פתיחת התפריט הראשי

ברטואהצרפתית: Bertoua) היא בירת מחוז המזרח של קמרון. היא גם משמשת כבית המסורתי של הקבוצה האתנית גבאיה (אנ').

ברטואה
Bertoua
Alliance Voyage Bertoua.jpg
מדינה קמרוןקמרון  קמרון
מחוז מחוז המזרח
שטח 100 קילומטר רבוע
גובה 717 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 218,000 (2011)
קואורדינטות 4°35′00″N 13°41′00″E / 4.5833333333333°N 13.683333333333°E / 4.5833333333333; 13.683333333333 
אזור זמן UTC +1
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ב-2014, פורסם כי בית החולים ברטואה נודע בעבודתו המשרתת את הצרכים הרפואיים של פליטים מהרפובליקה המרכז-אפריקאית שחוצים את הגבול לקמרון דרך ערי הגבול[1][2].

גאוגרפיהעריכה

ברטואה נמצאת כ-350 ק"מ צפונית מזרחית ליאונדה וכ-110 ק"מ מהגבול עם הרפובליקה המרכז-אפריקאית, על גדות נהר ג'אדומבה.

ברטואה מחוברת על ידי כבישים עם הערים יאונדה, בלאבו, באטורי ויוקאדואומה. תחנת הרכבת הקרובה ביותר ממוקמת כ-80 ק"מ צפונית מערבית לברטואה, בעיר בלאבו, שדרכה עובר מסילת הרכבת מיאונדה לנאו גונדר. יש בברטואה שדה תעופה (קוד יאט"א:‏ BTA; קוד ICAO:‏ FKKO)[3][4][5].

ברטואה היא העיר הגדולה ביותר בחלק המזרחי של קמרון. העיר ממוקמת על מישור, שגובהו מעל פני הים נע בין 400 ל-900 מטרים. ברטואה ממוקמת על הגבול של שני אזורים טבעיים: סוואנה ויערות קו המשווה.

אקליםעריכה

בברטואה יש אקלים צנוע [דרושה הבהרה]. ישנן ארבע עונות אופייניות של השנה:

הטמפרטורה במהלך השנה היא כמעט זהה, החל מ-23 מעלות צלזיוס ועד ל-25 מעלות צלזיוס. הטמפטורה המקסימלית יכולה להגיע עד ל-30 מעלות צלזיוס. ברטואה מאופיינת בגשמים כבדים (1500–2000 מ"מ בשנה).

היסטוריהעריכה

לפני הופעתה של העיר על שטח של ברטואה המודרנית, היו התנחלויות, שנוסדה בחזרה בתקופה הקדם-קולנית. התנחלויות אלו הושפעו מאוד ממדינות האסלאם. ב-1903 הפכה טריטוריה זו לחלק מן הפרוטקטוראט הגרמני. ברטואה נוסדה ב-1927 על ידי ציידים של שבט מבאיה, שהגיעו למקום הזה של הרפובליקה המרכז-אפריקאית. בתולדות ברטואה יש 3 תקופות:

  • התקופה הקולוניאלית (1927-1960) - תקופה זו החלה עם הקמתה של העיר והסתיימה עם עצמאותה של קמרון בינואר 1960. בתקופה זו, ברטואה מתפתחת כמרכז של כריית זהב, כמו גם התנחלות מעבר לכביש ולאזורים אחרים באפריקה.
  • התקופה השנייה (1960-1989) - ברטואה הפכה למרכז המנהלי של המזרחי של קמרון. השקעות משמעותיות נעשות בתשתית העיר.
  • תקופה של ירידה כלכלית (מאז 1989) - ב-1989 החל מיתון ארוך, המאופיין בירידה משמעותית בהכנסות לתקציב העיר. למרות זאת, אוכלוסיית ברטואה ממשיכה לגדול במהירות.

אוכלסייהעריכה

בשנים האחרונות, אוכלוסיית ברטואה גדלה במהירות רבה, בעיקר בשל מהגרים מהפרובינציות המזרחיות של קמרון, כמו גם ממדינות אחרות: צ'אד, הרפובליקה המרכז-אפריקאית, קונגו וניגריה.

דתעריכה

מאז 1983, ברטואה הוא מושבו של הבישוף הקתולי, ומנובמבר 1994 ברטואה הוא מושבו של הארכיבישוף.

חינוךעריכה

בברטואה נמצא המרכז הקתולי לחיסול האנאלפביתיות. ב-2000, מרכז זה התפרסם בעולם כאשר גבר בן 75 עבר את בחינות הגמר בבית הספר שבו הוא למד. אנטאגאנה קמרון, גורש מבית ספרו לאחר שכשל בלימודיו ב-1940, קיבל תעודה של בית ספר יסודי רק לאחר 60 שנה.[6]

ישנם 11 גני ילדים, 30 בתי ספר יסודיים, 10 בתי ספר תיכוניים, כש-4 מהם בתי ספר טכניים, ואוניברסיטה קתולית פרטית אחת.

המכון האוניברסיטאי הקתולי של ברטואה, האוניברסיטה הקתולית הפרטית היחידה בעיר, הוקמה ב-2007, תחת הדחף של הבישופים המקומיים.

כלכלהעריכה

ברטואה הוא המרכז הכלכלי והמסחרי של מזרח קמרון. מבין הענפים בברטואה, החקלאות (גידול חומר הגלם טבק) והייעור הם המפותחים ביותר. למעשה אין תיירים בברטואה, ולכן תרומת התיירות לכלכלת העיר היא קטנה ביותר.

רוב האוכלוסייה העובדת של ברטואה היא אנשים צעירים, שרבים מהם מועסקים במגזר הבלתי פורמלי של המשק. ההכנסה לנפש בברטואה נמוכה יחסית.

בעיר יש תחנת דלק, בית מרקחת ובית חולים.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ברטואה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Schmitt, Celine (6 ביוני 2014). "Central African Republic: Rapid Treatment Saves Seven-Year-Old CAR Refugee Chopped and Left for Dead (Page 1 of 2)". allAfrica.com. בדיקה אחרונה ב-10 ביוני 2014. 
  2. ^ Schmitt, Celine (23 במאי 2014). "Growing numbers of young CAR refugees arrive in Cameroon with malnutrition". The Cameroon Daily Journal. אורכב מ-המקור ב-2014-06-10. בדיקה אחרונה ב-10 ביוני 2014. 
  3. ^ Airport record for Bertoua Airport at Landings.com
  4. ^ Bertoua Airport BTA
  5. ^ Google (2013-08-25). location of Bertoua Airport (Map). Google Maps. Google. Retrieved 2013-08-25.
  6. ^ Аттестат через 60 лет // Санкт-Петербургские Ведомости. — 2001. — № 126.