פתיחת התפריט הראשי

בעל בעל לב הוא סרט טלוויזיה מוזיקלי שיצרו התסריטאי גל אוחובסקי והבמאי איתן פוקס בשנת 1997. הסרט נוצר עבור חברת קשת בערוץ 2 במסגרת סדרת הסרטים "סיפורים קצרים על אהבה" שהפיק חגי לוי.

בעל בעל לב
בימוי איתן פוקס
הפקה חגי לוי
גל אוחובסקי
תסריט גל אוחובסקי
שחקנים ראשיים סמי הורי
צק ברקמן
אסנת חכים
אורי אומנותי
מפיץ שידורי קשת
קרן הקולנוע הישראלי לסרטי איכות
הקרנת בכורה 1997
משך הקרנה 35 דקות
שפת הסרט עברית
סוגה סרט רומנטי עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הסרט מספר על אהבות תמימות אך חסרות סיכוי של צעירים, הנמצאים על סף חייהם הבוגרים. זהו סרטם הראשון של אוחובסקי ופוקס במשותף, והוא היה היצירה הישראלית הטלוויזיונית הראשונה בסדרת שעוסקת בהומוסקסואליות מזווית ראייה חיובית ונורמטיבית.

הסרט משלב פולקלור יהודי (שירים מתוך "קונילמל") עם תרבות שירי האירוויזיון ועם שירי שנות החמישים בארצות הברית. מקור שמו של הסרט הוא שורה מתוך השיר "הוא יהיה לי בעל" (מילים: משה סחר, לחן: שאול ברזובסקי) המופיע בפסקול הסרט "שני קונילמל".

הסרט זכה בפרס הסרט הקצר של פסטיבל "ניו-פסט" בניו יורק.

עלילהעריכה

גיבור הסרט הוא גורי (צק ברקמן), חייל קרבי משוחרר והומוסקסואל בארון, שגר ביישוב קטן בפריפריה. גורי חולם לעזוב את המקום ומתעתד לעזוב לירושלים וללמוד ארכיטקטורה בבצלאל. מיצי (אסנת חכים), חברת ילדות שלו וידידתו הקרובה, חולמת על אהבה ועל מימוש פנטזיות מיניות. השניים חושקים במריטו (סמי הורי), גבר יפה תואר בעל מראה לטיני.

בעוד שניהם מתאהבים במריטו, וכל אחד מהם, בנפרד, מממש את אהבתו על מנת לראות שמדובר בתשוקה ריקה, הולך ומתאהב בגורי בחור צעיר ותמים בשם נאהב (אורי אומנותי). נאהב, הומוסקסואל גלוי ונשי, נמצא על סף גיוס, אך שוקל להשתמט משירות בשל נטיותיו המיניות. עולמו מלא בשירי אירוויזיון ישנים וריקודי עם הנלמדים בחוג הרקדה המתקיים במתנ"ס. בתחילה גורי נרתע מנאהב, ומתייחס בצורה מאוד צינית לאופטימיות שלו, אולם בהמשך הוא מתקבל ללימודים בבצלאל, מתרכך, ומעניק לנאהב את הריקוד האחרון בהרקדה, בטרם הוא עוזב לירושלים.

שחקניםעריכה

שחקן תפקיד
צק ברקמן גורי
אסנת חכים מיצי
אורי אומנותי נאהב
סמי הורי מריטו

חשיבות ציבוריתעריכה

"בעל בעל לב" היה הסרט הטלוויזיוני הראשון בארץ שדיבר בצורה חיובית ואופטימית על נושא ההומוסקסואליות, והקדים בכך את הסדרה "פלורנטין". הסרט מהווה אחת מהדוגמאות המקובלות והמצוטטות[1][2] לדמותו של ההומו בתרבות הישראלית וכנותן לגיטימציה לעדינות ולרגישות, כהנגדה לחיספוס ולגבריות המובהקת אצל הגבר הישראלי בתקופות קודמות.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה