ברוך נחשון

צייר ישראלי

רפאל ברוך נחשון (ט"ו באב ה'תרצ"ט, 30 באוגוסט 1939ח' בתשרי ה'תשפ"ב, 13 בספטמבר 2021[1]) היה צייר ישראלי, חסיד חב"ד.

ברוך נחשון
ברוך נחשון.jpg
לידה 30 באוגוסט 1939
ט"ו באב ה'תרצ"ט
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי חיפה, פלשתינה (א"י)
פטירה 13 בספטמבר 2021 (בגיל 82)
ח' בתשרי ה'תשפ"ב
ישראלישראל קריית ארבע, ישראל
מקום קבורה בית העלמין היהודי העתיק בחברון עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלי
מקום לימודים בית הספר לאמנויות חזותיות עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 13 בספטמבר 2021 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור
זרם באמנות ריאליסטי נאיבי
הושפע על ידי שלמה נראני (נרינסקי)
www.nachshonart.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד בחיפה ללאה ומנחם נחשון. עוד בילדותו אהב להתבונן בנוף ההררי שנשקף מביתו. לדבריו: "בכל בוקר ראיתי את רועי-הצאן הערביים, עולים בהר, אל המרעה וחוזרים לעת ערב. אהבתי את הצמחים שנחבאו בין הסלעים והשתעשעתי בבוץ, המחליף צורותיו עם כל מדרך כף רגל. העדות המוסמכת על כשרוני, שמעתי מפי הגננת שלי, שהעניקה לי דף וצבעים, כל אימת שעשיתי מהומות בגן הילדים".

בשנים 1950–1958 למד אצל האמן שלמה נראני (נרינסקי), תלמידו של פול סזאן, שפתח לו שער לאמנות. למד בישיבת כרם ביבנה. לאחר שהתקרב לחסידות חב"ד נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים בלוד. לאחר כשנה התגייס לצה"ל. בשנת 1964 התחתן עם שרה. באותה שנה הם ביקרו אצל הרבי מלובביץ' שהעניק לו מלגה לשנת לימודים בבית הספר לאמנות–ויזואלית, ואמר לו: "דורות רבים עברו וחוש הציור בכשרות לא ניתקן – ואתה תתקן".

לאחר מלחמת ששת הימים, הצטרף אל הקבוצה הראשונה של המתנחלים בחברון. בשנים הראשונות הסתובב ברחבי העיר וצייר בשחור לבן. לימים, פתח גלריה ליד מערת המכפלה.

בשנת 1978 פתח תערוכה במרכז העולמי של חב"ד. בתערוכה זו ביקר האדמו"ר מלובביץ', בביקור יחיד מסוגו, ואף העיר את הערותיו על פרטי הציורים[2]. כמו כן, ערך תערוכות באוסטרליה, ארגנטינה, יפן, ארצות הברית ועוד.

נחשון התגורר בקריית ארבע. נפטר ב-13 בספטמבר 2021, ונקבר בבית העלמין היהודי העתיק בחברון. הותיר אחריו אישה, שרה, 5 בנים ו-5 בנות. חתנו, ויקטור עטיה, הוא שליח חב"ד בחברון. חתנו ארז קרלנשטיין, הוא מנכ"ל מוסדות חב"ד ברחובות ונכדו הוא המוזיקאי דוידי נחשון.

יצירתועריכה

ביצירותיו, היה מתרגם נחשון לשפת הציור מחזות מסיפורי המקרא וממדרשי חז"ל, ממראות הטבע ומהחזיונות של הנביאים. יש ביצירותיו השפעות מהאמנות הפרסית וההודית ומכל מה שמגיע אליו מהלימוד בכתבי הקודש.

נחשון השתדל להפיק הרמוניה מלאה, בצבעים ובצורות ומשתמש הרבה בדימויים יהודיים כמו בית המקדש, מנורת שבעת הקנים, נרות, רימונים ושופרות. נחשון סיפר כי: "בטרם שאתחיל ואחרי שאני מסיים, אני מודה לה', שנטע בי את הכשרון, ההשראה והיכולת".

סגנון העבודות של ציורי השמן על הקנבס הוא ריאליסטי-נאיבי.

השפעהעריכה

דמותו הייחודית של נחשון כאמן יהודי חסידי, היוותה השראה לסופר חיים פוטוק שעליה ביסס את התמה בספרו "שמי הוא אשר לב" ("My Name Is Asher Lev") המספר על בחור צעיר, המבקש להפוך לצייר. העלילה עוסקת בנפתוליו עם הצדדים ה"טמאים" של אמנות הציור, תוך לבטים מול המשפחה והרבי[3].

פרשת קבורתו של אברהם ידידיה נחשוןעריכה

בחורף 1975 נולד למשפחת נחשון בן. ברית המילה נערכה במערת המכפלה, והייתה הראשונה שנערכה שם, חרף איסור הממשל הצבאי, והתינוק נקרא בשם אברהם ידידיה. כעבור ארבעה חודשים נפטר התינוק ממוות בעריסה, ואימו שרה החליטה כי התינוק ייקבר בבית העלמין העתיק בחברון, שמאז הרוגי הטבח בתרפ"ט לא נקברו בו יהודים. הממשלה התנגדה לקבורה זו, והוראה על כך יצאה מראש הממשלה יצחק רבין, ושר הביטחון שמעון פרס. אולם בעקבות התעקשותה של האם, הסכים לבסוף שר הביטחון לקבורת התינוק בבית הקברות. היישוב היהודי בחברון רואה בקבורה זו את הצעד הראשון בחידוש היישוב היהודי בתוך העיר חברון, שכן בעקבות הקבורה עלה צורך להציב שמירה על בית הקברות, דבר שהחל את הנוכחות האזרחית בתוך חברון עצמה[4]. בין הדמויות הבולטות שעסקו בשמירה על בית הקברות היה פרופ' בן ציון טבגר, שפעל רבות לשחזורו ולהחזרת היישוב היהודי בחברון.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שלמה מן, ברוך דיין האמת: הצייר החסידי הרב ברוך נחשון, נפטר בגיל 82, אתר col ז' בתשרי תשפ"ב
  2. ^ גלריה מהביקור | פנחס גולד, ריאיון עם נחשון על האירוע באתר שטורעם תמוז תשס"ו. | הצייר ברוך נחשון בתערוכה שהרבי מלובביץ' בא לבקר מיוחד, JEM
  3. ^ ראו ריאיון עם נחשון במגזין הווידאו תורת חיים תוכנית 392.
  4. ^ משפחת נחשון, ב"אתר חברון"