קריית ארבע

יישוב סמוך לעיר חברון

קִרְיַת אַרְבַּע היא התנחלות במעמד של מועצה מקומית בהרי יהודה, השוכנת בצמוד לעיר חברון בצידה המזרחי. זוהי ההתנחלות הגבוהה ביותר ביהודה ושומרון, בגובה של כ-1,008 מטר מעל פני הים. קריית ארבע משמשת כמרכז עירוני ליישובים הישראלים באזור, ובה נציגויות של מספר רשויות ומועצה דתית.

קריית ארבע
סמל העיר
כיכר בקריית ארבע
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה אליהו ליבמן
גובה ממוצע[1] ‎913 מטר
תאריך ייסוד 1972
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2023 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 7,513 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 202
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.3% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 1,860 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 127
תחום שיפוט[2] 4,040 דונם
    - דירוג ארצי 204
31°32′08″N 35°07′05″E / 31.5354204324898°N 35.1180981610647°E / 31.5354204324898; 35.1180981610647
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]
3 מתוך 10
    - דירוג ארצי 210
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.3877
    - דירוג ארצי 164
לאום ודת[2]
יהודים: 97.8%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 2.2%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 13.2%
גילאי 5 - 9 11.1%
גילאי 10 - 14 10.9%
גילאי 15 - 19 9.9%
גילאי 20 - 29 16.7%
גילאי 30 - 44 15.6%
גילאי 45 - 59 9.7%
גילאי 60 - 64 3.6%
גילאי 65 ומעלה 9.3%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 11
–  יסודיים 8
–  על-יסודיים 4
תלמידים 2,500
 –  יסודי 1,695
 –  על-יסודי 805
מספר כיתות 137
ממוצע תלמידים לכיתה 21.2
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל קריית ארבע נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.kiryat4.org.il/

שם העירעריכה

השם קריית ארבע מופיע בפרק כ"ג בספר בראשית: "וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן...". בספר יהושע חברון נקראת קריית ארבע על שם הענק ארבע: "וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע, הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא" (ספר יהושע, יד טו). קריית ארבע נמנית בין שלוש עשרה ערי הכהנים, המתוארות בספר יהושע, פרק כא, יג-כא. יש הסוברים שמשמעות השם היא קריה שבה ארבעה רבעים[4].

תולדות היישובעריכה

בערב ליל הסדר תשכ"ח (ב-11 באפריל 1968) שכרה קבוצת יהודים את מלון "פארק" הערבי בחברון במטרה לחגוג בו את ה"סדר". היהודים שהו במלון גם לאחר הפסח. חודש וחצי לאחר מכן, ב-21 במאי אותה שנה הועברו היהודים להתיישב בממשל הצבאי בחברון בטיעון של שיקולים ביטחוניים. ביוני 1970 פורסמו מודעות בעיתונים של אישים שונים הקוראים להקים את הקריה באופן מיידי. בין החותמים היו הסופרים משה שמיר, יצחק שלו, ע. הלל, רבקה מרים ואורי צבי גרינברג וכן אקדמאים רבים, בהם הפרופסורים יוחנן אהרוני, מנחם אלון, מרסל אליקים, יהודה אליצור, חיים זאב הירשברג, חיים חנני, ישראל תא-שמע, אהרן הראל-פיש, יובל נאמן ואברהם שליט[5]. באותה שנה החלו עבודות אינטנסיביות להקמתה של קריית ארבע[6] בידי ממשלת המערך בראשות גולדה מאיר.

קריית ארבע תוכננה לראשונה על ידי האדריכלים שמואל שקד ויעקב ונטורה.

משנת תשל"ח ועד שנת תשע"ה כיהן הרב דב ליאור כרב היישוב.

ב-2018 פורסם כי בחמש השנים שקדמו לכך נבנו במקום כ-200 יחידות דיור[7].

שלטון מקומיעריכה

לאחר הקמת קריית ארבע ב-1971 נאבקו תושבי היישוב למען הקמת גוף שלטון מקומי ביישובם[8]. גוף השלטון המקומי הראשון שהוקם בקריית ארבע היה ועד מקומי בשם "מנהלת קריית ארבע" שהוקם ב-1974 בצו מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון[9], וכיהנה כמועצה ממונה מטעם משרד הפנים. ב-1 במרץ 1981 הוקמו מועצות מקומיות ביהודה ושומרון ומנהלת קריית ארבע הפכה למועצה מקומית[10] ובשנת 1985 נערכו הבחירות הראשונות למועצה.

ראש המועצה הנוכחי הוא אליהו ליבמן, לפניו כיהן בראשות המועצה מלאכי לוינגר.

אוכלוסייהעריכה

 
רחוב מגורים טיפוסי בקריית ארבע, מרץ 2019

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2023 (אומדן), מתגוררים בקריית ארבע 7,513 תושבים (מקום 202 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.3%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 70.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 5,929 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[11]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

כ-11% מתושבי קריית ארבע הם מקהילת בני מנשה שנקלטו ביישוב באמצע שנות ה-90. שאר האוכלוסייה מורכבת מדתיים לאומיים, שומרי מסורת, חרדים, ומעט חילונים. לפי נתוני בתי ספר ל-2017 יש ביישוב בית ספר חילוני אחד[12].

מוסדות חינוךעריכה

בקריית ארבע מערכת חינוך ענפה המשרתת את תושבי האזור.

 
הישיבה התיכונית
 
שכונה בקרית ארבע ומעליה ברקע נוף שכונת החרסינה וחברון

גנים ובתי ספרעריכה

  • 22 גני ילדים
  • יסודי ממלכתי דתי - "ממ"ד חברון", "אלוני ממרא", "תלמוד תורה קניין תורה" ו"תלמוד תורה חברון".
  • יסודי ממלכתי - "גוונים"
  • תלמוד תורה מערת המכפלה (זילברמן)
  • מועדוניות רווחה - "בית הדקל" ו"בית ארז"

ישיבות ואולפנותעריכה

תנועות נוערעריכה

לימודים כללייםעריכה

תרבות, מסחר ואתרים מפורסמיםעריכה

 
חזית היכל התרבות
 
בניין המועצה

תחבורהעריכה

את קריית ארבע שירתה במשך שנים רבות חברת אגד עד ינואר 2017, שבה הוחלפה בחברת אגד תעבורה. בקריה קיים מסוף אוטובוסים מרכזי של "אגד תעבורה". מסוף זה משמש לרוב כתחנת מוצא (קווי ירושלים, באר שבע, קריית גת, הר חברון ועוד) אך גם כתחנת ביניים למספר קווים (באר שבע, חברון).

סמל היישובעריכה

הסמל עוצב בידי ברוך נחשון תושב המקום וצייר במקצועו. הוא כולל את המרכיבים הבאים:

  • המרכיב העיקרי הוא הנבל המציין כי דוד המלך מלך בחברון.
  • על שני הנבל גפנים ובקצותיו רימונים - שני פירות אלה נמנים עם שבעת המינים ואופיינים לאזור.
  • במרכז הנבל ניצב אריה המביט לשמאל - זהו סמל שבט יהודה.
  • האריה ניצב על מבנה מערת המכפלה השוכנת בחברון הסמוכה - מסמלת את הזיקה ההיסטורית היהודית למקום.
  • בתחתית הנבל הרים עגולים ובתים - מסמלים את בתי חברון והרי יהודה.
  • קצות נבל הן בצורת שופרות - מסמלים את הגאולה.

שכונותעריכה

 
שכונת גבעת חרסינה מעל בתי קריית ארבע - מבט מבית השלום צפונה, מרץ 2019
  • לב הקריה - השכונה המרכזית. כוללת את האזור הוותיק של קריית ארבע, ובו רוב השירותים ומוסדות הציבור (בהם ישיבת ניר), לצד בנייה חדשה כגון שכונת "נופי כרמים" (המוכרת בתור "המדורגים").
  • רמת ממרא (גבעת חרסינה) - השכונה הצפונית והשניה של הקריה. השכונה, שגובהה כאלף מטרים מעל פני הים, היא שכונת המגורים הגבוהה ביותר בארץ ישראל. במקור נקראה השכונה על שמו של אל"ם אהרן חרסינה, ראש מחלקת הגנה מרחבית במטכ"ל. בשכונה נמצאים יקב הבוטיק יקב נח והישיבה התיכונית קריית ארבע.
  • אשמורת יצחק - שכונה קטנה הסמוכה ללב הקריה
  • גבעת האבות - שכונה קטנה הנמצאת מול הכניסה מקרית ארבע לחברון. בשכונה זו מתגוררים איתמר בן גביר, אליהו ליבמן ובנצי גופשטיין.
  • שכונת גל - שכונת מאחז מדרום מערב ללב הקריה. סמוכה לשכונה הערבית 'גאליס'.
  • נופי ממרא - שכונה חדשה היושבת על הכניסה הצפונית לקריית ארבע.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
  2. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ משה דוד קאסוטו, אנציקלופדיה מקראית, א, מוסד ביאליק, תש"י - 1950, עמוד 527
  5. ^ תוקם קריית חברון היהודית מיד, מעריב, 19 ביוני 1970
  6. ^ יהושע ביצור, בניית הקריה בחברון מתנהלת בקצב מהיר, מעריב, 15 בספטמבר 1970
  7. ^ גיא נרדי, ‏“קריית ארבע היא מיקרוקוסמוס של ישראל”, באתר גלובס, 6 במרץ 2018
  8. ^ ראו למשל: יהושע ביצור, ההתנחלות בחברון, מעריב, 4 במרץ 1970
  9. ^ צו בדבר ניהול קריית ארבע (יהודה והשומרון) (מס׳ 561), תשל״ה–1974
  10. ^ על פי צו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון) (מס׳ 892), תשמ״א–1981.
  11. ^ פרופיל קריית ארבע באתר הלמ"ס
  12. ^ המדינה משלמת מאות אלפי שקלים לישיבה המפעילה גרעין תורני בקרית ארבע
  13. ^ אתר פסג"ה קריית ארבע
  14. ^ "כאן חיים, בונים, יוצרים ונוגעים בנימי הרגש", ערוץ 7
  15. ^ אפרת וייס, מתנחלים מקיימים הילולה ליד קבר ברוך גולדשטיין בקריית ארבע, באתר ynet, 9 במרץ 2009; נדב שרגאי, כ-100 פעילי ימין קראו המגילה ליד קבר גולדשטיין, באתר הארץ, 24 במרץ 2005