נוטריקון

ראשי תיבות

נוטריקון במקורו היא מילה ביוונית ומשמעותה כתיבה מקוצרת בראשי תיבות. חז"ל השתמשו במושג לועזי זה בכיוון ההפוך על מנת לדרוש ביטויים קשים במקרא ולפרשם כמעין ראשי תיבות ושיטה זו נפוצה אצל דרשנים עד לעצם ימינו אלה.

מקור המונח עריכה

מקור המונח במילה נוטר (מלטינית: notare) שפירושה לכתוב, לסמן אותיות. הסיומת 'קון' אופיינית לשפה היוונית וככל הנראה הגיעה משם לשפה העברית.

רבינו חננאל במסכת שבת[1] כתב שמקור המילה בשפת יוון, בה השתמשו סופרי המלך בשיטת הכתיבה 'נוטריקו' כדי לכתוב בקצרנות את דבריו של המלך. הסופר עצמו נקרא בשם נוטר (מלטינית: notarius), וככל הנראה הגיעה המילה דרך היוונית ללשון חז"ל שם המילה מופיעה במסכת סוטה[2] 'שלחו נוטרין שלהן וקלפו את הסיד והשיאוה', ומשם התגלגלה לשפה העברית בה נוטריון פירושו עורך דין המוסמך לאשר ולערוך מסמכים משפטיים.

שימוש במונח בספרות חז"ל עריכה

חז"ל השתמשו בצורת הנוטריקון כדרך לדרוש מילים בתורה על ידי פירוקן למספר מילים. בתלמוד הבבלי[3] מובאת אמרה של רבי יוחנן המביאה את השימוש בדרך הנוטריקון כבר בזמן התורה, שעל אברהם נאמר ששמו יקרא אברהם ולא אברם כפי שנקרא עד אז 'כי אב המון גוים נתתיך', אב המון הוא נוטריקון אב, בחור, חביב, מלך, ותיק, נאמן. וכן הובאו שם מספר דוגמאות נוספות מהתורה על הדרך הזו[4]

בספרות החזלי"ת היה שימוש נרחב במושג כדי לפרש מילים סתומות, כגון 'כלי אינפוריא' במסכת בבא מציעא[5] שהכוונה לכלים חדשים ואינפוריא נוטריקון אין' פה' ראיה', וכן קפנדריא במסכת ברכות[6] שהכוונה לקיצור דרך והמילה היא נוטריקון "אדמקיפנא אדרי איעול בהא" - בעוד שאני מקיף כל שורות הבתים הללו אכנס כאן לקצר דרכי.

על המילה זקן מובא במסכת קידושין שהיא נוטריקון זק'נה ח'כמה, אולם החתם סופר מבאר שהנוטריקון במילה הוא דא קון, כלומר חכמה קנה (המילה דא פירושה חכמה, כמו שפירש רש"י במסכת נדרים[7] על מאמרם של בני מערבא 'דדא ביה כולא ביה').

לקריאה נוספת עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ דף קה עמוד א
  2. ^ דף לה עמוד א
  3. ^ שם
  4. ^ חכמים מתקופת האחרונים דרשו את המילה נוטריקון עצמה והפכוה לנוטריקון. לדעת הרב יוסף קארו שהיא נוטריקון של 'נוטר אות, מקצר מילה', ואילו בעל שני לוחות הברית כתב שהיא נוטריקון של 'נוטר אות, קונה מילה'.
  5. ^ דף כא עמוד א
  6. ^ דף סב עמוד ב
  7. ^ דף מא עמוד א