פתיחת התפריט הראשי

בקעת ארדון היא בקעה חולית ששטחה 30 קמ"ר בהר הנגב המזרחי. בקעת ארדון היא חלקו המרכזי של מכתש רמון. הבקעה מוקפת מצוקים, והקרקע שלה מכוסה מישורי חול ותלוליות חול.[1][2]

בקעת ארדון
Ramon Crater.jpg
מכתש רמון
קואורדינטות 34°57′12″N 30°38′32″E / 34.953290°N 30.642311°E / 34.953290; 30.642311

הבקעה נוצרה בעקבות תהליכים של בליה וסחף. באזור הבקעה שוכנים נחל ארדון והר ארדון. האקלים בבקעת ארדון הוא אקלים צחיח.

מקור השם של בקעת ארדון הוא על שמו של "ארדון", בנו של כלב בן חצרון (דברי הימים א ב).

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בקעת ארדון, מפה
  2. ^ שמורות טבע בנגב, דבר, ‏23 באוקטובר 1980
  ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל ובנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.