פורמולה 1 עונת 1958

עונת ספורט

עונת 1958 היא העונה התשיעית של אליפות הפורמולה 1 שאורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). בעונה זאת התקיימה לראשונה אליפות היצרנים, במקביל לאליפות הנהגים. בנוסף, שונתה שיטת הניקוד ונאסרה החלפת מכוניות בין נהגים במהלך המרוץ. מייק הות'ורן ניצח רק מרוץ אחד במהלך העונה, אך זכה באליפות בפער של נקודה אחת מסטירלינג מוס, שניצח שלושה מרוצים. לאחר הזכייה הודיע על פרישה מהאליפות. ונוול הבריטית זכתה באליפות היצרנים.

פורמולה 1 עונת 1958
1958 Formula One season
מייק הות'ורן, הזוכה באליפות
מייק הות'ורן, הזוכה באליפות
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 19 בינואר 1958
תאריך סיום 19 באוקטובר 1958
מספר עונה 9
מספר מרוצים בעונה 11
זוכה באליפות הנהגים מייק הות'ורן
נקודות הנהג הזוכה 42 (49)
זוכה באליפות היצרנים ונוול
נקודות היצרן הזוכה 48 (57)
מייק הות'ורן בגרנד פרי ארגנטינה

העונה הייתה אחת הקטלניות בתולדות האליפות - ארבעה נהגים נהרגו בתאונות במהלך ארבעה מרוצים שונים.

המרוצים בעונה עריכה

מרוץ מסלול תאריך פול פוזישן הקפה מהירה מנצח יצרן
1 ארגנטינה  גרנד פרי ארגנטינה אוסקר אלפרדו אלבס, בואנוס איירס 19 בינואר ארגנטינה  חואן מנואל פנג'יו ארגנטינה  חואן מנואל פנג'יו הממלכה המאוחדת  סטירלינג מוס הממלכה המאוחדת  קופר-קליימקס
2 מונקו  גרנד פרי מונקו מונקו 18 במאי הממלכה המאוחדת  טוני ברוקס הממלכה המאוחדת  מייק הות'ורן צרפת  מוריס טריטגננט הממלכה המאוחדת  קופר-קליימקס
3 הולנד  גרנד פרי הולנד זנדוורט 26 במאי הממלכה המאוחדת  סטיוארט לואיס-אוונס הממלכה המאוחדת  סטירלינג מוס הממלכה המאוחדת  סטירלינג מוס הממלכה המאוחדת  ונוול
4 ארצות הברית (48 כוכבים)  אינדינפוליס 500 אינדינפוליס 30 במאי ארצות הברית (48 כוכבים)  דיק רת'מן ארצות הברית (48 כוכבים)  טוני בטנהאוזן ארצות הברית (48 כוכבים)  ג'ימי בריאן ארצות הברית (48 כוכבים)  אפרלי-אופנהאוזר
5 בלגיה  גרנד פרי בלגיה ספא-פרנקורצ'מפס 15 ביוני הממלכה המאוחדת  מייק הות'ורן הממלכה המאוחדת  מייק הות'ורן הממלכה המאוחדת  טוני ברוקס הממלכה המאוחדת  ונוול
6 צרפת  גרנד פרי צרפת ריימס 6 ביולי הממלכה המאוחדת  מייק הות'ורן הממלכה המאוחדת  מייק הות'ורן הממלכה המאוחדת  מייק הות'ורן איטליה  פרארי
7 הממלכה המאוחדת  גרנד פרי בריטניה סילברסטון 19 ביולי הממלכה המאוחדת  סטירלינג מוס הממלכה המאוחדת  מייק הות'ורן הממלכה המאוחדת  פיטר קולינס איטליה  פרארי
8 גרמניה המערבית  גרנד פרי גרמניה נורבורגרינג 3 באוגוסט הממלכה המאוחדת  מייק הות'ורן הממלכה המאוחדת  סטירלינג מוס הממלכה המאוחדת  טוני ברוקס הממלכה המאוחדת  ונוול
9 פורטוגל  גרנד פרי פורטוגל פורטו 24 באוגוסט הממלכה המאוחדת  סטירלינג מוס הממלכה המאוחדת  מייק הות'ורן הממלכה המאוחדת  סטירלינג מוס הממלכה המאוחדת  ונוול
10 איטליה  גרנד פרי איטליה מונצה 7 בספטמבר הממלכה המאוחדת  סטירלינג מוס ארצות הברית (48 כוכבים)  פיל היל הממלכה המאוחדת  טוני ברוקס הממלכה המאוחדת  ונוול
11 מרוקו  גרנד פרי מרוקו קזבלנקה 19 באוקטובר הממלכה המאוחדת  מייק הות'ורן הממלכה המאוחדת  סטירלינג מוס הממלכה המאוחדת  סטירלינג מוס הממלכה המאוחדת  ונוול

תקציר העונה עריכה

 
ונוול VW5, הדגם איתו זכתה הקבוצה באליפות היצרנים הראשונה

מנועי הרכבים לא השתנו, בהשוואה לעונה הקודמת, אך אורך המרוצים הוגבל ל-300 קילומטרים או שעתיים (הקודם מביניהם).

חואן מנואל פנג'יו, שזכה בתואר האליפות בארבע העונות הקודמות הודיע על פרישה מהאליפות בסיום העונה הקודמת. למרות זאת הוא לקח חלק בגרנד פרי ארגנטינה, מרוץ פתיחת העונה, אותו סיים במקום הרביעי. את המרוץ ניצח סטירלינג מוס כשהוא נוהג ברכב בעל מנוע אחורי מתוצרת קופר-קליימקס כחלק מקבוצה פרטית בבעלות רוב וולקר. הקבוצה ניצחה גם את המרץ השני, שהתקיים במונקו. לאחר המרוץ הראשון הצטרף מוס לקבוצת ונוול הבריטית. הוא ניצח את הגרנד פרי בהולנד, בפורטוגל ובמרוקו. טוני ברוקס, חברו לקבוצה, ניצח שלושה מרוצים. ניצחונות אלה סייעו לקבוצה לזכות בתואר אליפות היצרנים, בעונת הבכורה של התחרות. למרות הניצחונות, כל אחד שני הנהגים לא הצליח לסיים חמישה מרוצים שונים במהלך העונה. הדבר איפשר למייק הות'ורן, שניצח רק מרוץ אחד, אך סיים חמש פעמים נוספות במקום השני, לזכות באליפות הנהגים בפער של נקודה אחת.

בגרנד פרי פורטוגל, כמעט ונפסלה תוצאתו של הות'ורן. התערבותו של מוס הובילה לביטול הפסילה המתוכננת, למרות שפסילה כזאת הייתה מסייעת למוס לעלות למקום הראשון באליפות ולזכות בתואר[1].

העונה הייתה אחת הקטלניות בתולדות האליפות - ארבעה נהגים נהרגו במהלך העונה בתאונות שאירעו בארבעה מרוצים שונים. לואיג'י מוסו נהרג במהלך הגרנד פרי הצרפתי. פיטר קולינס, חברו לקבוצת פרארי, נהרג בגרנד פרי הגרמני. סטיוארט לואיס-אוונס, נהרג בגרנד פרי במרוקו ופט אוק'ונור נהרג במהלך מרוץ האינדינפוליס 500. מייק הות'ורן הודיע לאחר הזכייה בתואר על פרישה. כשלושה חודשים לאחר מכן נהרג בתאונת דרכים.

דירוג האליפות עריכה

שיטת הניקוד עריכה

הנקודות בכל מרוץ הוענקו לנהגים שסיימו באחד מחמשת המקומות הראשונים. הניקוד ניתן בהתאם למופיע בטבלה. בנוסף, ניתנה נקודת בונוס לנהג שקבע את זמן ההקפה המהירה בכל מרוץ, במידה ויותר מנהג אחד קבע את זמן ההקפה המהירה ביותר, מחולקת הנקודה באופן שווה בין כל הנהגים שקבעו את ההישג. מספר המרוצים בהם נצברו נקודות אליפות הוגדלו מחמש לשש התוצאות הטובות ביותר. הנקודות המופיעות בסוגריים כוללות את סך הנקודות שהושגו בעונה.

מיקום 1 2 3 4 5
נקודות 8 6 4 3 2

דירוג הנהגים עריכה

הטבלה כוללת רק נהגים שצברו נקודות במהלך העונה

מיקום נהג ארגנטינה  מונקו  הולנד  ארצות הברית (48 כוכבים)  בלגיה  צרפת  הממלכה המאוחדת  גרמניה המערבית  פורטוגל  איטליה  מרוקו  נקודות
1 הממלכה המאוחדת  מייק הות'ורן (3) (פרש) (5) 2 1 2 פרש 2 2 2 42 (49)
2 הממלכה המאוחדת  סטירלינג מוס 1 פרש 1 פרש 2 פרש פרש 1 פרש 1 41
3 הממלכה המאוחדת  טוני ברוקס פרש פרש 1 פרש 7 1 פרש 1 פרש 24
4 הממלכה המאוחדת  רוי סלבדורי פרש 4 8 11 3 2 9 5 7 15
5 הממלכה המאוחדת  פיטר קולינס פרש 3 פרש פרש 5 1 פרש 14
6 ארצות הברית (48 כוכבים)  הארי של 6 5 2 5 פרש 5 פרש 6 פרש 5 14
7 צרפת  מוריס טריטגננט 1 9 7 פרש 8 3 8 פרש פרש 12
8 איטליה  לואיג'י מוסו 2 2 7 פרש פרש 12
9 הממלכה המאוחדת  סטיוארט לואיס-אוונס פרש פרש 3 פרש 4 3 פרש פרש 11
10 ארצות הברית (48 כוכבים)  פיל היל 7 9 3 3 9
11 צרפת  ז'אן ברה 5 פרש 3 פרש פרש פרש פרש 4 פרש פרש 9
12 גרמניה המערבית  וולפגנג פון טריפס פרש 3 פרש 4 5 פרש 9
13 ארצות הברית (48 כוכבים)  ג'ימי בריאן 1 8
14 ארגנטינה  חואן מנואל פנג'יו 4 4 7
15 ארצות הברית (48 כוכבים)  ג'ורג' אמיק 2 6
16 ארצות הברית (48 כוכבים)  ג'וני בויד 3 4
17 ארצות הברית (48 כוכבים)  טוני בטנהאוזן 4 4
18 אוסטרליה  ג'ק ברבהאם 4 8 פרש 6 6 פרש 7 פרש 11 3
19 הממלכה המאוחדת  קליף אליסון 6 6 4 פרש פרש 10 פרש 7 10 3
20 שוודיה  יואקים בונייה פרש 10 9 8 פרש פרש פרש פרש 4 3
21 ארצות הברית (48 כוכבים)  ג'ים רת'מן 5 2
22 ניו זילנד  ברוס מקלארן 5 13 2
מיקום נהג ארגנטינה  מונקו  הולנד  ארצות הברית (48 כוכבים)  בלגיה  צרפת  הממלכה המאוחדת  גרמניה המערבית  פורטוגל  איטליה  מרוקו  נקודות

דירוג היצרנים עריכה

עונה זאת הייתה עונת הבכורה של אליפות היצרנים. חלוקת הנקודות התבצעה בדומה לאליפות הנהגים. הניקוד ניתן ליצרן, בהתאם לתוצאה הגבוהה ביותר שהשיגו נהגי הקבוצה בכל מרוץ. מרוץ האינדינאפוליס 500, נחשב לחלק מהעונה, אך לא נכלל בחלוקת הנקודות ליצרנים.

מיקום נהג ארגנטינה  מונקו  הולנד  בלגיה  צרפת  הממלכה המאוחדת  גרמניה המערבית  פורטוגל  איטליה  מרוקו  נקודות
1 הממלכה המאוחדת  ונוול פרש 1 1 (2) (4) 1 1 1 1 48 (57)
2 איטליה  פרארי 2 2 (5) 2 1 1 (4) 2 (2) (2) 40 (57)
3 הממלכה המאוחדת  קופר-קליימקס 1 1 4 8 6 3 2 7 5 7 31
4 הממלכה המאוחדת  BRM 5 2 5 פרש 5 פרש 4 פרש 4 18
5 איטליה  מזארטי 4 פרש 10 7 4 9 פרש פרש 4† 6 6
6 הממלכה המאוחדת  לוטוס-קליימקס 6 6 4 פרש פרש 10 פרש 6 10 3
גרמניה המערבית  פורשה 11 0
הממלכה המאוחדת  קונוט-אלטה DNQ פרש 0
איטליה  OSCA WD DNQ 0
מיקום נהג ארגנטינה  מונקו  הולנד  בלגיה  צרפת  הממלכה המאוחדת  גרמניה המערבית  פורטוגל  איטליה  מרוקו  נקודות

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 1958 בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Sir Stirling Moss, Grandprix.com



הקודם:
חואן מנואל פנג'יו
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 1958
מייק הות'ורן
הבא:
ג'ק ברבהאם
הקודם:
לא התקיים
פורמולה 1 - אלופת העולם ליצרנים 1958
ונוול
הבא:
קופר-קליימקס