פתיחת התפריט הראשי

עונת 1968 הייתה העונה ה-19 של אליפות הפורמולה 1, שאורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). גרהאם היל זכה באליפות בפעם השנייה. קבוצת לוטוס זכתה באליפות היצרנים בפעם השלישית.

פורמולה 1 עונת 1968
1968 Formula One season
HillGraham1969Aug.jpg
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 1 בינואר 1968
תאריך סיום 3 בנובמבר 1968
מספר עונה 19
מספר מרוצים בעונה 12
זוכה באליפות הנהגים גרהאם היל
נקודות הנהג הזוכה 48
זוכה באליפות היצרנים לוטוס
נקודות היצרן הזוכה 62
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

המרוצים בעונהעריכה

מרוץ מסלול תאריך פול פוזישן הקפה מהירה מנצח יצרן
1 דרום אפריקה (1928-1994)  גרנד פרי דרום אפריקה קילאמי 1 בינואר בריטניה  ג'ים קלארק בריטניה  ג'ים קלארק בריטניה  ג'ים קלארק בריטניה  לוטוס-פורד
2 ספרד (1945-1977)  גרנד פרי ספרד ג'ראמה 12 במאי ניו זילנד  כריס אמון צרפת  ז'אן-פייר בלטויה בריטניה  גרהאם היל בריטניה  לוטוס-פורד
3 מונקו  גרנד פרי מונקו מונקו 26 במאי בריטניה  גרהאם היל בריטניה  ריצ'רד אטווד בריטניה  גרהאם היל בריטניה  לוטוס-פורד
4 בלגיה  גרנד פרי בלגיה ספא-פרנקורצ'מפס 9 ביוני ניו זילנד  כריס אמון בריטניה  ג'ון סורטיס ניו זילנד  ברוס מקלארן בריטניה  מקלארן-פורד
5 הולנד  גרנד פרי הולנד זנדוורט 23 ביוני ניו זילנד  כריס אמון צרפת  ז'אן-פייר בלטויה בריטניה  ג'קי סטיוארט צרפת  מאטרה-פורד
6 צרפת  גרנד פרי צרפת רואן לס אסארט 7 ביולי אוסטריה  יוכן רינדט מקסיקו (1934-1968)  פדרו רודריגס בלגיה  ג'קי איקס איטליה  פרארי
7 בריטניה  גרנד פרי בריטניה ברנדס האטץ' 20 ביולי בריטניה  גרהאם היל שווייץ  ג'ו סיפרט שווייץ  ג'ו סיפרט בריטניה  לוטוס-פורד
8 גרמניה המערבית  גרנד פרי גרמניה נורבורגרינג 4 באוגוסט בלגיה  ג'קי איקס בריטניה  ג'קי סטיוארט בריטניה  ג'קי סטיוארט צרפת  מאטרה-פורד
9 איטליה  גרנד פרי איטליה מונצה 8 בספטמבר בריטניה  ג'ון סורטיס בריטניה  ג'קי אוליבר ניו זילנד  דני האלם בריטניה  מקלארן-פורד
10 קנדה  גרנד פרי קנדה מונט-טרמבלנט 22 בספטמבר אוסטריה  יוכן רינדט שווייץ  ג'ו סיפרט ניו זילנד  דני האלם בריטניה  מקלארן-פורד
11 ארצות הברית  גרנד פרי ארצות הברית ווטקינס גלן 6 באוקטובר ארצות הברית  מריו אנדרטי בריטניה  ג'קי סטיוארט בריטניה  ג'קי סטיוארט צרפת  מאטרה-פורד
12 מקסיקו (1934-1968)  גרנד פרי מקסיקו הרמנוס רודריגז 3 בנובמבר שווייץ  ג'ו סיפרט שווייץ  ג'ו סיפרט בריטניה  גרהאם היל בריטניה  לוטוס-פורד

תקציר העונהעריכה

 
גרהאם היל במכונית הלוטוס 49B הצבועה בצבעי מותג הסיגריות "Gold Leaf". קבוצת היצרן הראשונה שפרסמה נותן חסות על גבי המכונית

ג'ים קלארק וגרהאם היל, צמד נהגי קבוצת לוטוס, סיימו את גרנד פרי דרום אפריקה, מרוץ הפתיחה של העונה, במקומות 1–2. היה זה ניצחונו האחרון בקריירה של קלארק, שנהרג ב-7 באפריל במהלך מרוץ פורמולה 2 בהוקנהיימרינג. למרות מותו של קלארק הצליחה לוטוס לזכות בשני התארים: היל זכה באליפות הנהגים והקבוצה זכתה באליפות היצרנים.

במהלך העונה נעשו שלושה שינויים חשובים לתחרות. השינוי הראשון היה האישור שניתן לנותני חסות להציג פרסום על גבי הרכבים המתחרים. קבוצת גנסטון, קבוצה פרטית מדרום אפריקה, הייתה הראשונה שצבעה את מכוניתה בצבעי מותג הסיגריות "גנסטון" במרוץ פתיחת העונה. בגרנד פרי ספרד, המרוץ השני בעונה, לוטוס צבעה את רכבה בצבעי אדום, זהב ולבן, צבעי המותג של חברת "אימפריאל טבקו". בכך הפכה לקבוצת היצרן הרשמית הראשונה שפרסמה את נותן החסות על גבי המכונית[1].

שינוי נוסף היה הוספה של כנפיים למכוניות. לוטוס הוסיפה כנף קדמית קטנה למכוניתו של היל לקראת גרנד פרי מונקו. פרארי וברבהאם הציגו בגרנד פרי בלגיה כנף בגודל מלא, שמוקמה מעל ראשו של הנהג. לוטוס הגיבה בהוספת כנף בגודל מלא בחלק האחורי של המכונית.

השינוי השלישי היה השימוש שנעשה בקסדת מרוצים מלאה. דן גורני היה הראשון שעשה שימוש בקסדה זאת בגרנד פרי גרמניה[2].

דירוג האליפותעריכה

שיטת הניקודעריכה

הנקודות בכל מרוץ הוענקו לנהגים שסיימו באחד מששת המקומות הראשונים. בחישוב נקודות האליפות הובאו בחשבון חמש התוצאות הטובות מתוך ששת המרוצים הראשונים בעונה וחמש התוצאות הטובות מתוך ששת המרוצים האחרונים בעונה.

מיקום 1 2 3 4 5 6
נקודות 9 6 4 3 2 1

אליפות הנהגיםעריכה

הטבלה כוללת רק נהגים שצברו נקודות במהלך העונה

מיקום נהג דרום אפריקה (1928-1994)  ספרד (1945-1977)  מונקו  בלגיה  הולנד  צרפת  בריטניה  גרמניה המערבית  איטליה  קנדה  ארצות הברית  מקסיקו  נקודות
1 בריטניה  גרהאם היל 2 1 1 פרש 9 פרש פרש 2 פרש 4 2 1 48
2 בריטניה  ג'קי סטיוארט פרש 4 1 3 6 1 פרש 6 1 7 36
3 ניו זילנד  דני האלם 5 2 5 פרש פרש 5 4 7 1 1 פרש פרש 33
4 בלגיה  ג'ק איקס פרש פרש 3 4 1 3 4 3 DNS פרש 27
5 ניו זילנד  ברוס מקלארן פרש פרש 1 פרש 8 7 13 פרש 2 6 2 22
6 מקסיקו  פדרו רודריגס פרש פרש פרש 2 3 NC פרש 6 פרש 3 פרש 4 18
7 שווייץ  ג'ו סיפרט 7 פרש פרש 7 פרש 11 1 פרש פרש פרש 5 6 12
8 בריטניה  ג'ון סורטיס 8 פרש פרש פרש פרש 2 5 פרש פרש פרש 3 פרש 12
9 צרפת  ז'אן-פייר בלטויה 6 5 פרש 8 2 9 פרש פרש 5 פרש פרש פרש 11
10 ניו זילנד  כריס אמון 4 פרש פרש 6 10 2 פרש פרש פרש פרש פרש 10
11 בריטניה  ג'ים קלארק 1 9
12 אוסטריה  יוכן רינדט 3 פרש פרש פרש פרש פרש פרש 3 פרש פרש פרש פרש 8
13 בריטניה  ריצ'רד אטווד 2 פרש 7 7 פרש 14 6
14 צרפת  ג'וני סרווז-גאווין פרש פרש 2 פרש פרש 6
15 בריטניה  ג'קי אוליבר פרש 5 NC DNS פרש 11 פרש פרש DNS 3 6
16 איטליה  לודביקו סקרפיוטי פרש 4 4 6
17 בלגיה  לוסיאן ביאנקי 3 6 פרש פרש NC NC פרש 5
18 בריטניה  ויק אלפורד 4 פרש פרש פרש 5 פרש 8 5
19 בריטניה  בריאן רדמן פרש 3 פרש 4
20 בריטניה  פירס קארג' פרש פרש פרש פרש 6 8 8 4 פרש פרש פרש 4
21 ארצות הברית  דן גורני פרש פרש פרש פרש 9 פרש פרש 4 פרש 3
22 שוודיה  ג'ו בונייה פרש DNQ פרש 8 פרש 6 פרש NC 5 3
23 אוסטרליה  ג'ק ברבהאם פרש DNS פרש פרש פרש פרש פרש 5 פרש פרש פרש 10 2
24 שווייץ  סילביו מוזר DNQ 5 NC DNS DNQ 2

אליפות היצרניםעריכה

בחישוב הנקודות הובאה בחשבון רק התוצאה הגבוהה ביותר שהושגה על נהג בקבוצה בכל מרוץ. התוצאות המודגשות הן התוצאות שנחשבו לחישוב הניקוד באליפות.

מיקום יצרן דרום אפריקה (1928-1994)  ספרד (1945-1977)  מונקו  בלגיה  הולנד  צרפת  בריטניה  גרמניה המערבית  איטליה  קנדה  ארצות הברית  מקסיקו  נקודות
1 בריטניה  לוטוס-פורד 1 1 1 5 9 11 1 2 פרש 4 2 1 62
2 בריטניה  מקלארן-פורד 2 5 1 פרש 5 4 7 1 1 4 2 49
3 צרפת  מאטרה-פורד 6 5 פרש 4 1 3 6 1 2 6 1 7 45
4 איטליה  פרארי 4 פרש 3 4 1 2 4 3 פרש פרש פרש 32
5 בריטניה  BRM פרש פרש 2 2 3 6 8 6 4 3 פרש 4 28
6 יפן  הונדה 8 פרש פרש פרש פרש 2 5 פרש פרש פרש 3 5 14
7 בריטניה  קופר-BRM 3 3 6 פרש 4 פרש פרש פרש 5 NC 8 14
8 בריטניה  ברבהאם-רפקו 3 פרש פרש פרש 5 פרש פרש 3 פרש פרש פרש 10 10
9 צרפת  מאטרה פרש 8 2 9 פרש פרש 5 פרש פרש 9 8
10 בריטניה  מקלארן-BRM 5 DNQ פרש 8 פרש 6 פרש NC 3
בריטניה  קופר-מזארטי 7 0
ארצות הברית  איגל-וסלייק פרש פרש פרש 9 פרש 0
בריטניה  לולה-ב.מ.וו 10 0
בריטניה  ברבהאם-קליימקס NC 0
דרום אפריקה (1928-1994)  LDS-רפקו פרש 0
בריטניה  קופר-קליימקס פרש 0
ארצות הברית  איגל-קליימקס DNS 0

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 1968 בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה



הקודם:
דני האלם
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 1968
גרהאם היל
הבא:
ג'קי סטיוארט
הקודם:
ברבהאם
פורמולה 1 - אלופת העולם ליצרנים 1968
לוטוס
הבא:
מאטרה-פורד