נוטריקון
נוטריקון במקורו הוא מילה ביוונית ומשמעותו כתיבה מקוצרת בראשי תיבות. חז"ל השתמשו במושג לועזי זה בכיוון ההפוך, על-מנת לדרוש ביטויים קשים במקרא ולפרשם כמעין ראשי תיבות, ושיטה זו נפוצה אצל דרשנים ומקובלים רבים עד לעצם ימינו.
מקור המונח
עריכהמקור המונח במילה נוטר (מלטינית: notare) שפירושה לכתוב, לסמן אותיות[1]. הסיומת 'קון' אופיינית לשפה היוונית וככל הנראה הגיעה משם לשפה העברית.
רבינו חננאל במסכת שבת[2] כתב שמקור המילה בשפת יוון, בה השתמשו סופרי המלך בשיטת הכתיבה 'נוטריקו' כדי לכתוב בקצרנות את דבריו של המלך. הסופר עצמו נקרא בשם נוטר (מלטינית: notarius), וככל הנראה הגיעה המילה דרך היוונית ללשון חז"ל שם המילה מופיעה במסכת סוטה[3] 'שלחו נוטרין שלהן וקלפו את הסיד והשיאוה', ומשם התגלגלה לשפה העברית בה נוטריון פירושו עורך דין המוסמך לאשר ולערוך מסמכים משפטיים.
שימוש במונח בספרות חז"ל
עריכהחז"ל השתמשו בצורת הנוטריקון כדרך לדרוש מילים בתורה על ידי פירוקן למספר מילים. בברייתא דל"ב מידות הנוטריקון מוזכר כאחד המידות שהתורה נדרשת בהן.
בתלמוד הבבלי[4] מובאת אמרה של רבי יוחנן המביאה את השימוש בדרך הנוטריקון כבר בזמן התורה, שעל אברהם נאמר ששמו יקרא אברהם ולא אברם כפי שנקרא עד אז 'כי אב המון גוים נתתיך', אב המון הוא נוטריקון אב, בחור, חביב, מלך, ותיק, נאמן. וכן הובאו שם מספר דוגמאות נוספות מהתורה על הדרך הזו.[5]
בספרות החזלי"ת היה שימוש נרחב במושג כדי לפרש מילים סתומות, כגון 'כלי אינפוריא' במסכת בבא מציעא[6] שהכוונה לכלים חדשים ואינפוריא נוטריקון אין' פה' ראיה', וכן קפנדריא במסכת ברכות[7] שהכוונה לקיצור דרך והמילה היא נוטריקון "אדמקיפנא אדרי איעול בהא" – בעוד שאני מקיף כל שורות הבתים הללו אכנס כאן לקצר דרכי.
על המילה זקן מובא במסכת קידושין שהיא נוטריקון ז'ה ק'נה ח'כמה, אולם החתם סופר מבאר שהנוטריקון במילה הוא דא קון, כלומר חכמה קנה (המילה דא פירושה חכמה, כמו שפירש רש"י במסכת נדרים[8] על מאמרם של בני מערבא 'דדא ביה כולא ביה').
לקריאה נוספת
עריכה- משה דוד גרוס, אוסף של נוטריקונים, אוצר האגדה, כרך ב, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ד–תשט"ו, עמ' 796
- אוצר האגדה, עמ' תשצו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- בנימין זאב בכר, תרגום: א"ז רבינוביץ, ערכי מדרש, תל אביב, תרפ"ג /1923, עמ' 86[9]
קישורים חיצוניים
עריכהערך מילוני בנושא נוטריקון, בוויקימילון
- ד"ר יהודה אלטשולר, ראשי התיבות וסופי תיבות במקרא, באתר מכללת אורות ישראל
- Mutius, Hans-Georg v., “Notariqon”, in: Religion Past and Present. Consulted online on 04 October 2023 <http://dx.doi.org/10.1163/1877-5888_rpp_SIM_024197>
- Steinmetz, Sol. Dictionary of Jewish Usage: A Guide to the Use of Jewish Terms. United Kingdom: Rowman & Littlefield, 2005.
- Farrar, Frederic William, History of Interpretation, עמ' 101, באתר גוגל ספרים
הערות שוליים
עריכה- ^ ממנו הגיעה גם המילה נוטריון
- ^ דף קה עמוד א
- ^ דף לה עמוד א
- ^ שם
- ^ חכמים מתקופת האחרונים דרשו את המילה נוטריקון עצמה והפכוה לנוטריקון. דעת הרב יוסף קארו שהיא נוטריקון של 'נוטר אות, מקצר מילה', ואילו בעל שני לוחות הברית כתב שהיא נוטריקון של 'נוטר אות, קונה מילה'.
- ^ דף כא עמוד א
- ^ דף סב עמוד ב
- ^ דף מא עמוד א
- ^ אפשר לקרוא באתר היברובוקס (ערכי מדרש ולשון הרמבם, באתר היברובוקס), רק שזה מטושטש ויש להוריד למחשב את קובץ הPDF