן-עמרם | "תורת הקרקע" ללייאון, באקמן ובריידי | יוסף ג' ליבס | כתבי אפלטון ו"אנשי רומי" של פלוטרכוס | יצחק דב ברקוביץ | "יוסלי זמיר" ו"מעשה שאין לו סוף" של שלום עליכם |
| 1956 | שלמה שפאן | שירת הסיודוס | מנשה לוין | שני ספרי אונורה דה בלזק | דוד צחור | "יסודות הפיזיולוגיה של הצמחים" לג'יימס בונר |
| 1956 | דוד שמעוני | מיכאיל לרמונטוב | ||||
| 1958 | מרדכי אבי-שאול | ארבעה ספרים של תומאס מאן | ראובן אבינועם (גרוסמן) | האנתולוגיה "מבחר שירת אנגליה" | יעקב כהן | פרס כבוד על תרגומים מרובים משירת העולם |
| תשי"ח (1959)[8] | רפאל אליעז | מחזות שייקספיר "רומיאו ויוליה" ו"ריצ'רד השלישי"; מחזות לורקה ושיריו, "רומנסרו צועני";, והמחזה "מעיין הכבשים" מאת לופה דה וגה | ||||
| תשי"ט (1960)[9] | ישראל אפרת | "המלט", "קוריולנוס ו"טימון איש אתונה" לשייקספיר | שלמה הרברג | "עוּל ימים" לדוסטויבסקי; סיפורי מקסים גורקי | אלימלך א' הלוי | "תולדות מלחמת פילופוניס" לתוקידידס |
| תשי"ט | יעקב עצמון | "המספוא והזנת בעלי-חיים" לפרנק ב' מוריסון | ||||
| 1961[10] | אמציה פורת ודניאל לסלי | "המאמרות" של קונפוציוס | ||||
| 1962 | שלמה דיקמן | "אינאיס" מאת ורגיליוס; "על טבע היקום" ללוקרטיוס | שאול אדלר | "מוצא המינים" לצ'ארלס דרווין | ||
| 1966 | שרה דבורצקי | כתבי טקיטוס: "ספרי השנים", "דברי הימים" | אפרים ברוידא | ארבע קומדיות מאת שייקספיר | ||
| 1967 | אברהם שלונסקי | הפואמות של פושקין | נתן אלתרמן | מחזות מולייר | ||
| 1969 | בוריס (דב) גפונוב | "עוטה עור הנמר" לשותא רוסתוולי | אסתר כספי | חיים איזק | "כתבי זיגמונד פרויד" | |
| 1972[11] | אליהו דוד שפיר | הרומן "צמח אטלס" (חלק ב: "מלחמת היצר") לחיים גראדה | יהושע עמיר | "כוכב הגאולה" לפרנץ רוזנצווייג | ||
| 1977 | ישראל אלדד | יוסף בן שלמה | קלמן אהרון ברתיני | |||
| 1977 | מנחם זלמן וולפובסקי | |||||
| 1981 | צבי ארד | אליעזר כגן | נתן שפיגל | |||
| 1984 | יעקב אורלנד | מנחם דורמן | שמעון זנדבנק | |||
| 1989 | נילי מירסקי | רנה ליטוין | ||||
| 1994 | אברהם כרמל | יעל רנן | אביבה ברק | |||
| 1999 | ש. שפרה, יעקב קליין | "בימים הרחוקים ההם" (אנתולוגיה משירת המזרח הקדום, מתורגמת מן השומרית והאכדית) | מרים איתן | "או-או" לסרן קירקגור | עמוס כרמל | |
| 1999 | אהרן שבתאי | דרמות יווניות | ||||
| 2004 | עתליה זילבר | רבקה משולח | ||||
| 2006 | אילנה המרמן | רמי סערי | "פלטרו ואני" לחואן רמון חימנס | |||
| 2008 | ניצה בן-ארי | מכלול יצירתה בעבודת התרגום | דורי מנור | "קנדיד" לוולטר | ||
| 2010[12] | רן הכהן | "כבוד המלכים" (מגעז) | חנה עמית-כוכבי | "סיפורי אלף לילה ולילה" | ||
| 2012[13] | טל ניצן | מכלול יצירתה בעבודת התרגום | עמינדב דיקמן | |||
| 2014[14] | רות בונדי | מפעל חייה בתרגום הספרות הצ'כית | ראובן שניר | "מפתח פעולות הרוח", מבחר משירי אדוניס | ||
| 2018 | אברהם ארואטי | "הארגונאוטיקה" | דוד וינפלדאשר | פרס מפעל חיים על תרגומיו מפולנית | ||
| 2022 | דנה כספי | על תרגום יצירת המופת "הציפורים" (מאת טאריי וסוס) ועל כלל תרגומיה החיים והרגישים משפות סקנדינביות | עמרם פטר | תרגומו מסנסקריט ל"המלך מאוהב: שני מחזות מהודו העתיקה" (קאלידאסה), ועל תרומתו רבת הערך להנגשת התרבות ההודית העתיקה |
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של פרס טשרניחובסקי- הזוכים בפרס טשרניחובסקי
הערות שוליים
עריכה- ^ יגאל חי, הצעה לרפורמה במועדי הענקת הפרסים של עיריית תל אביב, באתר הארץ, 12 במאי 2007
- ^ חלוקת הפרסים לתרגומי-מופת על שם ש. טשרניחובסקי, משמר, 23 באוגוסט 1943.
- ^ אנשי האוניברסיטה הם האחראים לשערוריה של מתן פרס טשרניחובסקי לתרגום מגרמנית, המשקיף, 25 בספטמבר 1945
- ^ ליטל לוין, היום לפני 64 שנה: 13.10.1946 שלונסקי ואלתרמן זוכים בפרס טשרניחובסקי, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2010
- ^ פרס צ'רניחובסקי למתרגמי ה"קאפיטאל", על המשמר, 16 בינואר 1948; פרס טשרניחובסקי ל"קפיטל" של מרכס; הספרות היפה לי. שנברג וא. שמואלי; פרס מיוחד ל"ספרית פועלים", על המשמר, 19 בינואר 1948.
- ^ ס. עזאי, חתני פרס טשרניחובסקי, הארץ, 27 בינואר 1950
- ^ פרס צ'רניחובםקי לתרגומי מופת, שערים, 30 באפריל 1954
- ^ רפאל אליעז וברוך קרוא חתני פרס טשרניחובסקי, דבר, 17 באפריל 1959.
- ^ פרס טשרניחובסקי הוענק לאפרת, הרברג, הלוי ועצמון, דבר, 26 באפריל 1960.
- ^ יגאל לוסין, מן הראדאר – לקונפוציוס: איך תורגמו מסינית לעברית ה"מאמרות" של קונג־פו־טסה, מעריב, 13 בינואר 1961.
- ^ נקבעו חתני פרס טשרניחובסקי, מעריב, 30 בדצמבר 1971.
- ^ מיה סלע, הוכרזו זוכי פרס טשרניחובסקי לתרגום, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2010
- ^ מיה סלע, פרס טשרניחובסקי לתרגום בסך 18 אלף שקל יוענק לד"ר עמינדב דיקמן וטל ניצן, באתר הארץ, 29 במאי 2012
- ^ מיה סלע, פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת לרות בונדי ופרופ' ראובן שניר, באתר הארץ, 6 ביולי 2014.