ברברה טוכמן

סופרת ועיתונאית יהודיה-אמריקאית

ברברה ורטהיים טוכמןאנגלית: Barbara Wertheim Tuchman; ‏30 בינואר 19126 בפברואר 1989) הייתה היסטוריונית, סופרת ועיתונאית יהודיה-אמריקאית, זוכת פרס פוליצר פעמיים וזוכת אות "הרצאת ג'פרסון" לשנת 1980. התמקדה בעיקר בכתיבת ספרי היסטוריה פופולרית; ספריה עסקו בקשת רחבה של נושאים וזכו לפרסום עולמי, הידוע שבהם - "מצעד האיוולת".

ברברה טוכמן
Barbara Wertheim Tuchman
לידה 30 בינואר 1912
ניו יורק, ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 בפברואר 1989 (בגיל 77)
גריניץ', קונטיקט, ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Temple Israel Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים מכללת רדקליף, אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת המדינה של אוהיו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Stilwell and the American Experience in China, 1911-45, אוגוסט 1914 עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Jessica Mathews עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

טוכמן נולדה בניו יורק, נכדתו של הנרי מורגנטאו (האב), שגריר ארצות הברית לטורקיה בעת מלחמת העולם הראשונה, ובתו של מוריס ורטהיים, בנקאי שרכש את כתב העת The Nation. בשנת 1933 קיבלה תואר ראשון במכללת רדקליף, ולאחר מכן הועסקה כשנה כעוזרת מחקר. עבדה כעיתונאית בזמן מלחמת האזרחים בספרד ובמלחמת העולם השנייה, בכתבי העת The Nation ו-New Statesman. טוכמן הרצתה במוסדות אקדמיים שונים, ובהם אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת קליפורניה.

ספרה הראשון יצא לאור בשנת 1938, ולאחר מלחמת העולם השנייה התמקדה בכתיבת ספרים. ספריה מאופיינים בכתיבה מרתקת, גדושה בפרטים רבים מאוד, ועוסקים במגוון רחב של תקופות ואישים בהיסטוריה, החל במאה ה-14 ("ראי רחוק") עבור בסיום המאה ה-19 ("המגדל הגאה") ותחילת מלחמת העולם הראשונה ("אוגוסט 1914", "מברק צימרמן"), וכלה במלחמת וייטנאם ("מצעד האיוולת").

על כתיבתה ההיסטורית זכתה טוכמן בשני פרסי פוליצר: בשנת 1963 עבור "אוגוסט 1914", ובשנת 1972, עבור "סטילוול - אמריקאי בסין".

חוק טוכמן

עריכה

ברברה טוכמן ניסחה בספר "ראי רחוק - מבט למאה ה-14" את ראיית העולם ההיסטורית שלה ואת החשיבות שיש לייחס למאורעות ההיסטוריים ב"חוק טוכמן":

אסונות אינם מצויים לרוב כפי שמצטייר מדיווחים מסוימים. העובדה שמאורע מתואר בכרוניקות גורמת לו להיראות מרוכז ושכיח, ואילו המאורעות בפועל נוטים להיות בלתי סדירים הן בזמן והן במקום. בנוסף, ההתמדה של המציאות הנורמלית חזקה יותר מאשר השפעתה של ההפרעה, כפי שניתן להתרשם מתקופתנו. לדוגמה, לאחר שמיעת החדשות היום, עלול המאזין לחשוב שהעולם כולו מלא שביתות, פשעים, הפסקות חשמל, פריצת סכרים, תקלות רכבת, השבתת מערכת החינוך, שודדים, נרקומנים, ניאו נאצים ואנסים. העובדה היא כי יכול אדם, ביום טוב, לשוב הביתה בערב מבלי להיתקל בדיווחים כאלו יותר מפעם אחת או שתיים. עובדה זו הובילה אותי לנסח חוק של טוכמן, והוא: "העובדה שאירוע מצער מדווח, מכפילה את המשמעות המיוחסת לו פי חמישה עד עשרה (או כל מספר אחר שהקורא מעוניין לספק)".

ביקורת

עריכה

בסקירה משנת 1985 הגדיר המגזין האמריקאי "סאטרדיי רוויו" (אנ') את טוכמן כ"אחד האנשים הכי מוערכים יתר על המידה בתחום האמנות והספרות האמריקאית", וציין כי "במשך השנים [היא ביצעה] מעבר אומלל מכתיבת היסטוריה כלקח מוסרי לכתיבת לקחים מוסריים כהיסטוריה"[1]. על ספרה "מצעד האיוולת" נטען כי הסבריה הם בגדר חוכמה שבדיעבד, ונגועים בכשל הנחת המבוקש[2].

ספריה שתורגמו לעברית

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • משה יגר, "דיוקנה של היסטוריונית מיוחדת במינה: איך הפכה ברברה טוכמן מחקר היסטורי לחומר קריאה מרתק, כולל זיקתה לישראל בחייה ובמחקריה", בתוך: כיוונים חדשים 12 (תשס"ה), עמ' 180–207

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ברברה טוכמן בוויקישיתוף
מפרי עטה

הערות שוליים

עריכה