פתיחת התפריט הראשי

מקור האיסורעריכה

מדיני האיסורעריכה

  • העונש על איסור זה הוא סקילה. הדבר נתפרש בפרשת המגדף ביחס לבנה של שלומית בת דברי.
  • אופן הגידוף המחייב בעונש: "אין המגדף חייב סקילה עד שיפרש את השם המיוחד של ארבע אותיות שהוא אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד ויברך אותו בשם מן השמות שאינם נמחקים שנאמר ונוקב שם ה' על השם המיוחד חייב סקילה ועל שאר הכינוים באזהרה, ויש מי שמפרש שאינו חייב אלא על שם יו"ד ה"א וא"ו ה"א ואני אומר שעל שניהם הוא נסקל"[3].
  • אם גידף בעבודה זרה - קנאים פוגעים בו אך אינו חייב מיתת בית דין[4].
  • השומעים את הקללה צריכים לקרוע את בגדיהם[5], ואינם מאחים את הקרע לעולם[6].

דינים מיוחדים במגדףעריכה

  • בשונה מרוב דיני התורה הקשורים בדיבור, המגדף אינו יכול לחזור בו גם תוך כדי דיבור[7].
  • המגדף הוא היחיד מכל הנהרגים על ידי בית דין ש(הדיינים והעדים) סומכים עליו את ידיהם[8].


הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר החינוך מצווה סט.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ו, עמוד ב'.
  3. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר מדע, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ב', הלכה ז'.
  4. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר מדע, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ב', הלכה ט'.
  5. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר מדע, הלכות עבודה זרה, פרק ב', הלכה י'.
  6. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר מדע, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ב', הלכה ח'.
  7. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר מדע, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ב', הלכה ט'.
  8. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר מדע, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ב', הלכה י'.