בתנ"ך, ישנם ארבעה אישים בשם בריעה.[1]

הראשון, הוא בנו השלישי של אשר ונכדם של יעקב ושל זלפה שפחת לאה. לבריעה היו שלושה אחים: ימנה, ישוי וישוה, ואחות אחת: שרח.[2] לבריעה היו שני בנים: חבר ומלכיאל. למשפחתו של בריעה קראו משפחת הבריעי.[3] בריעה בם אשר הוא הראשון מצאצאי יעקב שכינה את ה' מלכי.[4] בספר הישר מסופר שאמו של בריעה נקראה הדורה, בתו של אבימאל בן עבר בן שם, והיא הייתה אשתו של אשר.[5]

השני, הוא בנו של אפרים המוזכר רק בדברי הימים. לפי המסופר, אפרים הוליד את בריעה זמן מה לאחר שהרגו בני גת כמה מבני אפרים שירדו לקחת את מקניהם.

השלישי, הוא איש משבט בנימין, שלא ידוע מה שם אביו ובניו.[6]

והרביעי, הוא בנו הרביעי של שמעי בן גרשון.[7]

עקב ריבוי השם בריעה בקרב שבטי ישראל, יכול להיות שהיו קשרי נישואים בין שבטים אלו.[4]

בדברי הימים, השם משמש כרמז לרעה.[8]

יש המפרשים את שמו כמו השם בדן, שפירושו בן-דן, והשם בדקר, שפירושו בן-דקר. אם כך, פירושו הוא בן ריעה, וריעה זה הוא יעקב, שה' רעה אותו.[9]

טענה נוספת אומרת שהשם מגיע מהמילה "רעי" כלומר ידידי, והכוונה לקדוש ברוך הוא.[4]

הערות שוליים

עריכה