ברוס מקלארן

ברוס לסלי מקלארןאנגלית: Bruce Leslie McLaren; ‏30 באוגוסט 1937 - 2 ביוני 1970) היה נהג מרוצים, מהנדס, מעצב מכוניות ויזם ניו זילנדי. הקים את קבוצת המרוצים מקלארן הנושאת את שמו. הקבוצה, הנחשבת לאחת המצליחות בתולדות אליפות הפורמולה 1, זכתה במהלך השנים 12 פעמים באליפות הנהגים ושמונה פעמים באליפות היצרנים. הקבוצה ניצחה שלוש פעמים במרוץ האינדיאנפוליס 500 ובמרוץ 24 השעות של לה מאן.

ברוס מקלארן
Bruce McLaren
לידה 30 באוגוסט 1937
אוקלנד שבניו זילנד
פטירה 2 ביוני 1970 (בגיל 32)
מסלול גודווד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ניו זילנדניו זילנד ניו זילנדי
השכלה Auckland University of Technology עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 2 ביוני 1970 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • Motorsports Hall of Fame of America
  • New Zealand Sports Hall of Fame עריכת הנתון בוויקינתונים
קריירת פורמולה 1
מרוצים 104
ניצחונות 4
פודיומים 27
נקודות בקריירה 188.5 (196.5)
הקפות מהירות 3
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ילדותו עריכה

מקלארן נולד באוקלנד, ניו זילנד. בגיל תשע אובחן כלוקה בתסמונת לג-קלב-פרטס שגרמה לכך שרגלו הימנית תהיה ארוכה יותר מהשמאלית.

הוריו של מקלארן ניהלו מוסך וסדנה. אביו, לס, התחרה במרוצי אופנועים אך בשל פציעה עזב את התחום ועבר להתחרות במרוצי מכוניות[1].

קריירה עריכה

אביו של מקלארן שיפץ אוסטין 7 עימה התחרה ברוס לראשונה בגיל 14 במרוץ טיפוס גבעה. שנתיים לאחר מכן החל להשתתף בקביעות במרוצים במגוון כלי רכב: פורד 10, אוסטין-היילי וקופר-קליימקס. קצב ההתקדמות היה מהיר ובסיום עונת 1957/58 סיים כסגן-אלוף ניו זילנד.

פורמולה 1 עריכה

 
מקלארן במהלך גרנד פרי גרמניה (1969)

בעונת 1958 התחרה בגרנד פרי ניו זילנד. ביצועיו באותו המרוץ הרשימו מאוד את ג'ק ברבהאם, שבהמשך הזמין את מקלארן להתחרות עבורו. ארגון הראלי הבינלאומי של ניו זילנד זיהה אף הוא את הפוטנציאל וצירף אותו לתוכנית "נסיעה לאירופה" (Driver to Europe). תוכנית שאיפשרה לנהגים צעירים להשתלם בקבוצות אירופאיות. בגרנד פרי גרמניה התחרו מכוניות פורמולה 1 לצד מכוניות פורמולה 2. מקלארן סיים את המרוץ ראשון בקטגוריית הפורמולה 2 וחמישי בדירוג הכללי[2].

לקראת עונת 1959 הצטרף יחד עם ברבהאם לקבוצת קופר. בגרנד פרי ארצות הברית, המרוץ האחרון בעונה, רשם את הניצחון הראשון והפך למנצח הצעיר ביותר בתולדות הגרנד פרי (22 שנים ו-104 ימים)[3]. עונת 1960 הייתה עונתו הטובה ביותר מבחינת הישגים. הוא ניצח בגרנד פרי ארגנטינה, סיים חמש פעמים נוספות בפודיום ובסיומה דורג במקום השני.

בעונת 1963 הקים את קבוצת המרוצים "ברוס מקלארן מוטור רייסינג בע"מ", אך המשיך להתחרות עבור קופר שנתיים נוספות. בשנת 1965 הכריז על הצטרפות הקבוצה לאליפות ועבר להתחרות בשורותיה. במהלך עונת 1968 השיג את הניצחון הראשון עבור הקבוצה כשניצח בגרנד פרי בלגיה. אף על פי שלא רשם אף ניצחון במהלך עונת 1969 הצליח לסיים את העונה במקום השלישי.

Can-Am עריכה

אליפות ה-Can-Am (קיצור של Canadian-American Challenge Cup) ערכה את עונת הבכורה שלה בשנת 1966 וקבוצת מקלארן הצטרפה הייתה מהראשונות שלקחו בה חלק. מקלארן לקח חלק בארבעה מרוצים וסיים את העונה במקום השלישי. בעונתו השנייה ניצח בשני מרוצים וזכה באליפות. האליפות התרחבה משישה לאחד עשר מרוצים בשנת 1969. מקלארן ניצח בשישה מרוצים, סיים שלוש פעמים במקום השני וזכה בתואר בשנית.

מרוץ 24 השעות של לה מאן עריכה

בין השנים 19591967 השתתף שמונה פעמים במרוץ 24 השעות של לה מאן כשהוא נוהג בדגמי קופר, מזארטי ופורד. בשנת 1966 ניצח את המרוץ יחד עם כריס אמון עבור קבוצת שלבי-אמריקן, כשהם נוהגים בפורד GT40.

מותו עריכה

ב-2 ביוני 1970 בחן את דגם המקלארן M8D על מסלול המרוצים גודווד באנגליה. במהלך הנסיעה החלק האחורי של המכונית איבד יציבות בשל המהירות. כתוצאה מכך הרכב הסתחרר, ירד מהמסלול ופגע בעמוד בטון. מקלארן נהרג באופן מיידי.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ברוס מקלארן בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה