קריית ארבע

יישוב סמוך לעיר חברון

קִרְיַת אַרְבַּע היא התנחלות במעמד של מועצה מקומית בהרי יהודה, השוכנת בצמוד לעיר חברון בצידה המזרחי. זוהי ההתנחלות הגבוהה ביותר ביהודה ושומרון, בגובה של כ-1,008 מטר מעל פני הים. קריית ארבע משמשת כמרכז עירוני ליישובים הישראלים באזור, ובה נציגויות של מספר רשויות ומועצה דתית.

קריית ארבע
סמל העיר
מבט מרחפן על קריית ארבע
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה אליהו ליבמן
גובה ממוצע[1] ‎913 מטר
תאריך ייסוד 1972
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2023 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 7,564 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 205
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.0% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.03 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 1,872 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 128
תחום שיפוט[4] 4,040 דונם
    - דירוג ארצי[2] 204
31°32′08″N 35°07′05″E / 31.5354204324898°N 35.1180981610647°E / 31.5354204324898; 35.1180981610647
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
3 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 210
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.3877
    - דירוג ארצי[2] 164
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
גילאי 0 - 4 13.2%
גילאי 5 - 9 11.1%
גילאי 10 - 14 10.9%
גילאי 15 - 19 9.9%
גילאי 20 - 29 16.7%
גילאי 30 - 44 15.6%
גילאי 45 - 59 9.7%
גילאי 60 - 64 3.6%
גילאי 65 ומעלה 9.3%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 11
–  יסודיים 8
–  על-יסודיים 4
תלמידים 2,500
 –  יסודי 1,695
 –  על-יסודי 805
מספר כיתות 137
ממוצע תלמידים לכיתה 21.2
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל קריית ארבע נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.kiryat4.org.il/

שם העיר עריכה

השם קריית ארבע מופיע בספר בראשית: ”וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן...” (כ"ג, ב') בספר יהושע חברון נקראת קריית ארבע על שם הענק ארבע: ”וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע, הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא.” (י"ד, ט"ו) קריית ארבע נמנית בין שלוש עשרה ערי הכהנים, המתוארות בספר יהושע[6]. יש הסוברים שמשמעות השם היא קריה שבה ארבעה רבעים[7].

הסברים נוספים לשם העיר מובאים במדרש: "שדרו בה ד' צדיקים, ענר אשכול ממרא ואברהם, ונימולו בה ד' צדיקים אברהם ענר אשכול וממרא".[8]

תולדות היישוב עריכה

בערב ליל הסדר תשכ"ח (ב-11 באפריל 1968) שכרה קבוצת יהודים את מלון "פארק" הערבי בחברון במטרה לחגוג בו את ה"סדר". היהודים שהו במלון גם לאחר הפסח. חודש וחצי לאחר מכן, ב-21 במאי אותה שנה הועברו היהודים להתיישב בממשל הצבאי בחברון בטיעון של שיקולים ביטחוניים.

ביוני 1970 פורסמו מודעות בעיתונים של אישים שונים הקוראים להקים את הקריה באופן מיידי. בין החותמים היו הסופרים משה שמיר, יצחק שלו, ע. הלל, רבקה מרים ואורי צבי גרינברג וכן אקדמאים רבים, בהם הפרופסורים יוחנן אהרוני, מנחם אלון, מרסל אליקים, יהודה אליצור, חיים זאב הירשברג, חיים חנני, ישראל תא-שמע, אהרן הראל-פיש, יובל נאמן ואברהם שליט[9]. באותה שנה החלו עבודות אינטנסיביות להקמתה של קריית ארבע[10] בידי ממשלת המערך בראשות גולדה מאיר.

קריית ארבע תוכננה לראשונה על ידי האדריכלים שמואל שקד ויעקב ונטורה.

שלטון מקומי עריכה

 
בניין המועצה

לאחר הקמת קריית ארבע ב-1971 נאבקו תושבי היישוב למען הקמת גוף שלטון מקומי ביישובם[11]. גוף השלטון המקומי הראשון שהוקם בקריית ארבע היה ועד מקומי בשם "מנהלת קריית ארבע" שהוקם ב-1974 בצו מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון[12], וכיהנה כמועצה ממונה מטעם משרד הפנים. ב-1 במרץ 1981 הוקמו מועצות מקומיות ביהודה ושומרון ומנהלת קריית ארבע הפכה למועצה מקומית[13] ובשנת 1985 נערכו הבחירות הראשונות למועצה.

ראשי המינהלת המקומית:

ראשי מועצה המקומית:

רבני היישוב עריכה

משנת תשל"ח ועד שנת תשע"ה כיהן הרב דב ליאור כרב היישוב. לאחר שמונה שנים בהם לא היה רב ליישוב, בשנת תשפ"ג נבחר הרב אברהם יצחק שוורץ לכהן כרב היישוב.

אוכלוסייה עריכה

 
רחוב מגורים טיפוסי בקריית ארבע, מרץ 2019

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף דצמבר 2023 (אומדן), מתגוררים בקריית ארבע 7,564 תושבים (מקום 205 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.0%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 70.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 5,929 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[14]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

כ-11% מתושבי קריית ארבע הם מקהילת בני מנשה שנקלטו ביישוב באמצע שנות ה-90. שאר האוכלוסייה מורכבת מדתיים לאומיים, שומרי מסורת, חרדים, ומעט חילונים. לפי נתוני בתי ספר ל-2017, יש ביישוב בית ספר חילוני אחד[15].

שכונות עריכה

 
שכונה בקרית ארבע ומעליה ברקע נוף שכונת החרסינה וחברון

בשנת 2018 פורסם כי בחמש השנים שלפני כן נבנו בקריית ארבע כ-200 יחידות דיור[16].

  • לב הקריה - השכונה המרכזית. כוללת את האזור הוותיק של קריית ארבע, ובו רוב השירותים ומוסדות הציבור (בהם ישיבת ניר), לצד בנייה חדשה כגון שכונת "נופי כרמים" (המוכרת בתור "המדורגים").
  • רמת ממרא (גבעת חרסינה) - השכונה הצפונית והשניה של הקריה. השכונה, שגובהה כאלף מטרים מעל פני הים, היא שכונת המגורים הגבוהה ביותר בארץ ישראל. במקור נקראה השכונה על שמו של אל"ם אהרן חרסינה, ראש מחלקת הגנה מרחבית במטכ"ל. בשכונה נמצאים יקב הבוטיק יקב נח והישיבה התיכונית קריית ארבע.
  • אשמורת יצחק - שכונה קטנה הסמוכה ללב הקריה
  • גבעת האבות - שכונה קטנה הנמצאת מול הכניסה מקרית ארבע לחברון. בשכונה זו מתגוררים איתמר בן גביר, אליהו ליבמן ובנצי גופשטיין.
  • שכונת גל - שכונת מאחז מדרום מערב ללב הקריה. סמוכה לשכונה הערבית 'גאליס'.
  • נופי ממרא - שכונה חדשה היושבת על הכניסה הצפונית לקריית ארבע.

מוסדות חינוך עריכה

 
הישיבה התיכונית

בקריית ארבע מערכת חינוך ענפה המשרתת את תושבי האזור.

גנים ובתי ספר עריכה

  • 22 גני ילדים
  • יסודי ממלכתי דתי - "ממ"ד חברון", "אלוני ממרא", "תלמוד תורה קניין תורה" ו"תלמוד תורה חברון".
  • יסודי ממלכתי - "גוונים"
  • תלמוד תורה מערת המכפלה (זילברמן)
  • מועדוניות רווחה - "בית הדקל" ו"בית ארז"

ישיבות ואולפנות עריכה

תנועות נוער עריכה

לימודים כלליים עריכה

תרבות, מסחר ואתרים מפורסמים עריכה

 
חזית היכל התרבות

תחבורה עריכה

את קריית ארבע שירתה במשך שנים רבות חברת אגד עד ינואר 2017, שבה הוחלפה בחברת אגד תעבורה. בקריה קיים מסוף אוטובוסים מרכזי של "אגד תעבורה". מסוף זה משמש לרוב כתחנת מוצא (קווי ירושלים, באר שבע, קריית גת, הר חברון ועוד) אך גם כתחנת ביניים למספר קווים (באר שבע, חברון).

סמל היישוב עריכה

הסמל עוצב בידי ברוך נחשון תושב המקום וצייר במקצועו. הוא כולל את המרכיבים הבאים:

  • המרכיב העיקרי הוא הנבל המציין כי דוד המלך מלך בחברון.
  • על שני הנבל גפנים ובקצותיו רימונים - שני פירות אלה נמנים עם שבעת המינים ואופיינים לאזור.
  • במרכז הנבל ניצב אריה המביט לשמאל - זהו סמל שבט יהודה.
  • האריה ניצב על מבנה מערת המכפלה השוכנת בחברון הסמוכה - מסמלת את הזיקה ההיסטורית היהודית למקום.
  • בתחתית הנבל הרים עגולים ובתים - מסמלים את בתי חברון והרי יהודה.
  • קצות נבל הן בצורת שופרות - מסמלים את הגאולה.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-26 בדצמבר 2023.
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ ספר יהושע, פרק כ"א, פסוקים י"גכ"א
  7. ^ משה דוד קאסוטו, אנציקלופדיה מקראית, א, מוסד ביאליק, תש"י - 1950, עמוד 527
  8. ^ בראשית רבה, פרשה נ"ח, פסקה ד'
  9. ^ תוקם קריית חברון היהודית מיד, מעריב, 19 ביוני 1970
  10. ^ יהושע ביצור, בניית הקריה בחברון מתנהלת בקצב מהיר, מעריב, 15 בספטמבר 1970
  11. ^ ראו למשל: יהושע ביצור, ההתנחלות בחברון, מעריב, 4 במרץ 1970
  12. ^ צו בדבר ניהול קריית ארבע (יהודה והשומרון) (מס׳ 561), תשל״ה–1974
  13. ^ על פי צו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון) (מס׳ 892), תשמ״א–1981.
  14. ^ פרופיל קריית ארבע באתר הלמ"ס
  15. ^   חיים לוינסון, המדינה משלמת מאות אלפי שקלים לישיבה המפעילה גרעין תורני בקרית ארבע, באתר הארץ, 8 בפברואר 2015
  16. ^ גיא נרדי, ‏“קריית ארבע היא מיקרוקוסמוס של ישראל”, באתר גלובס, 6 במרץ 2018
  17. ^ אתר פסג"ה קריית ארבע
  18. ^ "כאן חיים, בונים, יוצרים ונוגעים בנימי הרגש", באתר ערוץ 7
  19. ^ אפרת וייס, מתנחלים מקיימים הילולה ליד קבר ברוך גולדשטיין בקריית ארבע, באתר ynet, 9 במרץ 2009; נדב שרגאי, כ-100 פעילי ימין קראו המגילה ליד קבר גולדשטיין, באתר הארץ, 24 במרץ 2005