קריית ארבע

יישוב סמוך לעיר חברון

קִרְיַת אַרְבַּע היא מועצה מקומית ביהודה ושומרון, השוכנת בצמוד לעיר חברון בצידה המזרחי. זוהי ההתנחלות הגבוהה ביותר, בגובה של כ-1,008 מטר מעל פני הים. קריית ארבע משמשת כמרכז עירוני ליישובי האזור, ובה נציגויות של מספר רשויות ומועצה דתית.

קריית ארבע
סמל העיר
Kiryat Arba Square.jpg
כיכר בקריית ארבע
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה אליהו ליבמן
גובה ממוצע[1] ‎913 מטר
תאריך ייסוד 1972
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ספטמבר 2021 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 7,489 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 201
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.2% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 1,702 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 142
תחום שיפוט[2] 4,400 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 204
31°32′08″N 35°07′05″E / 31.5354204324898°N 35.1180981610647°E / 31.5354204324898; 35.1180981610647
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2017[2]
3 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2018[2]
0.3922
    - דירוג מדד ג'יני 190
לאום ודת[2]
יהודים: 97.8%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 2.2%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2019
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 13.4%
גילאי 5 - 9 12.3%
גילאי 10 - 14 10.4%
גילאי 15 - 19 10.0%
גילאי 20 - 29 16.6%
גילאי 30 - 44 15.5%
גילאי 45 - 59 9.2%
גילאי 60 - 64 3.9%
גילאי 65 ומעלה 8.7%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2019
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 9
–  יסודיים 6
–  על-יסודיים 4
תלמידים 2,370
 –  יסודי 1,559
 –  על-יסודי 811
מספר כיתות 129
ממוצע תלמידים לכיתה 20.8
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ט (2018-‏2019)
פרופיל קריית ארבע נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס
http://www.kiryat4.org.il/

שם העירעריכה

השם קריית ארבע מופיע בפרק כ"ג בספר בראשית: "וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן...". בספר יהושע חברון נקראת קריית ארבע על שם הענק ארבע: "וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע, הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא" (ספר יהושע, יד טו). קריית ארבע נמנית בין שלוש עשרה ערי הכהנים, המתוארות בספר יהושע, פרק כא, יג-כא. יש הסוברים שמשמעות השם היא קריה שבה ארבעה רבעים[3].

תולדות היישובעריכה

בערב ליל הסדר תשכ"ח (ב-11 באפריל 1968) שכרה קבוצת יהודים את מלון "פארק" הערבי בחברון במטרה לחגוג בו את ה"סדר". היהודים שהו במלון גם לאחר הפסח. חודש וחצי לאחר מכן, ב-21 במאי אותה שנה הועברו היהודים להתיישב בממשל הצבאי בחברון בטיעון של שיקולים ביטחוניים. ביוני 1970 פורסמו מודעות בעיתונים של אישים שונים הקוראים להקים את הקריה באופן מיידי. בין החותמים היו הסופרים משה שמיר, יצחק שלו ע. הלל, רבקה מרים ואורי צבי גרינברג וכן אקדמאים רבים, בהם הפרופסורים יוחנן אהרוני, מנחם אלון, מרסל אליקים, יהודה אליצור, חיים זאב הירשברג, חיים חנני, ישראל תא-שמע, אהרן הראל-פיש, יובל נאמן ואברהם שליט[4]. באותה שנה החלו עבודות אינטנסיביות להקמתה של קריית ארבע[5]. ב-19 באוגוסט 1971, לאחר מאבקים רבים וקשים[6] הוציא הממשל הצבאי צו 561 שעל פיו הוקמה קריית ארבע כ"ועד מקומי". הוועד נקרא "מינהלת קריית ארבע" ויושב ראש שלה מונה מטעם משרד הפנים.

ב-1 במרץ 1981 הפך הוועד המקומי למועצה מקומית על פי צו 892 ובשנת 1985 נערכו הבחירות הראשונות לראשות המועצה.

קריית ארבע תוכננה לראשונה על ידי האדריכלים שמואל שקד ויעקב ונטורה.

ראש המועצה הנוכחי הוא אליהו ליבמן, לפניו כיהן בראשות המועצה מלאכי לוינגר. משנת תשל"ח ועד שנת תשע"ה כיהן הרב דב ליאור כרב היישוב.

ב-2018 פורסם כי בחמש השנים שקדמו לכך נבנו במקום כ-200 יחידות דיור[7].

אוכלוסייהעריכה

 
רחוב מגורים טיפוסי בקריית ארבע, מרץ 2019

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ספטמבר 2021 (אומדן), מתגוררים בקריית ארבע 7,489 תושבים (מקום 201 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.2%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2019, לקריית ארבע דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ט (2018-‏2019) היה 68.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2018 היה 5,929 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,634 ש"ח).[8]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

כ-11% מתושבי קריית ארבע הם מקהילת בני מנשה שנקלטו ביישוב באמצע שנות ה-90. שאר האוכלוסייה מורכבת מדתיים לאומיים, שומרי מסורת, חרדים, ומעט חילונים. לפי נתוני בתי ספר ל-2017 יש ביישוב בית ספר חילוני אחד[9].

מוסדות חינוךעריכה

בקריית ארבע מערכת חינוך ענפה המשרתת את תושבי האזור.

 
הישיבה התיכונית
 
שכונה בקרית ארבע על נוף שכונת החרסינה וחברון

גנים ובתי ספרעריכה

  • 22 גני ילדים
  • יסודי ממלכתי דתי- "ממ"ד חברון", "אלוני ממרא", "תלמוד תורה קניין תורה" ו"תלמוד תורה חברון".
  • יסודי ממלכתי- "גוונים"
  • תלמוד תורה מערת המכפלה (זילברמן)
  • מועדוניות רווחה- "בית הדקל" ו"בית ארז"

ישיבות ואולפנותעריכה

תנועות נוערעריכה

לימודים כללייםעריכה

תרבות, מסחר ואתרים מפורסמיםעריכה

 
חזית היכל התרבות
 
בניין המועצה

תחבורהעריכה

את קריית ארבע שירתה במשך שנים רבות חברת אגד עד ינואר 2017, שבה הוחלפה בחברת אגד תעבורה. בקריה קיים מסוף אוטובוסים מרכזי אחד של "אגד תעבורה". מסוף זה משמש לרוב כתחנת מוצא (קווי ירושלים, באר שבע, קריית גת, הר חברון ועוד) אך גם כתחנת ביניים למספר קווים (באר שבע, חברון).

סמל היישובעריכה

הסמל עוצב בידי ברוך נחשון תושב המקום וצייר במקצועו. הוא כולל את המרכיבים הבאים:

  • המרכיב העיקרי הוא הנבל המציין כי דוד המלך מלך בחברון.
  • על שני הנבל גפנים ובקצותיו רימונים - שני פירות אלה נמנים עם שבעת המינים ואופיינים לאזור.
  • במרכז הנבל ניצב אריה המביט לשמאל - זהו סמל שבט יהודה.
  • האריה ניצב על מבנה מערת המכפלה השוכנת בחברון הסמוכה - מסמלת את הזיקה ההיסטורית היהודית למקום.
  • בתחתית הנבל הרים עגולים ובתים - מסמלים את בתי חברון והרי יהודה.
  • קצות נבל הן בצורת שופרות - מסמלים את הגאולה.

שכונותעריכה

 
שכונת גבעת חרסינה מעל בתי קריית ארבע - מבט מבית השלום צפונה, מרץ 2019
  • לב הקריה- השכונה המרכזית. כוללת את האזור הוותיק של קריית ארבע, ובו רוב השירותים ומוסדות הציבור (בהם ישיבת ההסדר), לצד בנייה חדשה כגון שכונת "נופי כרמים" (המוכרת בתור "המדורגים").
  • רמת ממרא (גבעת חרסינה) שגובהה כאלף מטרים מעל פני הים, שכונת המגורים הגבוהה ביותר בארץ ישראל המערבית. במקור נקראה השכונה על שמו של אל"ם אהרן חרסינה, ראש מחלקת הגנה מרחבית במטכ"ל. בשכונה נמצאים יקב הבוטיק יקב נח והישיבה התיכונית קריית ארבע.
  • אשמורת יצחק
  • גבעת האבות - בכניסה לחברון
  • גבעת גל
  • נופי ממרא

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף ספטמבר 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2019
  3. ^ משה דוד קאסוטו, אנציקלופדיה מקראית, א, מוסד ביאליק, תש"י - 1950, עמוד 527
  4. ^ תוקם קריית חברון היהודית מיד, מעריב, 19 ביוני 1970
  5. ^ יהושע ביצור, בניית הקריה בחברון מתנהלת בקצב מהיר, מעריב, 15 בספטמבר 1970
  6. ^ ראו למשל: יהושע ביצור, ההתנחלות בחברון, מעריב, 4 במרץ 1970
  7. ^ גיא נרדי, ‏“קריית ארבע היא מיקרוקוסמוס של ישראל”, באתר גלובס, 6 במרץ 2018
  8. ^ פרופיל קריית ארבע באתר הלמ"ס
  9. ^ המדינה משלמת מאות אלפי שקלים לישיבה המפעילה גרעין תורני בקרית ארבע
  10. ^ אתר פסג"ה קריית ארבע
  11. ^ "כאן חיים, בונים, יוצרים ונוגעים בנימי הרגש", ערוץ 7
  12. ^ אפרת וייס, מתנחלים מקיימים הילולה ליד קבר ברוך גולדשטיין בקריית ארבע, באתר ynet, 9 במרץ 2009; נדב שרגאיכ-100 פעילי ימין קראו המגילה ליד קבר גולדשטיין, באתר הארץ, 24 במרץ 2005