פתיחת התפריט הראשי

ברייתא דל"ב מידות

ברייתא דל"ב מידות הוא חיבור בנושא מידות שהתורה נדרשת בהן אשר כתיבתו מיוחסת לרבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי, והוא מהווה מערכת של 45 כללים ללימוד האגדה. מתוכן, 13 מידות הן מתורתו של רבי ישמעאל, ו-32 מידות נוספות הוסיף רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי.

האגדה נזכרת בספרות פרשנות התורה, מאחרי תקופת הגאונים והלאה[1].

הוא מופיע כ"פרשה ראשונה" בתוך משנת רבי אליעזר; המשך החיבור (מ'פרשה שלישית' ואילך) מכונה מדרש אגור. הוא יצא לאור מכתב יד על ידי הלל גרשם ‬ענעלאו בשנת 1934[2]. הברייתא נדפסה לאחר כללי התלמוד שבסוף מסכת ברכות, בש"ס וילנא, בלוויית פירוש.

יש המאחרים את הברייתא לתקופות מאוחרות, וטוענים שאינה מדרש תנאי[3].

שלושים ושתיים המידותעריכה

  1. בריבוי
  2. במיעוט
  3. בריבוי אחר רבוי
  4. במיעוט אחר מיעוט
  5. בקל וחומר מפורש
  6. בקל וחומר סתום
  7. בגזרה שווה
  8. בבניין אב
  9. בדרך קצרה
  10. בדבר שהוא שנוי
  11. מסדור שנחלק
  12. מדבר שבא ללמד ונמצא למד
  13. מכלל שאחריו מעשה והוא פרטו של ראשון
  14. מדבר גדול שנתלה בקטן הימנו, להשמיע האוזן בדרך שהיא שומעת
  15. משני כתובים המכחישים זה את זה, עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם
  16. מדבר שהוא מיוחד במקומו
  17. מדבר שאינו מתפרש במקומו ומתפרש במקום אחר
  18. מדבר שנאמר במקצת והוא נוהג בכל
  19. מדבר שנאמר בזה והוא הדין בחברו
  20. מדבר שנאמר בזה ואינו עניין לו, אבל הוא עניין לחברו
  21. מדבר שהוקש לשתי מידות, ואתה נותן לו כוח היפה שבינותיהם
  22. מדבר שחברו מוכיח עליו
  23. מדבר שהוא מוכיח על חברו
  24. מדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד על עצמו
  25. מדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד על חברו
  26. ממשל
  27. מלשון נופל על לשון[4]
  28. מנגד
  29. מלשון גימטריה
  30. מלשון נוטריקון
  31. מוקדם שהוא מאוחר בעניין
  32. מוקדם שהוא מאוחר בפרשיות

פירושים לברייתאעריכה

ממפרשי הברייתא:

  • רבי שמשון מקינון חיבר ספר מיוחד העוסק בכללי הלימוד והפסיקה היהודיים, בשם ספר הכריתות; מתוך חמשת חלקי הספר, עוסק החלק הקרוי "נתיבות עולם" בדיון בברייתא דל"ב מידות של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי. בספרו הוא גם מסביר מדוע לא כלל רבי ישמעאל את המידות הללו בשיטתו למניית מידות התורה. הפירושים על ספרו מהווים גם הם פירושים לברייתא זו, ביניהם ספר תחלת חכמה שחיבר רבי יעקב חאגיז.
  • הרב זאב וולף איינהורן (מהרז"ו) חיבר ספר העוסק בברייתא זו, בשם מדרש תנאים.
  • הרב צבי הירש קצנלבוגן מווילנה חיבר ספר בשם נתיבות עולם, כפירוש ודיון נרחב בברייתא דל"ב מידות.
  • הרש"ש ובנו רבי מתתיהו שטראשון כתבו הערות על הברייתא.

רבים מהפירושים יצאו לאור כספר בפני עצמו בדפוס ראם, וילנא תרפ"ה.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ לדוגמה: רד"ק על ירמיהו ל"ג כ"ו; יונה אבן ג'נאח בחיבורו הרקמה; הרמב"ם ספר המצוות עשה ל"ז
  2. ^ הוצאת בלוך, ניו יורק, תרצ"ד
  3. ^ משה צוקר, "לפתרון בעיית ל"ב מדות ו'משנת ר' אליעזר'", PAAJR 23 ‏(1954), עמ' א'-ל"ט. לדבריו, ברייתא זו לא נכתבה לפני שלהי המאה ה-10, ולדעתו היא עיבוד של מ"ט מידות שכתב ר' שמואל בן חפני בפירושו לתורה.
  4. ^ בנוסחאות אחרות: ממעל, ובאחרות: מרמז.


  ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.